מבעד לרשת הסוככת על מוצב "ורד חדש", הגנה מאולתרת מפני רחפני הנפץ, נשקף נוף לבנוני משגע. בעמק שלמרגלותינו משתרעים שדות חקלאיים, חלקם שרופים. מולנו העיירה השיעית אל-חיאם. מימין מתנשא החרמון, צחיח ונקי משלג. באופק אפשר לזהות את הבופור.
על קוביות הבטון שבתוך המוצב מצוירים דגלי ארץ הארזים. אבל מי שישב כאן עד לפני פחות משנתיים לא היה צבא לבנון – אלא חיזבאללה. ועכשיו אנחנו בעמדת התצפית עם סא"ל ח', קצין הגששים של חטיבת ההרים, שמסביר לנו על גזרת העומק של הר דב.
תרגיל של יחידת הגששים
(צילום: דובר צה"ל)
"הרופאים אמרו שאני דפוק"
ח', בן 40, בדואי בן הכפר עילבון, גדל ומתגורר בצפון, אבל את רוב שירותו עשה בדרום. בתפקידו הקודם היה קצין הגששים של חטיבת פארן בגבול מצרים. בפיגוע הירי שאירע בהר חריף ב-3 ביוני 2023, ובו נהרגו שני לוחמים ולוחמת, היה ח' בכוח שחיסל את המחבל. כמה חודשים אחר כך, בצהרי 7 באוקטובר, נפצע קשה בקרב על קיבוץ חולית.
"יצאנו להסתערות יחד עם לירן אלמוסנינו ז"ל, לוחם מצוות פלד של יישובי העוטף. לירן חטף כדור ונהרג במקום, ואני חטפתי ארבעה כדורים שריסקו לי את שתי הרגליים", משחזר ח'. אחד מהם עדיין נעוץ בבשרו. "הוא קרוב לכלי דם והיה מסוכן להוציא אותו", מראה לי ח' בטלפון צילום רנטגן של הקליע.
והוא מראה לי תמונה נוספת שצולמה שבוע לפני פציעתו, סמוך לכרם שלום: מחובק עם חברו הטוב, אל"מ אסף חממי ז"ל. ח' היה בבית החולים כשנודע לו שמפקד החטיבה הדרומית נפל בקרב וגופתו נחטפה לעזה. הכאב שחש באותו רגע האפיל על כאביו הפיזיים. "בכיתי, לא האמנתי. איזה בן אדם. איזה מח"ט. דמות לחיקוי לכל מי שהכיר אותו".
שלושה חודשים היה סא"ל ח' מאושפז, תחילה בסורוקה ואחר כך בשיקום בבית חולים העמק בעפולה. "אני עם פלטינות ברגליים. יכולתי לשבת בבית, אבל היה לי ברור שאחזור לשירות", הוא אומר. "אני אוהב את המדינה. אני חלק מעם ישראל. ככה חונכתי. ככה גדלתי. סבא שלי היה בפלוגה הבדואית של הפלמ"ח, פלהייב. הם השתתפו בהגנה על ישובי הצפון במלחמת השחרור. בן דוד שלי, שגם הוא היה גשש, נפל ברצועת הביטחון בלבנון בשנות ה-90. כל האחים שלי במערכת הביטחון. אז איך אני יכול להישאר בבית?".
הרופאים פחות אהבו את הרעיון. "הם אמרו לי: 'אתה דפוק? אין מצב'. אמרתי להם, 'חבר'ה, לא תעצרו אותי. אני אחזור, לא מעניין אותי כלום'. בסוף הם הסכימו".
בעקבות העקבות
בחודש מרץ 2024 הוקמה באוגדת הבשן חטיבת ההרים, שאחראית על גזרת החרמון ועל גזרת הר דב (שהייתה עד אז באחריות אוגדה 91). "הגעתי לראיון אצל המח"ט, עדיין צולע, עם כאבים מטורפים, והוא הציע לי להקים יחידת גששים חטיבתית ולעמוד בראשה. מאז אני כאן".
