מתברר שכולנו לא הבנו לא נכון את סרטון ה"בום בום" שהוציא אתמול שר הביטחון, במסגרת הפיכתו לדמות גרועה מקומיקס של מארוול: אם חשבנו שישראל כ"ץ מנסה להרשים את מתפקדי ומתפקדות הליכוד לקראת הפריימריז (או מה שנשאר ממנו) בעוד פחות משבוע, הגיע בוקר יום שלישי וחשף שה"בום בום" היה בפרצוף של יתר חברי וחברות המפלגה, שהתעוררו הבוקר לגלות שראש הממשלה חילץ עבורו עוד שיריון מעבר לשמונה שניתנו לו. התירוץ למהלך, "לאפשר לו לעסוק בצרכי הביטחון", עוד היה יכול להפיל בורסות, אלמלא השוק כבר הבין שממילא הקשר בין כ"ץ לביטחון דומה למערכת היחסים בין דונלד טראמפ לברוקולי.
בנימין נתניהו, חיים כץ, ישראל כ"ץ, גדעון סער
(צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל, Ilia Yefimovich/AFP, גיל יוחנן)
למעשה, מהלומת הפתע שהנחית נתניהו על מפלגתו – לפחות בחזית הלחימה הזאת הוא עוד מצליח לְתַחְבֵּל בלי צורך באישור מאבא בוושינגטון – מלמדת לא רק על הנלעגות של כ"ץ, שכנראה לא סמך במאה אחוז על אותו "חיוך חינני" מפורסם, אלא על פאניקה ממשית בצמרת המפלגה מהאפקט של "הוריקן גוטליב" על הקולות שיכריעו את הבחירות. לא פלא שהח"כית, שהפכה פופולרית להפליא בחסות אינספור שעות מסך בערוץ 14, מיהרה לתקוף את כ"ץ (שחתם על תעודת החיסיון שמאפשרת את העמדתה לדין) ואת ההחלטה באמצעות הדגשת העמדות שהפכו את הליכוד לסניף של עוצמה יהודית: היא מבינה היטב מי ה"בום בום" בליכוד של 2026 ומי לא.
הדבר נכון גם לשאר השריונים עד כה: השר גדעון סער, שחזר לליכוד על גחונו והתיימר לחשוב שאף אחד לא מבין עד כמה זה פתטי, נזקק למקלט בבונקר המפלגתי בתמורה לעריקתו, בעודו מותיר את חבריו רעבים וצמאים בעולם פוסט-אפוקליפטי. השר חיים כץ, שהיה טרוד יותר בדילים מאשר בארבעת המשרדים (!) שהוא מנהל (בהם תיקים זניחים כמו בריאות ורווחה), הוכנס גם הוא באישון ליל לפינת המסודרים. איך נפלו עסקנים ויאבדו קולות הוועד של התעשייה האווירית. לעת עתה, המשוריין החיצוני היחיד הוא יזם הייטק שהדביק את האינטרנט במחלת המין של הדפדפנים – סרגלים שקשה מאוד להסיר. כמובן ששם משפחתו הוא דוברונסקי, כיאה למפלגת "ישראל השנייה", שנלחמת בהגמוניה באמצעות מיטב הגברים הלבנים, בעוד ששופרותיה מתלבטים "מה מרוקאי בגדי איזנקוט". מעניין מה יקרה כשסביבתו של טראמפ תשמע מה יקירו החדש של נתניהו חושב עליו. כידוע, הוא בכלל לא רגיש לעלבונות.
אולם גם אם יתר השריונים של נתניהו ינוצלו עבור דמויות מעט יותר מרעננות, מדובר בלא יותר מהזרקת בוטוקס כדי לנסות ולהסתיר קעקוע: הסחף הפופוליסטי והכהניסטי בליכוד לא נולד עם טלי גוטליב והיא לא הגיעה לאן שהגיעה בטעות או במקרה. ממש אפשר לחשוב שאצלו בבית (לעתים פיזית, לפעמים ממיאמי) אין מפעל משגשג של הפצת קונספירציות והטלת רפש באותו סגנון ממש, ולפעמים אפילו יותר גרוע. מתפקדי ומתפקדות הליכוד, לפחות אלה שלא הגיעו לשם מטעם קבוצות לחץ כאלה ואחרות, צריכים להרגיש נבגדים לא רק בגלל המבצע המתמשך לעקירת כוחם בעיצוב הרשימה לכנסת (תוך הפגנת גזענות ואפילו לא כל כך מוסווית): לא הם אילצו את נתניהו לאמץ משנה רדיקלית נגד ה"דיפ סטייט" לצד פולחן אישיות משפחתי מופרע, אלא נתניהו וסביבתו הם אלה שבחרו לשחרר כל רסן. עכשיו נתניהו נדהם לגלות שהנמר לא אוהב שמתייחסים אליו כמו לחתול מסורס.
לכן, אגב, איש לא נופל מהכיסא כשיוצאי ליכוד כמו גלעד ארדן וח"כ יולי אדלשטיין מקימים מפלגות ומלא מגרדים את אחוז החסימה בסקרים: לא רק בקרב מתפקדי הליכוד הביקוש לסחורה הזאת מזכיר מכשירי פקס אחרי המצאת האינטרנט, וזה כל מה שצריך לדעת על הימין ביום שאחרי נתניהו.
