ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ קיימו היום (ראשון) מסיבת עיתונאים משותפת בירושלים - במסגרת ביקור המנהיג הגרמני בישראל - כשלראשונה זה כמעט שלושה חודשים, ומאז בקשת החנינה הרשמית שהגיש לנשיא יצחק הרצוג, השיב רה"מ לשאלות עיתונאים ישראלים. שבוע לאחר שהגיש לנשיא יצחק הרצוג בקשת חנינה, נתניהו הצהיר כי לא יפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם יקבל אותה.
נתניהו: "לא אפרוש מהחיים הפוליטיים אם אקבל חנינה"
(צילום: לע"מ)
הפעם האחרונה שבה כינס נתניהו מסיבת עיתונאים וענה על שאלות מהתקשורת הישראלית הייתה ב-16 בספטמבר, אז ערך ראש הממשלה "מסיבת עיתונאים כלכלית" שבה ניסה למזער נזקים - כיממה לאחר שנשא את "נאום ספרטה" שגרר תגובות חריפות בישראל וגרם לירידות בבורסה, על רקע הודאתו בבידוד הבינלאומי שאליו ישראל נכנסה בעקבות המלחמה המתמשכת ברצועה.
היום, בטרם מסיבת העיתונאים לשכת רה"מ קבעה מראש איזה מהכתבים הישראלים ישאלו שאלות - שניים בלבד - והיתנו את הבחירה בכך שייפנו רק לקנצלר מרץ. דובר רה"מ זיו אגמון לא סיפק הסבר לדבר, והשיב כי "לא אני מחליט מי שואל". לבסוף כאמור, נתניהו אכן נשאל ישירות אם יפרוש מהחיים הפוליטיים אם יקבל חנינה - והשיב בשלילה. הוא אמר לקנצלר: "הם מודאגים לעתיד שלי. יש לנו משימות גדולות לעשות - כולל עם גרמניה. שת"פ היסטורי שיגבר על השת"פ הקודם שהיה מדהים, אבל זה לא מפתיע".
הקנצלר מרץ אמר בפתח מסיבת העיתונאים: "אני רוצה להודות לנתניהו על האירוח וקבלת הפנים החמה. זה לא ביקורי הראשון כאן, אך הראשון כקנצלר. אני מגיע כחבר של ישראל שיודע שהידידות עם גרמניה היא יקרה מאוד, ולעולם לא תהיה עניין רגיל. ביקורי קורה בתקופה קשה עבור העם בישראל. לכן באתי יותר מאוחר מכפי שרציתי, ואני רוצה לומר כמה דברים בסיסיים.
"התחלתי בביקור ביד ושם. הטראומה של השואה היא חלק מהזהות היהודית והיא נותרה מעצבת לזהות של המדינה שלי וצריכה להישאר ככה. תמיד יישמר הזיכרון חי ונזכור את הפשע המפלצתי שגרמנים ביצעו נגד העם היהודי. האחריות של גרמניה ביד ושם הופכת מוחשית. לכן גרמניה תמיד תעמוד לצד ביטחון ישראל וזכות הקיום שלה. זה בבסיס היחסים היום ולתמיד.
"אחרי התקפת הטרור הנוראית שבוצעה על-ידי חמאס ב-7 באוקטובר, גרמניה ניצבה לצד ישראל. התאבלנו על המתים יחד והיינו שותפים לחששות לגבי גורל החטופים, שחלקם גרמנים. לישראל יש זכות וחובה להגן על אזרחיה וקיומה נגד אלה שמכחישים את המדינה היהודית והדמוקרטית וזכותה להתקיים. אף מדינה לא יכולה לקבל שאזרחיה נרצחים, נחטפים ומעונים כפי שקרה בקיבוצים על-ידי טרור איסלאמי. לכן אנו לצידכם, לאחר שאחרים הפנו לכם עורף".
בצל אמברגו הנשק שהטיל על ישראל, מרץ אמר כי "פעולות ממשלת ישראל גרמו לדילמה עבורנו. גרמניה צריכה גם להגן על זכויות אדם ושלטון החוק שהם חלק מהחוקה שלנו אחרי השואה. כמדינה דמוקרטית, ישראל הייתה צריכה לעמוד בסטודרנטים של הדין הבינלאומי בפעולותיה הצבאיות. היינו צריכים לשלוח מסר ברור.
