72 ימים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ישראל כבר מזמן נכנסה לשגרת מלחמה, כשלכולם ברור שהלחימה תימשך חודשים, בעצימות משתנה. בתוך כך, המגויסים למילואים ולסדיר ממשיכים להילחם כדי להגיע הביתה ולבסיס בסופי השבוע בהיעדר רכבות. העובדה שרכבת ישראל גם הפחיתה את מספר הנסיעות בקווים מסוימים בימי חול, בשל הגיוס המאסיבי של עובדיה לצבא, מקשה על חיילים להגיע בזמן לבסיסם בימים רגילים.
כזכור, לאחר שבשבועות הראשונים של הלחימה אפשרה המדינה לרכבות לפעול במתכונת מצומצמת בסופי השבוע, פעילות זו שבה השתמשו מעטים בשל חוסר בהירות לגביה הופסקה בהוראת משרד הביטחון ומשרד האוצר. משרד הביטחון הודיע אז למשרד התחבורה שאין בה צורך עוד.
3 צפייה בגלריה
עומסים ברכבת סבידור מרכז בעקבות תקלת איתות
עומסים ברכבת סבידור מרכז בעקבות תקלת איתות
"אמרו, אם אין לך איך לחזור, תישאר בבסיס". רכבת ההגנה
(צילום: אורן רייס)
אלא שמעדויות של מילואימניקים בשטח שהגיעו לידי ynet עולה כי רבים מהם מתקשים להגיע לבסיסם או לצאת לביתם בשל המחסור ברכבות. חלקם מספרים כי הם מעבירים רבות משעות ההתרעננות שלהם בנסיעה הביתה, ואחרים אף מגלים כי הם כמעט נרדמים על ההגה משום שבחרו לנסוע לבסיס ברכבם.
יסמין, שמתגוררת עם בן זוגה במודיעין, הוקפצה כמוהו למילואים ב-7 באוקטובר. היא משרתת בירושלים והוא בראש הנקרה. מכיוון שהבסיס שלה קרוב יותר לביתם הרכב נותר אצלה, והקושי מתעורר כשבן הזוג משתחרר מהצבא לכמה שעות בסופי השבוע. "אני מגיעה לבסיס שלו לאסוף אותו הביתה, וזו כבר הוצאה של אלפי שקלים".
לדבריה הפתרון שמוצע כרגע לבן הזוג שערורייתי - אם אין לו דרך לשוב הביתה בתחבורה ציבורית הוא מוזמן להישאר בבסיס: "ככה אומרים לו, ולכן בכל פעם אני נוסעת לצפון לאסוף אותו כשהוא יוצא בסופי השבוע. לא רק שזו נסיעה ארוכה, זה ביזיון. המדינה חייבת לאפשר לחיילים להתרענן, אבל לא נותנת להם גב לעשות את זה".

עזבתי הכול ב-7 באוקטובר. והמדינה?

מיכאל פיצחדזן (33) מקריית ים משרת במילואים בקריה במשמרות של 12 שעות. לדבריו באמצע השבוע אין לו בעיה כי הרכבת פועלת, אבל בסופי שבוע הנסיעה לבסיס וממנו הביתה הופכת למטרד: "הפתרון של הרכבות שפעלו בתחילת המלחמה לא היה מושלם, כי הן פעלו מעט מדי, אבל זה היה פתרון. היום גם הפתרון הזה לא קיים.
"היום כשאני במשמרת לילה אני עולה על הרכב כדי לנסוע חזרה, וכשאני מגיע ליוקנעם אני מתחיל להתעפץ. בקריה אין מקום לישון, ובעבר ישנתי כמה פעמים אצל חברים במרכז, אבל אין לדעת כמה זמן המלחמה תימשך, ואני לא רוצה להיות מעמסה. אני מניח שלמי שגר במרכז קל יותר כי יש הסעות, אבל לצפון הן לא קיימות. אני מצפה שהמדינה תחזור להפעיל את הרכבת בשבת. רק ביחידה שלי יש כמה צפוניים שעושים את הדרך הקשה הזו ברכב בשבת, ואני בטוח שיש עוד רבים כמוני בקריה".
3 צפייה בגלריה
עומסים ברכבת סבידור מרכז בעקבות תקלת איתות
עומסים ברכבת סבידור מרכז בעקבות תקלת איתות
"המדינה חייבת לגלות מחויבות כלפינו". תחנת סבידור מרכז בתל אביב
(צילום: אורן רייס)
על תחושות דומות מדווחת עדי ממודיעין, שעם פרוץ המלחמה גויסה לשרת בעוטף עזה. "נותנים לנו בדרך כלל 48 שעות של התרעננות ויש הסעות מהבסיס לתל אביב, אבל הן לא עוזרות לי במיוחד. יוצא שהנסיעה הביתה גוזלת הרבה זמן מהיומיים שנותנים להתרעננות, ולפעמים גם הצרכים המבצעים משפיעים. לפעמים למשל צריכים להקפיץ אותי בשבת למשמרת, וזה בלתי אפשרי להגיע בתחבורה ציבורית, אז אני ואחרים צריכים להחליף משמרות עם אנשים".
היא אומרת: "כמו שאני עזבתי הכול ב-7 באוקטובר וקפצתי למילואים עם רכב, המדינה חייבת לגלות את אותה מחויבות כלפינו ולהפעיל תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע בימים האלה. זה מרתיח שאני עזבתי את כל החיים שלי בשביל לתרום למדינה ואני צריכה לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע לבסיס או לצאת ממנו בסופי שבוע".

