3 צפייה בגלריה
השיביריות
השיביריות
השבריות העתיקות
(צילום: אייל איליה)
שברייה עתיקה, ועליה עדיין דם יהודים שנרצחו באכזריות בטבח בחברון, עומדת כעת למכירה פומבית. לפי עדותו של בעל הפריט, שנפטר לפני כ-40 שנה, באמצעות אותה שברייה פלשו הפורעים לבית אבושדיד בעיר, הרגו את אליהו אבושדיד ודקרו למוות שלושה גברים נוספים. סיפורם הטרגי של בני משפחת אבושדיד היה לאחד מסמלי הטבח.
השברייה ההיסטורית הגיעה לכספת של אמירה זנגי (71) ברמת-גן. היא קיבלה אותה מאביה, ד"ר אלי מני ז"ל, נצר למשפחה ידועה ומכובדת של שופטים, רופאים ורבנים ונינו של הרב אליהו מני. "אבי, יליד חברון, היה איש אשכולות", היא מספרת, "כבכיר במשרד הבריאות היו לו חברים יהודים וערבים בכל הארץ. אחד מהם היה פאיק תמרי, שהיה מזכיר של מושל רמאללה".
"לימים פאיק העניק לו שלוש שבריות, כמספר הילדים שלו, כדי שיוכל להגן על עצמו אם יהיו שוב פרעות, וגם עדכן אותו שהמצב לא טוב. אבא שלי הקשיב לו, עזב את חברון ועבר לירושלים". ואכן, למרבה הזוועה פאיק צדק, וב-1936 שוב הותקף היישוב היהודי בחברון.
3 צפייה בגלריה
השיביריות
השיביריות
(צילום: אייל איליה)
במכתב שכתב ב-1982, שבה הלך לעולמו, ציין ד"ר מני כי "על השבריות קיימים כתמי דם טהור של היהודים שנרצחו בהן. השבריות ניתנו לי על ידי המזכיר של המושל, פאיק תמרי, שהיה חברי הטוב בחברון". עוד ציין ד"ר מני במכתב כי השבריות גם הוצגו בזמן המשפט שנערך בזמנו על ידי ממשלת המנדט, שבו נידונו למוות ערבים שהשתתפו בטבח. "בשבריות האלו נרצחו בין היתר משפחת אבוג'דיד אשר גרו מול בניין הדסה של היום", הוסיף ד"ר מני.
גם זנגי זוכרת את פאיק, שמסר לאביה את השברייה. "ב-1967, אחרי המלחמה, לקח אותנו אבי לחברים שהיו לו לפני המלחמה ולא יכול היה להיפגש איתם מ-1948", היא נזכרת. "אלה היו רגעים של התרוממות רוח. פגשנו את פאיק המדובר ואת משפחת אל חוסייני, שהייתה משפחה מאוד מכובדת".
"אני זוכרת שאב המשפחה אמר לי באנגלית: 'את צריכה להיות גאה שנולדת לאבא כזה'. הוא היה אישיות. בדרך עצרנו גם בבית מני בחברון, הבית שאבי גדל בו. ראיתי שהוא מאוד מתרגש, אבל אחרי כמה דקות הוא ביקש שנלך כי היה לו קשה מדי. זה היה פצע עבורו. עד היום, כשאני רואה את השברייה הזאת, זה מצמרר אותי".
3 צפייה בגלריה
השיביריות
השיביריות
(צילום: אייל איליה)
כעת החליטה אמירה למכור את המזכרת המצמררת. "קראתי ב'ידיעות אחרונות' על מכירה של מסמכים ממלחמת העצמאות וחשבתי לעצמי שהשברייה הרי תשכב פה בכספת, וכשאלך לעולמי ילדיי לא יבינו איזו היסטוריה אכזרית עומדת מאחוריה - ובוודאי לא יידעו מה השווי שלה. אז החלטתי שאמכור אותה בעודי בחיים ואת הכסף אחלק בין ילדיי".
אמירה פנתה לאייל איליה, הבעלים של "פנטגון פומביות", שאחראי בין היתר גם על המסמכים ממלחמת העצמאות שעומדים למכירה פומבית ופריטים נוספים כמו סליל הכרזת המדינה, העט שבו נחתמה מגילת העצמאות, ועוד.
"מדובר בפריט היסטורי בעל ערך רב", מסביר אליה, "זה מסוג הדברים שמאוד קשה להעריך את השווי שלהם בכסף כי זה לא עוד פריט עתיק לאספנים. זה פריט מוזיאוני שמספר סיפור טרגי ומשמעותי בהיסטוריה שלנו ומקומו לדעתי במוזיאון חשוב בישראל ולא בבתים של אספנים בעולם".