"הייתה לנו ביקורת בגרמניה על ממשלת ישראל - זה חיוני - ככה זה בין חברות חופשיות. היחסים יכולים להחזיק ביקורת, אך אין לנצל ביקורת כתירוץ לאנטישמיות, ובטח לא בגרמניה. אני מאחל לך ביבי יקירי שההחלטות יתרמו לשלום וליחסי שכנות טובים. גרמניה תעמוד בידידות לצד מדינתך, ואני באופן אישי".
מרץ אמר עוד כי "גרמניה מסייעת וסיפקנו קצינים ודיפלומטים למרכז התיאום בקריית גת. אנו מספקים סיוע הומניטרי לתושבי עזה. נעזור בשיקום, ונמשיך להיות מעורבים דיפלומטית. לא יכול להיות תפקיד לחמאס בעזה, הוא לא יכול להוות איום עוד לישראל. אנו צריכים להסתכל על התמונה הגדולה - ישראלים ופלסטינים סבלו - אנו צריכים להניח יסודות לסדר חדש שבו כולם יכולים חיות בשלום, ביטחון וכבוד".
הקנצלר הדגיש כי "לא יכולים להיות צעדים לסיפוח - לא רשמי או צעדי בנייה שבהשפעה מסתכמים לסיפוח. המטרה היא ליצור מזרח תיכון חדש שמכיר ומקבל את ישראל כחלק אינטגרלי. מדינה פלסטינית ופתרון שתי המדינות יוכל להיות מיושם רק במו"מ. גרמניה סבורה שהכרה במדינה פלסטינית תגיע בסוף התהליך ולא בהתחלה. נסייע לרשות הפלסטינית, למרות שאפשר לבקר אותה ואני עושה את זה. אנו רואים צעדים לרפורמה ואנו צריכים להעניק לה סיוע".
נתניהו נאם אחרי מרץ: "אם יש לנו חילוקי דעות, אלה חילוקי דעות בין חברים שמכבדים זה את זה. הדורות שבאו אחרי השואה ידעו שיש מחויבות מוסרית לאפשר לעם היהודי להשתקם מהזוועות, וגרמניה הייתה מחויבת לביטחון ישראל בדרכים חשובות אחרות. אם נעבוד ביחד זה יתרום לא רק לאזרחינו, אלא לכל העולם. יש הזדמנויות לשלום. הציר האיראני הוכה קשות. אדון על זה עם טראמפ כשאפגש איתו בהמשך החודש.
"אדון איתו כיצד להביא לסיום תפקיד חמאס בעזה, כי זה חלק מרכזי להבטיח עתיד אחר לפלסטינים ולנו. סיימנו את השלב הראשון, אנו כמעט שם. יש עוד חטוף חלל אחד - רן גואילי, גיבור ישראל, שצריך לחזור לכאן. אנו מצפים לנוע בקרוב לשלב השני שהוא יותר קשה - או לפחות קשה כמו הראשון. אף אחד לא האמין שטראמפ ילחץ על חמאס לשחרר את החטופים, אך הצלחנו. ועכשיו השלב השני - להשיג פירוק מנשק של חמאס ופירוז עזה. יש שלב 3, לעשות דה-רדיקליזציה של עזה. זה נעשה בעבר בגרמניה, ביפן ובמדינות המפרץ".
נתניהו התייחס לגל האנטישמיות בעולם המערבי, ואמר כי "חשבו שהאנטישמיות נעלמה, אך היא לא. התופעה של לתקוף את היהודים כדי להכין את ההשמדה שלהם הועברה מהעם היהודי למדינת ישראל. זה נעשה עכשיו בערי בירה, אנשים מניפים את דגל חמאס, אנשים שעינו נשים, אנסו, כרתו ראשים, שרפו תינוקות וילדים חיים, לקחו חטופים, ניצולי שואה, תינוקות. זו שערורייה, ואנשים האשימו את ישראל בפשעי מלחמה כי ישראל נלחמה בתנאים שאף מדינה לא נלחמה וביקשה מהאוכלוסייה לעזוב, בעוד חמאס דרש שישארו שהקורבנות ייראו בתקשורת.
