דיפלומט בריטי בכיר התייחס אחר הצהריים (ראשון) להכרה של ארצו במדינה פלסטינית - כשבמקביל קנדה ואוסטרליה עשו מהלך דומה - והבהיר כי הוא "לא מכוון נגד ישראל. זו לא ענישה נגד ישראל - להפך".
לטענתו, "הכוונה שלנו טובה וזה מה שהבהרנו לישראל. ההכרה מלווה בצעדים מאוד חשובים: קריאה לשחרור כל החטופים; פירוק חמאס מנשקו; פירוז הרצועה והסכמה של אבו מאזן - באישור הליגה הערבית - לקיום בחירות שנה אחרי סיום המלחמה; חמאס לא יהיה חלק מהיום שאחרי ברצועת עזה".
התגובה של סער להכרה במדינה פלסטינית
"אנחנו ממשיכים לתמוך בישראל", ציין בנוסף, "אבל ההכרה במדינה פלסטינית נועדה לתת תקווה לפלסטינים ולהשאיר את פתרון שתי המדינות על השולחן. ישראל אומרת 'לא' למדינה פלסטינית, אז שאלנו אותה מה האלטרנטיבה ולא קיבלנו תשובה. אנחנו מבינים שישראל מתנגדת לזה ומבינים שיש גם הרבה כעס בקרב הישראלים על זה, אבל צריכים להבין למה אנחנו עושים את זה".
בהמשך הסביר הדיפלומט כי "בריטניה ממשיכה להיות לצד ישראל וממשיכה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ברמות הגבוהות ביותר, גם מול החמאס והחטופים וגם מול איראן. בריטניה גם ממשיכה בטיסות ביון מעל עזה כדי לעקוב אחרי מיקום החטופים. לגבי אמברגו הנשק, בריטניה עצרה אולי 10% מייצוא הנשק ההתקפי שנועד לעזה. בריטניה ממשיכה לספק לישראל נשק ולא תהיה פגיעה בזה".
לסיכום הזהיר: "ישראל תעשה טעות אם תגיב להכרה שלנו בצעדים דיפלומטיים חריפים כי זה יגרור צעדי גומלין וזה יהיה כמו פינג פונג. חבל להגיע לשם. ישראל צריכה לחשוב בשום שכל על התגובות שלה. אם תחליט על סיפוח היא תפגע בהסכמים עם מדינות הסכמי אברהם. זה לא יהיה נבון".
שר החוץ גדעון סער מסר: "רוב מדינות העולם הכירו כבר בעבר במדינה פלסטינית. זה כמובן היה שגוי. אבל אותן מדינות שעושות את זה עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, עושות מהלך שהוא גם שגוי, גם מקומם וגם לא מוסרי. מצד אחד - זה פרס לחמאס בעקבות הטבח. זה לא ייתפס אחרת אלא כעידוד לטרור. מצד שני - זה פרס לרשות הפלסטינית, שרק באחרונה מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הסביר כיצד היא עדיין אוחזת במהלכים של'Pay for slay' בתשלום למחבלים, ובדרך הזאת היא גם כמובן מעודדת טרור ומפירה את חובותיה לפי ההסכמים אתנו".
4 צפייה בגלריה
מקרון. "לישראל הועברו מסרים: לא כדאי לה להגיב בחריפות"
(צילום: REUTERS/Sarah Meyssonnier)
גם משרד החוץ הגיב להכרה הבריטית, ומסר: "ישראל דוחה באופן חד-צדדי את ההכרה החד-צדדית של בריטניה וכמה מדינות נוספות במדינה פלסטינית. הצהרה זו אינה מקדמת שלום, אלא להפך - מערערת עוד יותר את היציבות באזור ופוגעת בסיכויים להשגת פתרון שלום בעתיד. צעד זה סותר כל היגיון של משא ומתן והגעה לפשרה בין שני צדדים, והוא ידחוף עוד יותר את השלום הרצוי".
בשלב זה, בישראל טרם התקבלה החלטה מה תהיה התגובה למהלך ההכרה של המדינות השונות במדינה פלסטינית. ההבנה היא שראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה להגיע לתיאום מלא עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן, מה שאומר שאם תהיה תגובה, היא תגיע רק אחרי יום הכיפורים.
אפשרויות התגובה נעות בין הבלגה מוחלטת - שספק אם תהיה - עד לסיפוח כל יהודה ושומרון, שנראה שספק אם יתרחש. נתניהו לא ירצה לסכן את הסכמי אברהם וטראמפ גם לא ייתן לו להרוס לו את המורשת. לכן סביר שנראה מהלך סמלי, קטן יותר, כמו למשל סיפוח של בקעת הירדן. זה אולי משהו שלא ישבור את הכלים מול הערבים, וארה"ב תקבל.
לגבי מהלכים נגד צרפת, שעומדת מאחורי המהלך כולו ודחפה ושכנעה עוד מדינות להכיר במדינה פלסטינית - ישראל העבירה מסרים לצרפתים שהיא תנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים. אחת האפשרויות היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים שאחראית על הקשר עם הפלסטינים. הצרפתים הבהירו שלא יעברו לסדר היום על צעד כזה.
בתקשורת הצרפתית דובר גם על אפשרות לצעדי גומלין כגון גירוש דיפלומטים ישראלים וצמצום שלוחת המוסד בפריז - דבר שבסופו של דבר יפגע בצרפת, שכן אנשי המוסד הישראלים הצליחו לא אחת להשיג מידע שסיכל פיגועי טרור על אדמת צרפת. עם זאת, הם לא צפויים לפגוע באמצעי האבטחה של שגריר ישראל בפריז.
