היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה הערב (רביעי) מבג"ץ לבטל את צו הביניים שהוצא לפני שבוע, והקפיא העברות כספיות מכוח החלטת ועדת הכספים בכנסת, בסך יותר ממיליארד שקלים, לחינוך החרדי. הצו הוצא בעקבות עתירה שהגישה יש עתיד, ומחר ידונו בעתירה שופטי העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ.
לעמדת היועמ"שית, את שאלת העברת הכספים למוסדות החרדיים יש לברר בעתירות התלויות שעוסקות בשאלת הפיקוח על תקצוב המוסדות, ולא בעתירה נגד העברת כספים שהתבססה על החלטה ואישור בוועדת הכספים. לדבריה, אם אכן יתברר שהועברו תקציבים למוסדות שלא עמדו בחובות כמו לימודי ליבה, ניתן יהיה לקזז מהכספים שהועברו מתוך תקציבים עתידיים.
בהחלטת בג"ץ מלפני שבוע צוין כי הצו יישאר בתוקף עד למתן החלטה אחרת. גורם חרדי תהה בעקבות הוצאת הצו: "450 מליון שקלים כבר בחשבונות של המורים שלא קיבלו שכר עד עכשיו. מה יעשו עכשיו? ילכו וייקחו להם? יותר קל כבר לגייס את כל ישיבת פוניבז'". בעקבות הטענה שכמחצית מהכסף עבר, ביש עתיד תכננו לדרוש גם את השבת הכספים שכבר עברו.
לקראת הדיון מחר, בהרב-מיארה כתבה בתגובה המקדמית לעתירה: "בנסיבות אלה, וכפי שיוסבר להלן, לעמדת המשיבים, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטולו של צו הביניים שהוצא במסגרת העתירות, ולהשהות, בכל דרך דיונית שיקבע בית המשפט הנכבד, את בירור שאלת הצורך בקיזוז, שתתברר במלואה לאחר שיתגבשו כלים מעודכנים ואפקטיביים יותר לפיקוח, שיוכלו להציג נתונים ברורים ביחס לעמידת המוסדות הקבועות בדין".
העתירה עוסקת בהעברת תקציבים שאושרה בוועדת הכספים של הכנסת לפני כשבועיים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, בסך יותר ממיליארד שקלים לרשתות החינוך החרדיות: 426 מיליון עבור החינוך העצמאי של יהדות התורה, 360 מיליון עבור מעיין החינוך התורני של ש"ס, 136 מיליון עבור מוסדות "מוכר שאינו רשמי", מתוכם 75 מיליון כספים קואליציוניים, 151 מיליון עבור מוסדות הפטור, 64 מיליון עבור תמיכה במוסדות תורניים, 2 מיליון כספים קואליציוניים עבור מכוני מחקר תורניים, 32 מיליון כספים קואליציוניים עבור תמיכה בשירותי דת ותקציבים נוספים.
בהרב-מיארה: "ככל שיתברר במסגרת הליכי הפיקוח והבקרה על מוסדות החינוך החרדיים כי הועברו כספים למוסדות חינוך שלא עמדו בחובותיהם על-פי חוק - ניתן יהיה לקזז מהכספים שהועברו למוסדות אלה, מתוך כספים עתידיים שאמורים לעבור למוסדות"
בתגובתה, היועמ"שית פירטה תחילה את הנסיבות והרקע, ובהמשך הבהירה את עמדתה: "בבסיס העתירות ניצבת הטענה כי רבים ממוסדות החינוך במגזר החרדי אינם עומדים בהוראות הדין המחייבות, כי בשל מצב דברים זה מועברים למוסדות אלה תקציבי מדינה ביתר, וכי למצער הפיקוח על עמידתם של המוסדות בהוראות הדין הוא חסר ולקוי מיסודו. משום כך, לטענת העותרים לא היה מקום להעברות התקציביות למוסדות אלה ויש להורות על ביטולן.
