פרקליט המדינה עמית איסמן הודיע אחר הצהריים (ראשון) על החלטתו שלא לערער לבית המשפט העליון על זיכויו מחמת הספק של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ב-2006. ב-ynet פורסם כבר לפני חודש וחצי כי ההערכה היא שהפרקליטות לא תגיש ערעור על זיכויו של זדורוב, בין היתר עקב העובדה שהוא כבר ריצה מאסר ממושך.
ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של הכרעת הדין, ולאחר שורת דיונים שקיים פרקליט המדינה עם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ואנשיה, צוות התביעה שניהל את התיק, ופרקליטים בכירים נוספים.
בתום הדיונים התגבשה המסקנה שלא ניתן לבסס היתכנות משפטית ממשית להגשת ערעור על הכרעת הדין. זאת, נוכח הכלל המשפטי שלפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה נמוכה יותר, כמו גם בקביעות הנוגעות למהימנות העדים או בהחלטה להעדיף עדות מומחה מסוים על פני מומחה אחר.
2 צפייה בגלריה
ועידת המשפט ה-11
ועידת המשפט ה-11
גורמים משפטיים בכירים סבורים כי הוא יורה שלא לערער. איסמן
(צילום: מוטי קמחי)
כזכור, בחודש מרץ האחרון זוכה זדורוב מאישום הרצח במשפט החוזר, אשר התאפשר תודות להמלצה של שופט בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר. ההכרעה ניתנה כשנתיים וחצי אחרי שהתיק החל להתנהל, ויותר מ-16 שנים אחרי הרצח. עבור זדורוב ומשפחתו, מדובר בהליכים משפטיים שבמהלכם הורשע שלוש פעמים בבית המשפט, ובכל פעם ערער על ההרשעה.
המשפט החוזר נערך בבית המשפט המחוזי בנצרת. השופטים אשר קולה ודני צרפתי, שהיו בדעת הרוב, טענו שהפרקליטות כשלה וקיים חשש מהותי שהודאת זדורוב הייתה הודאת שווא. שופטת המיעוט, תמר ניסים שי, קבעה שזדורוב אשם מעל לספק סביר. לטענתה, הודאתו מפורטת ועשירה ולא נמסרה מתוך פחד.
משפט הרצח נחשב לאחד מהמקרים הסבוכים והשנויים במחלוקת מאז קום המדינה, ונגע גם בנימים הרגישים של אמון הציבור במערכת המשפט ויחסה כלפי מהגרים שנקלעו לצרה משפטית. מיד עם היוודע דבר הזיכוי טענה נציגות התביעה בפרקליטות מחוז הצפון שיש לערער על ההחלטה לעליון. היא הסתמכה בכך על עמדת שופטת המיעוט.
2 צפייה בגלריה
זדורוב לאחר הזיכוי בביתו בקצרין
זדורוב לאחר הזיכוי בביתו בקצרין
זדורוב עם אשתו אולגה בביתם בקצרין, לאחר ההחלטה על הזיכוי
(צילום: אפי שריר)
בהכרעתו של פרקליט המדינה איסמן הוא יתחשב בין היתר בהמלצת פרקליטות המחוז, הסבורה גם כיום שזדורוב הוא הרוצח, כפי שסברה גם שופטת המיעוט של המחוזי. לאחר ההחלטה העריכו גורמים משפטיים בכירים כי איסמן יורה שלא לערער, בשל השקפתו שהליכי המשפט בנושא מוצו וכי יש לעמוד על עקרון סופיות הדיון. לדבריהם, כמי שמביט על התמונה הרחבה יותר של אינטרסי התביעה, מקרה זדורוב הוא מקרה יוצא דופן השנוי במחלוקת, וגם ערעור לעליון לא יפתור את הסוגיה.
נגד הערעור הובעה עמדה שהמקרה הזה לא יפתור את בעיית אמון הציבור במערכת התביעה והמשפט, והיא עלולה להיתפס בקרב ציבורים רחבים כרדיפה של זדורוב. לדבריהם, זדורוב כבר ריצה עונש מאסר ממושך. הם הוסיפו שהעובדה שאמה של תאיר המנוחה, אילנה, אינה קוראת לערעור, הוא נתון שיש להתחשב בו.
לעומת זאת, העילה לערעור היא עמדתה הנחרצת של פרקליטות מחוז הצפון המאמינה שזדורוב הוא הרוצח, ויש לשכנע בכך את העליון ואת הציבור. בפרקליטות מחוז הצפון, וכן גורמים בפרקליטות המדינה, סבורים שקיימת מחלוקת עמוקה של חבר השופטים באמינותה וחשיבותה של הודאה במשפט רצח, וכי ויכוח השופטים בהכרעת הדין דורשת התייחסות והכרעה של בית המשפט העליון.
פורסם לראשונה: 08:31, 14.05.23