רגע לפני מפגש בבית הלבן בין בכירים אמריקנים לשרי החוץ של דנמרק וגרינלנד – מפגש שנתפס כקריטי בניסיון למצוא פשרה סביב דרישתו של דונלד טראמפ להשתלט על האי הענקי בחוג הארקטי – נשיא ארה"ב הבהיר היום (ד') כי לא יקבל שום מצב מלבד שליטה אמריקנית מלאה באי. אמירה זו צפויה רק להגביר את החשש באירופה מאפשרות של פלישה אמריקנית לשטחה של מדינה שחברה בברית נאט"ו, באופן שעלול להביא לפירוק הברית הזו החיונית לביטחונה של אירופה כולה.
7 צפייה בגלריה
טראמפ וגרינלנד. "אם לא אנחנו, רוסיה או סין יעשו זאת, וזה לא הולך לקרות!"
(צילום: רויטרס, AP/Alex Brandon)
בפוסט שפרסם בצהריים ברשת החברתית Truth Social שב טראמפ על טענותיו ולפיהן שליטה באי – שבו לארה"ב יש כבר בסיס צבאי ולפי הסכם ביטחוני ארוך-שנים מול דנמרק היא רשאית לבנות שם בסיסים נוספים – היא חיונית לביטחון ארה"ב. "ארה"ב צריכה את גרינלנד עבור הביטחון הלאומי. היא חיונית עבור מערכת כיפת זהב שאנחנו בונים", הוא כתב, בהתייחסות למערכת ההגנה האווירית שהנשיא הבטיח אשתקד לפתח בהשראת "כיפת ברזל" הישראלית.
על רקע ההתייצבות של חברות נאט"ו באירופה לצד דנמרק וגרינלנד, ואזהרתן כי פלישה אמריקנית תשים סוף לעשרות שנים של שותפות ביטחונית תחת הברית הצפון-אטלנטית, טען טראמפ כי נאט"ו היא זו שצריכה "להוביל" את המאמץ האמריקני להשתלט על האי. "אם לא אנחנו, רוסיה או סין יעשו זאת, וזה לא הולך לקרות!", כתב, וטען כי בלי מאמציו לדחוק בחברות הברית להגביר את ההשקעה הצבאית שלהם, בדרישה שיישאו בנטל בצורה שווה יותר ביחס לארה"ב, "נאט"ו לא הייתה כוח יעיל או מרתיע, אפילו לא קרוב לכך!". לדבריו, "נאט"ו תהפוך לכוח אדיר ואפקטיבי הרבה יותר אם גרינלנד תהיה בידיים של ארצות הברית. כל דבר פחות מזה הוא בלתי מתקבל על הדעת".
7 צפייה בגלריה
גרינלנד הקפואה. טראמפ מתעקש: "היא חיונית גם ל'כיפת זהב' שאנחנו בונים"
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
את הפוסט פרסם כאמור שעות לפני שהערב ייפגשו בבית הלבן שר החוץ הדני לארס לקה רסמוסן ועמיתתו מגרינלנד ויויאן מוצפלדט עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו. במפגש מקווים נציגי דנמרק וגרילנד למצוא פשרה סביב הדרישה האמריקנית, כזו שתסיר את איום הפלישה לאי. נואה רדינגטון, יועץ פוליטי מדנמרק, תיאר את המפגש הזה כ"חשוב ביותר בהיסטוריה של גרינלנד".
לא הזמן "להמר" ביציאה לעצמאות: "בוחרים בדנמרק"
גרינלנד, נזכיר, הוא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי – שבו גם משאבים גדולים – נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן. ראש הממשלה הדנית פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, וטראמפ איים בתגובה להטיל על דנמרק מיסים שיפגעו בכלכלתה, ולא שלל את האפשרות שישתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי.
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ובחודשים האחרונים נקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. בימים האחרונים, בצל הצלחת המבצע הצבאי בוונצואלה שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, שב טראמפ לעסוק בנושא וניפק עוד שורה של הצהרות שעוררו דאגה גדולה בדנמרק ובגרינלנד. הדאגה הזו רק גברה כשהבית הלבן פרסם הודעה רשמית שבה מסר כי בכירי הממשל דנים בדרכים להשתלט על האי, ובה הודגש כי גם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן. לפי דיווחים, בממשל גם שוקלים לנסות לשכנע עם מענקים כספיים חד-פעמיים את תושבי גרינלנד להיפרד מדנמרק ולהפוך לבני חסות של ארה"ב.
ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה בשבוע שעבר שתקיפה אמריקנית נגד גרינלנד תביא לפירוקה של נאט"ו, ואמש היא השתתפה במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה המקומי של גרינלנד, ינס-פרדריק נילסן, שבה הציגו השניים חזית אחידה אל מול איומיו של טראמפ. אף שבגרינלנד יש תנועה חזקה הדורשת עצמאות מדנמרק, נילסן אמר לצד ראש הממשלה הדנית כי אם יידרש כעת לבחור בין קופנהגן לוושינגטון – הוא יבחר בקופנהגן. "אם אנחנו חייבים לבחור בין ארה"ב לדנמרק כאן ועכשיו, אנחנו בוחרים בדנמרק. אנחנו בוחרים בנאט"ו. אנחנו בוחרים בממלכת דנמרק. אנחנו בוחרים באיחוד האירופי".
7 צפייה בגלריה
"השלב הקשה ביותר עדיין לפנינו". ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן לצד ראש הממשלה המקומי של גרינלנד ינס-פרדריק נילסן, אמש
(צילום: Liselotte Sabroe/ Ritzau Scanpix/via REUTERS)
הבוקר שב ראש ממשלת גרינלנד על המסר הזה, ובריאיון לתקשורת המקומית אמר שכעת אין זה הזמן "להמר" בזכות של תושבי האי לעצמאות, "כשמדינה אחרת מדברת על השתלטות עלינו". לדבריו, "זה לא אומר שאנחנו לא רוצים לעשות משהו בעתיד. אבל כאן ועכשיו אחנו חלק מהממלכה, ואנחנו עומדים לצד הממלכה. זה חשוב במצב רציני כל כך". טראמפ נשאל אמש על דבריו של נילסן במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה הדנית, והשיב: "זו הבעיה שלהם. אני חולק עליהם. אני לא יודע שום דבר עליו, אבל זו הולכת להיות בעיה גדולה בשבילו".
התלונן נגד טראמפ במשטרה: "הוא כמו פוטין"
בדנמרק ובקרב בעלות בריתה מתייחסים ברצינות גדולה להצהרותיו של טראמפ, בפרט אחרי המתקפה על ונצואלה, ופרדריקסן הזהירה במסיבת העיתונאים אמש כי "החלק הקשה ביותר" סביב המחלוקת על האי עדיין נמצא בפתח. לסוגיה התייחס היום גם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאמר כי להשתלטות אמריקנית על גרינלנד בכוח הזרוע יהיו "השלכות חסרות תקדים". הוא הדגיש שאין לזלזל בהצהרותיו של טראמפ, ואמר כי פריז "עוקבת אחר המצב מקרוב ופועלת בסולידריות מלאה עם דנמרק וריבונותה". מוקדם יותר ניפק שר החוץ שלו, ז'אן-נואל בארו, אמירה חריפה יותר, והוא תיאר את ההתנהלות האמריקנית כ"סחיטה" של ממש. "מתקפה נגד חברה אחרת בנאט"ו היא חסרת היגיון, זה יעמוד בניגוד לאינטרס של ארה"ב, ואני שומע עוד ועוד קולות בארה"ב שאומרים את זה". הוא ציין כי צרפת תפתח קונסוליה בגרינלנד בחודש הבא.
בבירת האי, נואוק, מביעים כעת התושבים חשש רב אל מול הצהרותיו של טראמפ, וסוכנות הידיעות AP ראיינה אחד מהם שאמר כי הגיש נגדו תלונה סמלית במשטרה המקומית בשל מה שתיאר כהתנהלות "אגרסיבית" ומאיימת. בהתייחות לטענותיו של טראמפ שספינות וצוללות רוסיות וסיניות פועלות סמוך מאוד לחופי האי, הוא טען שמדובר רק ב"פנטזיות" ובניסיון להצדיק התפשטות טריטוריאלית: "טראמפ רוצה להשיג את גרינלנד כמו שפוטין רוצה להשיג את אוקראינה וכמו ששי ג'ינפינג רוצה להשיג את טייוואן". חברו, לארס וינטנר, הסכים ואמר בהלצה: "את הסיני היחידי אני רואה כשאני הולך לקנות מזון מהיר".
7 צפייה בגלריה
סגן נשיא ארה"ב ואנס בביקור בבסיס האמריקני בגרינלנד, באפריל אשתקד. טראמפ יכול לבנות שם בסיסים נוספים, אבל מתעקש על שליטה מלאה
(צילום: Jim WATSON / POOL / AFP)
טוטה מיקלסן, סטודנטית בת 22, אמרה כי היא נהנית מהשירותים הרבים שמספקת דנמרק – מדינת רווחה – לתושבי האי, כמו ביטוחי בריאות ומימון השכלה: "אני לא רוצה שארה"ב תיקח את זה מאיתנו". גם ב-BBC שוחחו היום עם תושבים באי, ואחת מהם, אמילי זיב, אמרה לרשת החדשות הבריטית: "אני רוצה לעודד אותו (את טראמפ) להשתמש בתבונה גדולה יותר באוזניים שלו, להקשיב יותר ולדבר פחות. אנחנו לא למכירה. המדינה שלנו אינה למכירה".
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
