מתן המנה השנייה של חיסון ה-MMRV, "החיסון המרובע", הכולל בתוכו חיסון לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, יוקדם החל מהיום (רביעי) מגיל שש (כיתה א') לגיל שנה וחצי. כך הודיע משרד הבריאות, שהוסיף כי ההחלטה בעניין התקבלה לאחר עבודת מטה מעמיקה של חטיבת בריאות הציבור, הן בעקבות התפרצויות החצבת בשנים האחרונות והן בשל המלצות הוועדה המייעצת לחיסונים, ובהתאם לנהוג במדינות מפותחות רבות ברחבי העולם.
העדכון יחול על ילדים שנולדו החל מ-1 בינואר 2025. לפי המשרד, הקדמת מתן המנה השנייה צפויה בין היתר לתרום להגנה מוקדמת יותר מפני מחלת החצבת, להעלות את המוגנות האישית של כל תינוק ופעוט, ואת חסינות העדר של כלל התינוקות.
עד כה ניתנה המנה השנייה של החיסון במסגרת שירותי בריאות התלמיד בכיתה א'. על פי התוכנית המעודכנת, החל מהיום, 1 ביולי 2026, תינתן המנה השנייה במסגרת טיפת חלב בגיל שנה וחצי, כשהמנה הראשונה ניתנת בגיל שנה.
בנוסף, במסגרת השינויים בתוכנית, כדי לשמור על האיזון הנדרש בלוח החיסונים ובהתאם להמלצות המקצועיות, הועברה המנה השנייה של חיסון נגד צהבת A (הפטיטיס A) מגיל שנתיים לכיתה א'.
"מדובר בהמלצה מקצועית שנמצאת בהסכמה רחבה בין מומחים בארץ ובעולם, ומבוססת על ניסיון שנצבר במדינות רבות", אמרה ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי. "צעד זה מהווה חלק מתוכנית כוללת שמטרתה להעלות את הכיסוי החיסוני של מחלות מדבקות בגיל הילדות, תוך העלאת הזמינות והנגישות לקבלת החיסונים לכלל האוכלוסייה. משרד הבריאות ימשיך לפעול יחד עם כלל הגורמים במערכת הבריאות ליישום מיטבי של התוכנית".
החצבת: מידבקת, עלולה לגרום לתמותה - ולסיבוכים קשים
חצבת נגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus), המידבק ביותר בבני אדם. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. שיעור הקטלניות של המחלה הוא אחד ל-1,000, לצד שיעור דומה של סיבוך קשה הכולל פגיעה מוחית. בטווח הארוך, חצבת יכולה לגרום לדלקת מוח כרונית נדירה, המופיעה שבע עד 10 שנים לאחר המחלה הראשונית, שגורמת למוות לכל מי שחולה בה, ושכיחה יותר בקרב ילדים שנדבקו בחצבת לפני גיל שנתיים.
התפרצות החצבת בישראל החלה בחודש אפריל אשתקד. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת ההתפרצות, ונכון ליוני 2026, דווחו כ-3,800 חולי חצבת. אם כי, במשרד סבורים כי מדובר בתת-דיווח, ושמספר החולים בפועל עומד על כ-17 אלף. מאז שהחלה ההתפרצות נרשמו 17 מקרי מוות, האחרון שבהם דווח בחודש מרץ.
"אנחנו שומעים כל הזמן על התמותה מחצבת, אבל אין מספיק מודעות לתחלואה הכרונית שחלק מהילדים נותרים איתה בעקבות המחלה", אמר ד"ר עמנואל קורניצר, מנהל מחלקת שיקום ואשפוז יום בבית החולים אלי"ן, בשיחה עם ynet. במרכז השיקום מאושפזים כיום ארבעה ילדים עד גיל שש, שסובלים מפגיעה נוירולוגית וריאתית בעקבות תחלואה בחצבת, מרביתם מתחת לגיל שנה.
"מדובר בפגיעה נוירולוגית בינונית עד קשה - ילד שכמעט אינו מגיב לסביבתו, וילדים נוספים שמתמודדים עם קושי בדיבור או עם שיתוק בגוף", הסביר קורניצר. לדבריו, ישנם גם ילדים הסובלים מפגיעות קוגניטיביות, שיאלצו לגדול איתן ויזדקקו לטיפולים כרוניים. "זו תחלואה עם מחיר אישי, משפחתי וקהילתי".
קורניצר ציין כי ילדים רבים נוספים שטופלו בבית החולים במהלך השנה האחרונה כבר שוחררו, וממשיכים שיקום במסגרות בקהילה. "טיפלנו גם בילדים שנזקקו להנשמה בעקבות המחלה, וכן במטופל שסבל מפגיעה בכלי דם, שהובילה לקטיעת גפיו".
ד''ר עמנואל קורניצר: "רוצים למנוע את מה שעלול לקרות בעתיד"
מנהלי טיפול נמרץ ילדים קוראים להורים לחסן את ילדיהם, באוקטובר אשתקד
(צילום: משרד הבריאות)
בהמשך אמר כי חלק מהמטופלים בקהילה סובלים מפגיעה ריאתית כרונית. "כרופא ילדים בקופת חולים לאומית, אני פוגש זאת הרבה - ילדים שממשיכים במעקב רופא ריאות במשך תקופה ארוכה בעקבות נזק קבוע ברקמת הריאה. הילדים האלה זקוקים לפעמים למשאפים, לפעמים הם סובלים מתחלואה שכיחה בזיהומים בעקבות כך".
קורניצר הוסיף כי בתקופה האחרונה חלה אומנם ירידה בתחלואה, אך החשש מהתפרצות נוספת עדיין קיים. "כשמדברים על חיסונים, אנחנו רוצים למנוע את מה שעלול לקרות בעתיד. זה רק עניין של זמן עד שתהיה שוב התפרצות של חצבת, כי אנחנו רואים ירידה בהתחסנות בכלל חיסוני השגרה", הסביר. "זה אולי יותר בולט באוכלוסיות מסוימות, אבל לא רק".
רוב הילדים שטופלו בבית החולים לא היו מחוסנים, חלקם משום שטרם הגיעו לגיל שבו ניתן לקבל את החיסון הראשון, או השני. "הקדמת החיסון השני תגן גם על הילדים הקטנים יותר, שעדיין לא יכולים להתחסן. ככל שיותר ילדים יחוסנו כך תתחזק חסינות העדר, וגם הילדים הקטנים יהיו מוגנים יותר".
עם זאת, קורניצר חושש שהמהלך לא ישפיע על מתנגדי החיסונים. "החשש הגדול שלי הוא שמי שלא הסכים לחסן בגיל שש, לא יסכים לחסן גם בגיל שנה וחצי, ואז נשארנו עם מתנגדי החיסונים, שהם בסוף אלה שאחראים להתפרצויות. מי שפגע בילדים הצעירים הם ילדים גדולים יותר שיכלו להתחסן ולא עשו זאת".
לסיכום אמר: "אנשים שמתנגדים לחיסון אומרים 'הנה, ההוכחה היא שהילד שלנו חלה והוא בסדר', אבל הם לא מבינים שייתכן שהוא זה שהדביק את אותם תינוקות וילדים קטנים, שבסופו של דבר מגיעים אלינו לשיקום. זו גישה אגוצנטרית שלא מבינה את ההשלכות של ההחלטה שלהם על הסביבה כולה".