"יובהר כי היקף תקצוב מוסדות הלימוד המדוברים נגזר משיעור לימודי הליבה המתקיימים בפועל במוסד. תנאי להעברת תקצוב בשיעור המתאים, בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות לכל מסגרת משפטית של מוסד חינוך, הוא עמידת המוסד במכלול ההוראות הרלוונטיות בנוגע ללימודי ליבה. במסגרת גיבוש עמדת המדינה ביחס לעתירות אחרות שהוגשו בעניין בקשות להגדיל את התקצוב במוסדות הרשתות, במסגרת תוכניות 'אופק חדש' ו'גפ"ן', נשלחה חוות דעתה המפורטת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בחודש ספטמבר 2024 לשר החינוך, לפיה מהנתונים שהועברו ממשרד החינוך עולים פערים ביחס לעמידת המוסדות בחובותיהם ללמד את מלוא תוכנית הליבה, ונדרש לקבוע מתווה אכיפה ופיקוח שייתנו לכך מענה".
היועמ"שית: "ניתן יהיה לקזז מכספים עתידיים"
על כן, בהרב-מיארה הבהירה: "לעמדת היוע"משית, יש לפעול ללא דיחוי לגיבוש מתווה פיקוח ואכיפה עדכני, שייתן מענה למכלול ההיבטים שהועלו בפני שר החינוך ושיבטיח כי המוסדות עומדים בחובות הבסיס שלהם כתנאי לתקצובן. על תוכנית פיקוח לקחת בחשבון: את החובה של המוסדות ללמד את מלוא תוכנית הליבה, את הצורך בקביעת תוכנית יסוד אחודה, את כלי המדידה שבהן חבים המוסדות (מבחני מיצ"ב), את הכשרת המורים ללמד ליבה, ואת הדיווח הנדרש מהמוסדות. לעמדת היועמ"שית, הכללת היבטים אלה במתווה הפיקוח תעניק בידי משרד החינוך את הכלים האפקטיביים לעמידה של המוסדות בחובות הבסיס שלהם כתנאי לתקצוב".
היא הוסיפה: "יובהר, כי לעמדת שר החינוך, עמדה זאת מצויה במחלוקת מול משרד החינוך, הן לעניין קיומם של פערים ביחס לעמידת המוסדות בחובותיהם, והן בכל הנוגע להיבטים שלגישת היועצת המשפטית לממשלה נכללים בהגדרת לימודי ליבה. סוגיות אלה נדונות בימים אלו במסגרת עתירה אחרת המונחת בפתחו של בית המשפט הנכבד".
בדבריה, היועמ"שית הדגישה כי "אין חולק על חשיבות סוגיות הפיקוח על היבטים שונים הנוגעים ללימודים במוסדות החינוך החרדיים, על מנת לוודא כי המוסדות עומדים בכלל דרישות הדין בהקדם האפשרי. זאת, בין היתר, כדי לוודא שתקציבי המדינה מחולקים לפי דין וכי מוסדות החינוך אכן עומדים בתנאים החוקיים למתן התקציב. יש לברר את הטענות העקרוניות שהועלו בעתירות הנוגעות להיבטי הפיקוח והעמידה בכלל הוראות הדין במסגרת עתירות הפיקוח, ולא אגב העתירה דנן, אשר עוסקת בטענות כלליות נגד החלטת ועדת הכספים והכספים שהועברו מכוחה".
בהרב-מיארה סיכמה: "ככל שיתברר במסגרת הליכי הפיקוח והבקרה על מוסדות החינוך החרדיים כי הועברו כספים למוסדות חינוך שלא עמדו בחובותיהם על-פי חוק - ניתן יהיה לקזז מהכספים שהועברו למוסדות אלה, מתוך כספים עתידיים שאמורים לעבור למוסדות".
בעקבות צו הביניים של בג"ץ, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בירך לפני שבוע על הקפאת התקציבים, וטען כי הכספים הועברו "באופן לא חוקי למוסדות חרדיים".
