המשטרה עדכנה הבוקר (ראשון) כי תיק החקירה של פרשת "קטאר-גייט" הועבר לעיון הפרקליטות. משמעות הדבר היא שהחקירה המשטרתית הסתיימה נכון לעכשיו. במקביל, במשטרה ביקשו להאריך בחודשיים את התנאים המגבילים שהוטלו על יונתן אוריך, דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ובהם הרחקתו מלשכת ראש הממשלה.
עם זאת, נשיא בית משפט השלום ראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, קבע כי הבקשה להארכת התנאים המגבילים נגד אוריך הוגשה כשעתיים בלבד לפני המועד - ולכן החלטה בנושא תתקבל רק מחר. לפי הודעת המשטרה, דוח בנושא יימסר לעיון בית המשפט בראשון לציון שדן בתיק.
לפני כשבוע וחצי דחה בית המשפט המחוזי בלוד את ערר המשטרה נגד אוריך, והחליט לאפשר לו לחזור לעבודתו בליכוד. לפי ההחלטה, אוריך יכול ליצור קשר רק עם מנכ״ל המפלגה, דוד שרן, ולא עם נתניהו ואנשי לשכתו. בעקבות החקירה המתמשכת של אוריך, נאסר עליו עד אז לחזור ולעבוד לצד נתניהו או מפלגת הליכוד.
נשיא בית משפט השלום ראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, העיר כאמור למשטרה כי הגישה הבוקר את הבקשה להארכת התנאים המגבילים של אוריך כשעתיים בלבד לפני תום המועד, כך שלא ניתן לקיים היום דיון בנושא. הוא דרש את התייחסות המשטרה לסוגיה עד מחר.
באמצע נובמבר אשתקד הודיעה המשטרה לבית המשפט כי חקירת פרשת "קטאר-גייט" נגמרה, וכי בעוד 60 יום יועבר תיק החקירה אל הפרקליטות להחלטה על העמדה לדין. אחת הסיבות לעיכובים הרבים בהתקדמות הפרשה הייתה העובדה שג'יי פוטליק, שמשמש כמעין לוביסט של קטאר, טרם נחקר. השופט מזרחי הגדיר את חקירת פוטליק כ"קריטית לחקר האמת", ועל אף שנראה שתמ החקירת המשטרה, למעשה יש בידיה ובידי והפרקליטות אפשרות לקיים "השלמת חקירה" גם לאחר מסירת התיק, ובמקרים חריגים אף לאחר הגשת כתב אישום.
לחזק את קטאר, להחליש את מצרים
במסגרת הפרשה שטלטלה את לשכת רה"מ, חשודים בין השאר אנשי לשכתו ומקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו: היועץ יונתן אוריך, הדובר הצבאי לשעבר אלי פלדשטיין - שנאשם גם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל"בילד" - והיועץ לשעבר ישראל "שרוליק" איינהורן. על פי החשד, הם פעלו להעלות את קרנה של קטאר בישראל ולהחליש את מעמדה של מצרים כמתווכת במגעים לסיום המלחמה בעזה - בתמורה לכסף.
סנגורו של פלדשטיין בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
ב"הארץ" נחשף כי פרויקט התדמית הקטארי החל באזור שנת 2022, בתקופת המונדיאל שהמדינה אירחה, כאשר איינהורן ואוריך ביצעו קמפיין תדמית בינלאומי בעבור דוחא. עם זאת, בתקופה המדוברת נתניהו לא היה ראש הממשלה - אלא יו"ר האופוזיציה.
בהמשך, לאחר שנבחר נתניהו, הקמפיין המשיך. לטענת סנגורו של של אוריך בבית המשפט, היועץ עסק בו רק כלפי חו"ל, ולא היה חלק מקמפיין התדמית של קטאר בישראל. הקמפיין בישראל החל רק מאוחר יותר, אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ומי שביצע אותו עם איינהורן היה פלדשטיין, שטוען כי אוריך כן לקח חלק בקמפיין. איינהורן חיזק את גרסתו של אוריך ואמר שלא היה חלק ממנו, אך ישנן ראיות שמקשות על גרסה זו, ואלה נידונו בפרקליטות.
פלדשטיין טען כי לא ידע וכי סבר שעובד עבור לשכת רה"מ, אך גם כאן ישנן ראיות שמקשות על גרסתו. איינהורן טען בחקירתו כי פלדשטיין ידע עבור מי השניים עובדים.
השאלה המרכזית שעומדת במרכז הפרשה היא האם המסרים הקטאריים אכן פעלו נגד מדינת ישראל. הסוגיה הזו תשפיע על השאלה אם ככל שיוגש כתב אישום נגד המעורבים, הוא יכלול את הסעיף החמור של "פגיעה בביטחון המדינה". לפי גרסת פלדשטיין, המסרים הפרו-קטארים שהפיץ היו תואמים לעמדתו של ראש הממשלה ולא סתרו אותה, כך שלא ניתן לייחס להם פגיעה בביטחון המדינה.
המסרים, כאמור, כללו תקיפה תקשורתית של מצרים ופגיעה לכאורה במעמדה כמתווכת. איינהורן טען בחקירתו הפוך - שהמסרים לא תאמו את המסרים בלשכת רה"מ. לאחרונה הועברה לפרקליטות חוות הדעת של השב"כ שקובעת אם הקמפיין הקטארי אכן פגע בביטחונה של ישראל.