לחכות שעה במקום 15 דקות

ואולם כאמור, פעילות הרכבת נפגעה בזמן המלחמה לא רק בסופי השבוע, אלא גם בימי החול, בשל המגויסים הרבים למילואים ממלאי העובדים של הרכבת. תומר, שגר בפתח תקווה וכמה מבני משפחתו משרתים בצבא, אומר שמספר הרכבות בין עירו לתל-אביב פחת מארבע בשעה לאחת בלבד, ולכן לרוב הוא נאלץ להסיע אותם לבסיס בעצמו. מכיוון שזמני הנסיעה של האוטובוסים אינם מתואמים עם זמני הרכבות, לעיתים עליהם להמתין שעה שלמה לרכבת, במקום רבע שעה כבעבר.
"במשרד התחבורה אומרים לי שהנהגים במילואים", אומר תומר. "אני לא מבין, גייסנו 300 אלף חיילים - אי אפשר לוותר על הנהגים בשביל שהציבור שצריך להגיע לבסיס להילחם יוכל לעשות את זה?".
3 צפייה בגלריה
רכבת ב חיפה ליד תחנת מרכז השמונה
רכבת ב חיפה ליד תחנת מרכז השמונה
תחנת חיפה מרכז השמונה. "מי שלא מעמיד לרשות החיילים פתרונות, לא ראוי למאמצים שלהם"
(צילום: EPA)
בית המשפט דחה כבר שתי עתירות נגד משרד התחבורה בעניין הפעלת הרכבת בשבת, אבל בשבוע שעבר הוציאה עמותת "ישראל חופשית" מכתב למשרד התחבורה שבו הודיעה כי בכוונתה להגיש עתירה נוספת בנושא. במכתב טענה כי מכיוון שצה"ל הוא צבא העם, על המדינה לדאוג לצורכי החיילים והחיילות, "ולהעמיד את המשאבים בשביל לאפשר להם להגיע לבסיסם, ולכל הפחות לא לשלם מכיסם על הוצאות הפעילות הצבאית".
מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר אמר ל-ynet: "כמי שנמצא במילואים מאז 8 באוקטובר אני אומר שהעובדה שהסוגיה הזו עדיין לא נפתרה היא פשוט בושה ענקית לכל הנוגעים בדבר. הנכונות של הגורמים הפוליטיים, שהיו אמורים לפתור את הבעיה הזו, להתעלם ממנה כדי לא לערער את הקואליציה, היא ביזיון עצום שהציבור הישראלי וציבור משרתות ומשרתי המילואים לא ישכחו. מי שיוצא למלחמה ולא מוכן להעמיד לרשות החיילים את כל הפתרונות שהם צריכים, כי הם לא באים בטוב לשותפיו הפוליטיים, לא ראוי למאמצים הענקיים שהחיילות והחיילים כולם עושים יום ולילה מאז ה-7/10 הארור".
ממשרד התחבורה נמסר: "אתר ynet היה הראשון לחשוף את ההתכתבות שבה הצהיר מנהל מערך ההיסעים במשרד הביטחון כי כל נושא הסעת החיילים נמצא תחת אחריותו. כידוע, בג"ץ דחה שתי עתירות ואף השית הוצאות על העותרים שביקשו להפעיל את מערך התחבורה הציבורית בשבת בזמן המלחמה. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נכון לבצע כל משימה שתוטל עליו ואשר יש בה כדי לסייע לצה"ל ולמשרד הבטחון. ככל ונדרש לבצע זאת נעשה זאת ללא היסוס".