בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד משרד הבריאות ועיריית ירושלים והורה להם לנמק מדוע לא יוקמו שתי תחנות טיפת חלב במחנה הפליטים שועפט שבמזרח העיר והאזורים הסמוכים שמעבר לגדר ההפרדה. הצו מגיע בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח יחד עם קבוצת "אמהות מירושלים המזרחית", שטענו להזנחה מתמשכת של שירותי הבריאות הבסיסיים באזור.
בדיון, שהתקיים אתמול, העירה השופטת דפנה ברק-ארז כי הילדים שנולדו בתקופת הגשת העתירה "כבר הולכים לגן", והדגישה כי חובה למצוא פתרון לפני שיגיעו לתיכון. לדבריה, מדובר בחוסר סבירוּת מתמשך שמצריך את התערבות בית המשפט.
עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, שהוביל את העתירה, תקף בחריפות: "כבר שנים שמשרד הבריאות ועיריית ירושלים מזניחים את התינוקות והפעוטות האלה. ההורים - לרוב האמהות - נאלצים לעבור מחסום ולצעוד מסעות של ממש כדי להגיע לטיפת חלב בצד המערבי של הגדר. הותרתם של אלפי ילדים ללא שירות נגיש, חיוני ובראשית הטיפול - זו פגיעה בזכויות הבסיסיות שלהם. הגיע הזמן לשים לזה סוף".
למרות שהמדינה התחייבה כבר לפני כמעט 20 שנה להקים שתי מרפאות טיפת חלב בשכונות הצפוניות-מזרחיות שמעבר לחומה - ראס חמיס, ראס שחאדה, דאחיית א-סלאם ושועפט - בפועל לא הוקמה אף תחנה. עשרות אלפי ישראלים מתגוררים באזור, כולל אלפי תינוקות, פעוטות, ילדים ונשים בהריון, אך כולם נדרשים לעבור מחסומים ו"לנדוד" זמן רב כדי לקבל שירות בסיסי שקיים בכל שכונה אחרת בעיר.
בעתירה נטען כי שירותי טיפת חלב הם מאבני היסוד של מערכת הבריאות הקהילתית: חיסונים, מעקב גדילה, תמיכה בהורים ובריאות האם והילד. ההיגיון שעומד מאחורי תחנות אלה הוא נגישות - קרוב לבית, קל להגיע, שירות זמין. אבל בשכונות שמעבר לגדר המציאות הפוכה: שירותים חיוניים אינם קיימים כלל.
עכשיו, לאחר שבג"ץ התערב, המדינה והעירייה יצטרכו להסביר מדוע ההבטחות לא מומשו - ומתי סוף סוף יזכו אלפי ילדים לגישה לשירות שמגיע להם כמו לכל ילד אחר בעיר.