"הוא התעקש ללכת ראשון - וזיהה מטען". הגששים של חטיבת ההרים בלבנון
(צילום: אפי שריר)
תחת פיקודו של ח' 11 גששים כולם בדואים. "היה לי חשוב להביא לפה גששים שלחמו ב-7 באוקטובר, שהיו בעזה, שנפצעו ונהרגו לידם אנשים, שהיו צמודים למפקדים בחזית. שהם לא רק גששים, אלא לוחמים מן השורה. וזה עובד מצוין. אתה רואה פה את הגששים על הבוקר, פותחים את הצירים לפני כולם כדי לוודא שאין מטענים, מגיעים עם המג"ד לכל אירוע בגזרה, צמודים למח"ט בפעילויות בכפרים שמעבר לגדר, משתתפים בכל המבצעים".
פגשנו שלושה מהם במוצב ורד חדש שבתוך לבנון, כמה מאות מטרים מהגבול הווירטואלי. בגזרת הר דב אין גדר, מה שמקשה עוד יותר על עבודתו של הגשש, שאחד מתפקידיו הוא לאתר חדירות לשטח ישראל.
סא"ל ח' עם אל"מ אסף חממי
(צילום: דובר צה"ל)
"הלכנו על העקבות וגילינו זירת מטענים". הגששים בשטח
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל)
רס"מ מ', בן 38, נשוי פלוס ארבעה, 17 שנה בצבא, שירת גם הוא בחטיבת פארן והשתתף בקרב שבו נפצע מפקדו, סא"ל ח'. "נלחמנו בסופה, בחולית, במעבר כרם שלום, על כביש 232, עד שהצלחנו להשתלט על המחבלים". היום הוא הגשש של הגדוד שמחזיק את גזרת נחל שיאון. עד לא מכבר היה זה גדוד של גבעתי, וכיום זהו גדוד חי"ר במילואים.
גם רס"ר ר', בן 34, היה בצוות הגששים של חטיבת פארן. ב-7 באוקטובר לחם לצידה של סא"ל אור בן-יהודה, מפקדת גדוד קרקל, והשתתף בחילוץ לוחמי סיירת נח"ל שהיו נצורים במוצב סופה.
רס"ר במיל' ס', בן 40, נשוי ואב לארבעה, היה גשש באוגדת איו"ש ובאוגדת עזה. "באתי להשתחרר ממילואים ואז סא"ל ח' אומר לי: 'בוא איתי לחטיבת ההרים'. ומאז אני פה, כבר שנתיים. זה התפקיד הראשון שלי כגשש בצפון".
"אסור שיקצצו אותנו שוב". המוצב בלבנון
(צילום: אפי שריר)
למרות תוואי השטח השונה כל כך מזה שהכירו בשירותם בדרום, גששי חטיבת ההרים רשמו לזכותם לא מעט הצלחות. "באחד המבצעים פה בגזרה המח"ט פיזר את הגששים בשטח וביקש מהם לאתר משגרי טילים", מספר סא"ל ח'. "אחד הגששים הבחין במשהו חריג בתוך הסבך, הלך קדימה וגילה חצובה של מקלע כבד שהיה מכוון לאחד היישובים בצפון. ר', ספר להם מה אתה מצאת. זה סיפור מדהים".
ר': "הצטרפנו לפעילות של אחד הכוחות, ותוך כדי סריקות זיהיתי זירת מטענים מוכנים להפעלה, עם תיל והכל. דיווחנו למג"ד, הגיע צוות ס"פ (סילוק פצצות) וניטרל אותו".
מ': "הוא התעקש ללכת ראשון וככה זיהה את המטען".
"אם ר' לא היה מתעקש, המטען היה מתפוצץ על הכוח. הוא הציל חיים", אומר מפקדו. "גם ל-ס' יש סיפור דומה".
ס': "היה לילה עם ערפל והכריזו על אירוע פטיש חם (חשש לחדירת מחבלים – י"ק). יצאנו עם הסמח"ט, הלכנו על העקבות וגילינו זירת מטענים. יום למחרת הגיע צוות ס"פ ופוצץ אותם".
מעודדים גיוס, למרות חוק הלאום. ס'
(צילום: אפי שריר)
כשהשתלט צה"ל על מוצב ורד חדש, מ' היה אחראי לוודא שהשטח נקי. "אנחנו כגששים צריכים לחתום שהמקום מטוהר באלף אחוז" הוא מסביר. "במהלך הסריקות איתרנו מצלמה של חיזבאללה שתצפתה על האזור".
