שורד השבי אלי-ה כהן בירך הערב (יום ראשון) על חיסול מחבל נוחבה שפיקד על הטבח ב״מיגונית המוות" ברעים ב-7 באוקטובר, שבו נרצחו 16 בני אדם וארבעה נחטפו - בהם אלי-ה.
אלי-ה כהן על חיסול המחבל שחטף אותו
(צילום: סעיף 27א, עיריית ירושלים)
בסטורי שפרסם כהן באינסטגרם, בת זוגו, זיו עבוד, נראית כשהיא אומרת לו ש"נראה לי שאני הבן אדם הכי מאושר בעולם עכשיו. מי שחטף את אלי-ה מהמיגונית, מי ששלף אותו מבין כל הגופות והעמיס אותו לטנדר כאילו הוא שק תפוחי אדמה, והיה בטנדר בדרך לעזה - צה"ל הוריד אותו". היא פנתה לבן זוגה בשאלה "מה יש לך להגיד על זה?", וכהן השיב: "קודם כל ברוך השם, אבא תודה. הבאים בתור זה 'המשולש', 'העיגול', 'המרובע' וכל שאר החברים".
כהן ועבוד שיתפו מחדש את תיעוד החטיפה בסטורי נוסף, שעליו הוסיפו את הכיתובים "סלאמת" ו"ביי ביי". בסרטון נוסף כתב כהן: "בקלאווה, מישהו?".
בספר שכתב אלי-ה על 505 הימים שבהם הוחזק בשבי החמאס בעזה, "מופוואדאת", הוא תיאר את המחבלים בכינויים כמו אלה שהזכיר בסרטון. "לכל אחד מאיתנו יש מחבל צמוד; לכל מי שנתנו כינוי דמוי צורה הוא היה מפקד בעל סמכות, כמו העגול והמשולש. המרובע", כתב בספרו.
הטבח במיגונית ברעים
כהן תועד כשהוא משוחח גם עם ראש העיר ירושלים משה ליאון, שסיפר לו כי קיבל את ההודעה על חיסול המחבל באמצע הרצאה שהעביר. "כן, ראיתי", השיב כהן. "חיסלו את המחבל שחטף אותי. הודיעו לי בבוקר, כבר חגגנו, אל תדאג". כהן סיפר עוד לראש העיר כי המחבלים רצחו בין היתר "גם את האחיין של זיו ואת בת זוגו, את כל מי שהיה שם".
צה"ל ושב"כ הודיעו מוקדם יותר היום כי חיסלו בתקיפה אווירית את המחבל חסן מחמוד חסן חסין, ששימש כאמור כ"מפקד מחלקת נוחבה בגדוד אל-בורייג' שבחטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור חמאס. חסין פיקד על הרצח במיגונית בכביש 232 באזור רעים, המכונה 'מיגונית המוות', ולקח חלק בחטיפת אזרחים ישראלים".
אביו של החייל ענר שפירא, שהדף את הרימונים שהשליכו המחבלים לתוך המיגונית עד שנהרג, אמר בתגובה לחיסול כי "כמובן שכל המרצחים הם בני מוות, החמאסניקים והנוחבות. העולם טוב יותר בלעדיהם ואני שמח על כל מחבל שיורד מהבמה, אך לצערנו על כל מחבל שמחוסל קמים לו מחליפים והרשעה לא תכלה מן הארץ".
האב, משה, הוסיף כי "מיגור הרשע יהיה בהוספת אור וטוב למול 'תרבות' המוות והרצח של האיסלאם הפונדמנטליסטי. יש להעמיד את התרבות היהודית המוסרית המקדשת את החיים. על כן, הצורה הטובה ביותר של ניצחון מוסרי תהיה בשחרור החטופים כולם, בשיקום הפצועים, בחיבוק המשפחות השכולות ובאיחוי השסעים בחברה. כשזה יתבצע אז אוכל לשמוח באמת״.