בעיתון הצרפתי "לה פיגארו" דיווח העיתונאי ז'ורז' מלברונו, המקורב לארמון האליזה, כי פריז נערכת לצעדי גומלין לסגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, שפועלת מאז שנת 1843 ומטפלת גם בפלסטינים וגם ב-25 אלף אזרחים צרפתים שחיים במערב ירושלים.
עצם העובדה שהצרפתים בוחנים אפשרות לצמצם את מספר סוכני המוסד שיושבים בשלוחה של המוסד בפריז היא דבר מרחיק לכת. תחנת המוסד בפריז נהנית במשך שנים משיתוף פעולה הדוק עם שירות המודיעין הצרפתי DGSE. לפי פרסומים, בזכות מידע שהעביר המוסד לשירות המודיעין הצרפתי סוכלו גם פיגועים איראניים על אדמת צרפת, אחד מהם בשנת 2018 בכינוס של האופוזיציה האיראנית בעיירה ווילפאן שליד פריז. אם הצרפתים אכן ינקטו בצעד חריג כזה, הם יואשמו שהם בפועל מענישים את צרפת ולא את ישראל, שכן הם נהנו מהמידע שהביא המוסד.
דיפלומט צרפתי בכיר אמר: "ההכרה במדינה פלסטינית אינה הכרזת מלחמה נגד ישראל. זו הכרה במתונים ברחוב הפלסטיני, זה נגד חמאס. ביבי לא הראה שיש אלטרנטיבה. 20 שנה לא היה משא ומתן ולא התקדמו בכלל, להפך - רק בנו התנחלויות ולא נתנו לפלסטינים תקווה". לדבריו, "צרפת כבר עובדת על הגל השני של הכרה במדינה פלסטינית אחרי הגל הנוכחי שיכלול כ-10 מדינות. זה לא ייגמר בזה. אנחנו מאמינים שגם יפן תכיר בסוף במדינה פלסטינית".
הוא הוסיף: "העברנו לישראל מסרים שלא כדאי שתגיב בחריפות. עם כל הכבוד, ישראל היא מדינה קטנה וצרפת מעצמה. היכולת שלנו לפגוע בכם גדולה מהיכולת שלכם לפגוע בנו. מי שחושב שטראמפ ייתן לנתניהו להשתולל ולהחליט על סיפוח ולהרוס את הסכמי אברהם טועה. טראמפ לא עובד אצל ביבי. בהסכמי אברהם במפורש יש התחייבות לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו שלא יהיה סיפוח, והתחייבות לקדם את הסוגיה הפלסטינית. אלה הסכמי אברהם של טראמפ. שנה וחצי מקיימים שיח לשמוע מישראל מה התוכניות שלה. נתניהו אמר 'בלי חמאס ובלי הרשות הפלסטינית', אז מאיפה יביא פלסטינים? הוא מתכוון לייבא פלסטינים מנורבגיה?".
בסופו של דבר ההחלטה הישראלית על אופי התגובה תלויה בשני גורמים: הלחץ שיופעל על נתניהו מצד הקואליציה בכלל, ובפרט מצד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - שדורשים לקבל החלטה על סיפוח כל יהודה ושומרון - לבין האור הירוק שראש הממשלה יקבל מטראמפ. אם הנשיא האמריקני יטיל וטו על סיפוח, נתניהו יתקשה מאוד להחליט על כך וזה בהחלט עלול לזעזע את הממשלה שלו וגם להרגיז את הבייס.
מבחינת ישראל מדובר בדילמה לא פשוטה: אף אחד לא רוצה שהצעדים הישראליים יגבירו את הבידוד על המדינה, אך מנגד ברור שאסור לישראל להיות פראיירית - אחרת זה יזמין עוד לחצים וישכנע עוד מדינות להצטרף לגל ההכרה, גם אם לא עכשיו. הפלסטינים כבר נערכים לגל נוסף של הכרה, ולכן חשוב שההחלטה הישראלית תרתיע מדינות מללכת בכיוון הזה. ייתכן שישראל תלך על צעדים בילטרליים, כגון החזרת שגרירים להתייעצויות או סגירת שגרירויות במדינות עוינות, כמו הצעד שנעשה באירלנד והחזרת השגרירים מנורווגיה ומספרד.
הדילמה של נתניהו קשה כי הממשלה שלו הכינה את דעת הקהל לתגובות חריפות מאוד, והעלתה את עניין הריבונות. אך יכול להיות שבסוף כגודל הציפיות - כך יהיה גודל האכזבות. טראמפ יטיל וטו על סיפוח, ואז כיצד יסביר נתניהו את זה לציבור - ובמיוחד לבייס שלו? מה שיכול להציל אותו זה עסקת חטופים והפסקת אש. ויש לראש הממשלה זמן לכאורה - שבועיים - עד אחרי שובו מוושינגטון ולאחר יום כיפור.
יש עוד עניין שצריך לשים לב אליו: טראמפ יכול להטיל וטו על סיפוח, אבל יכול לתת לנתניהו אור ירוק לצעדים דיפלומטים חריפים נגד צרפת. האמריקנים לא אוהבים את מקרון ולא יזילו דמעה אם ישראל תעניש את הצרפתים. הבעיה שפריז היא לא פראיירית, מדובר במעצמה. יש לה הרבה מאוד אינטרסים באזור ויש לה יכולת להזיק לישראל. בכל מקרה, זה יגרור חילופי מהלומות דיפלומטיים. זה לא משהו שיעשה טוב לישראל, ובמובן מסוים זה לשחק לידיו של מקרון, שינסה להראות שרירים לציבור שלו שהוא לימד את נתניהו לקח.
בהחלטה על סיפוח ישראל עלולה להרחיק גם את בעלות בריתה, כגון גרמניה, שהבהירה שלא תקבל סיפוח ורמזה אפילו שזה יכול להביא אותה להכיר במדינה פלסטינית.