האיראנים על הגדרות
לפני כשנה וחצי, מספר ס', זוהו שלוש דמויות חשודות מתקרבות לגבול. "זה היה בארבע לפנות בוקר, נוהל ערפל קשה. זיק שהיה באוויר הוריד את שלושתם, ואני יחד עם מ' ועם המח"ט והמג"ד אספנו את הגופות. כשבדקנו אותן התברר שהם איראנים שעבדו עם חיזבאללה".
מ': "היו עליהם דרכונים איראניים, עם חותמות של כניסה ללבנון".
(צילום: אפי שריר)
לאחרונה דווח כי עם הפסקת האש שהוכרזה בנובמבר 2024 בלבנון, משמרות המהפכה של איראן שלחו כמאה קצינים למדינה כדי לסייע להרים את חיזבאללה על רגליו. הקצינים הללו פיקחו על התחמשות ארגון הטרור ועל אימון מחבליו. הם גם עיצבו מחדש את המבנה הפיקודי של הארגון, שנחשף על ידי המודיעין הישראלי, והפכו אותו למבוזר ופחות היררכי מהקודם. בעקבות זאת, חיזבאללה מורכב כיום למעשה מהרבה יחידות קטנות תוך מידור של הידע בין יחידה ליחידה, כדי לשמור על סודיות מבצעית.
במסגרת המשימה הזו גם תכננו האיראנים, יחד עם חיזבאללה, מתקפות משולבות נגד ישראל מאיראן ומלבנון - כפי שבא לידי ביטוי מעת לעת לאורך מבצע "שאגת הארי". הממשלה הלבנונית, נזכיר, דרשה מאנשי משמרות המהפכה לעזוב את המדינה בעקבות זאת. הדברים שאמרו הגששים הם הפעם הראשונה שבה נחשף כי האיראנים הגיעו עד ממש סמוך לגבול עם ישראל, וחלקם גם נהרגו מתקיפות ישראליות נגד מחבלים לאורכו.
מגן דוד על הפאץ'
סא"ל ח' התגייס לגדוד הסיור הבדואי ושירת בו עד תפקיד מ"פ. רק אז עבר להיות גשש. "יש יתרון עצום לבחור שלמעלה מ-20 שנה בצבא, חי את האזור ומכיר כל אבן. הגדודים מתחלפים, ומי שמכיר את הגזרה יותר מכל אחד אחר אלה הגששים. אני אומר לך אחי, אין תחליף לגשש שנמצא מקדימה. לא הייטק, לא AI, כלום. לפני 7 באוקטובר החזירו את הגששים אחורה, ביטלו פתיחות צירים, קיצצו בתקנים. אסור שזה יקרה שוב".
מימין לשמאל: מ', ח', ס' ור'
(צילום: אפי שריר)
מ': "היו באוגדת עזה 120 גששים. הגיע הקיצוץ של 'פרש גדעון', חתכו לנו בחצי. אחר כך הגיע עוד קיצוץ, וב-7 באוקטובר נשארנו באוגדה עם 35 גשש, אולי 40".
הם לוחמים מן השורה הראשונה, אבל חוק הלאום הפך אותם לאזרחים סוג ב'. למרות זאת, סא"ל ח' אופטימי. "שום חוק לא יפריד בינינו לבין עם ישראל, כי אנחנו חלק, והיהדות האמיתית מקבלת את האחר. ראיתי את המוות בעיניים, כמעט הייתי בקבר, והנה, אני בוחר לחזור ולשרת את המדינה הזאת".
הוא מצביע על הפאץ' של חרבות ברזל, שמוצמד לווסט שלו. "הנה, יש לי מגן דוד על הפאץ'. מאז 7 באוקטובר, בכל שנה, חברי קיבוץ חולית מזמינים אותי להדליק איתם נר של חנוכה. מאז שנפצעתי אני עובר בבתי ספר בדואים ואומר לתלמידים: 'אני סא"ל מ', בן העדה הבדואית, ואני קורא לכם להתגייס לצה"ל. והם מתגייסים. ושולחים לי תמונות מהצבא. ולכן אני מאמין בלב שלם שיהיה טוב".
