הודעתו של הרב לנדו, המנהיג הרוחני של דגל התורה, לפיה אין למפלגה אמון יותר בראש הממשלה נתניהו והנכונות לתמוך בפיזור הכנסת - העלתה את המתח בקואליציה לשיא חדש. ההודעה אמנם מציבה חלון זמנים פוליטי רחב, אך עם זאת מגבירה את העיסוק בתאריכים האפשריים לבחירות.
בסביבת נתניהו מנסים למשוך את המערכה כמה שיותר מאוחר וללקט עוד ועוד הישגים צבאיים ומדיניים שיסייעו לו בבחירות. נתניהו הבהיר יותר מפעם אחת לשותפיו שהוא מעוניין להשלים את הקדנציה, אולם מפעם לפעם חוק הגיוס מטלטל את הקואליציה ומעלה את סימני השאלה המוכרים. בדרך כלל הקואליציה היא זאת שמפזרת את עצמה ובסביבת נתניהו אומרים שלהערכתם יצליחו למשוך את זה עוד קצת.
המפתח להקדמת הבחירות נמצא אצל ש"ס. אם ש"ס תצטרף לדגל התורה, זה יזרז את הקדמת הבחירות, אבל אם לא - בקואליציה יוכלו למשוך זאת מעט. בעקבות זאת, נתניהו צפוי להפעיל את כל כובד משקלו על יו"ר ש"ס, אריה דרעי.
בדיונים שכבר התקיימו באופן בלתי רשמי, עלו חוץ מהמועד המקורי עוד שני תאריכים אפשריים: 1 בספטמבר ו-15 בספטמבר, שני תאריכים שבש״ס מעוניינים בהם. דרעי סבור שבגלל חודש אלול והסליחות יותר מצביעי ש״ס יגיעו להצביע ומימוש פוטנציאל ההצעה יהיה גבוה.
אלא שגם בליכוד וגם בציונות הדתית סבורים שמדובר בטעות ומבקשים להתאפק. שר האוצר בצלאל סמוטריץ, שהעביר לא מזמן את תקציב המדינה האחרון לקדנציה הנוכחית, עדיין מתמודד עם איום אחוז החסימה ומנסה למשוך ל-27 באוקטובר.
ברקע, מבינים כולם כי עדיין קיימת אפשרות של תקיפה צבאית שתשרת מטבע הדברים את נתניהו שלא יוכל לפזר את הכנסת במהלך חודש יוני. נתניהו יעשה מאמצים גדולים בנושא כדי לבוא עם ההישג הזה לבחירות ולשלוט בסדר יום נוח מבחינתו.
באשר לאמצע ספטמבר, מדובר בתאריך פחות נוח מבחינת חלק מהשותפים כפי שהציגו לנתניהו, זאת משום שבמקרה כזה - מערכת הבחירות תגלוש לחגי תשרי, ותקשה על ספירת מעטפות כפולות, ערעורים ובדיקות נוספות שידחו עד לאחרי החגים. חלק מהסיעות סבורות שמצב כזה הוא פתח לסכנה בשמירה על טוהר הבחירות - ולכן גם בליכוד כרגע מתנגדים לכך. כך או כך, וכפי שקורה בדרך כלל , נתניהו יביא לפיזור הכנסת רק לאחר שיוסכם עם השותפות על התאריך לבחירות.