"אני מבין את ההשפעה הגדולה על דעת הקהל בגרמניה ואירופה ואמריקה, אבל אני אומר לכם כמו שאמרתי לקנצלר - יש הבדל גדול. שינינו את ההיסטוריה היהודית בכך שאלה שבאים להשמיד אותנו דחקנו אותם לאחור. האמת הזאת תנצח. יש לנו עוד עבודה להסביר על מה אנו נלחמים, איך אנו נלחמים, ושמה שאנו עושים הוא לא רק להגנתנו, אלא להגנת גרמניה והמדינות הערביות המתונות. הן מבינות את זה".
נתניהו לצד מרץ: "מוכנים לעבור לשלב ב'"
(צילום: לע"מ)
על הקריאה של מרץ להקמת מדינה פלסטינית אמר נתניהו כי "יש חילוקי דעות על כך. מטרת הקמת המדינה היא להשמיד את המדינה היהודית. הייתה להם מדינה והם ניסו ממנה להשמיד את ישראל. יש דרך לקדם שלום רחב עם מדינות ערב ועם שותפינו הפלסטינים, אך לא ניצור מדינה שתהיה מחויבת להשמדתנו על מפתן הדלת שלנו.
"הצלחנו ליצור הסכמי שלום כשטענו שלעולם לא נצליח, כי קודם צריך ללכת דרך קבלת הרשות הפלסטינית. עקפנו את הרש"פ כי היא לא מעוניינת בשלום עם ישראל. הם רוצים מדינה במקום ישראל. כולם אומרים שהם יישתנו - נראה. אני בספק. רוב הישראלים רוצים שלום עם שותפינו הפלסטינים, אך הם צריכים להפסיק לחנך את ילדיהם לרצח ישראלים ולשלם למחבלים. הם משלמים יותר כסף למחבלים שרצחו יותר יהודים".
בשלב השאלות מצד העיתונאים, הקנצלר מרץ ציין כי "לא דנו על ביקור של נתניהו בגרמניה. אין צורך לדון על זה. כאשר הזמן יגיע אציע הזמנה, אך בשלב הזה הזמנה לא עומדת על הפרק". נתניהו אמר על כך: "אשמח לבקר בגרמניה שוב ולדבר עם הקנצלר ולהפגיש את הממשלות שלנו. הסיבה שאנו לא הולכים לשם היא כי יש צו מעצר של בית הדין בהאג נגדי ונגד שר הביטחון לשעבר. הקנצלר היה צריך לבוא לכאן ואמר עד כמה הביקור חשוב, כי לישראל יש שיטה פתוחה - כזו שעובדת לפי הדין הבינלאומי".
קנצלר גרמניה: "נוודא שזיכרון הפשע הנורא של השואה יישאר בחיים"
הקנצלר מרץ, שנחשב לידיד ישראל, נחת אתמול בארץ ונפגש בין השאר עם שר החוץ גדעון סער ועם הנשיא הרצוג. היום הוא ביקר במוזיאון "יד ושם" בבירה. הוא סיור במקום, עיין בספר השמות ו"ביד לילד", וכן השתתף בטקס זיכרון באוהל יזכור. הקנצלר הגרמני כתב בספר האורחים: "אני מרכין את ראשי בכבוד לששת מיליון הגברים, הנשים והילדים מכל רחבי אירופה שנרצחו על ידי הגרמנים בשל היותם יהודים.
הפגישה בין נתניהו ומרץ, הבוקר
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
"אנו נוודא שזיכרון הפשע הנורא של השואה שביצעו הגרמנים נגד העם היהודי יישמר בחיים. כאן, ביד ושם, אחריותה ההיסטורית המתמשכת של גרמניה הופכת למוחשית: גרמניה חייבת לעמוד על קיומה וביטחונה של ישראל. זה יהיה שזור לנצח באופן בלתי נפרד במרקם היחסים בינינו."
יו"ר "יד ושם" דני דיין מסר: "אנחנו, העם היהודי; אתם, העם הגרמני; אני, כיו״ר יד ושם; ואתה, כקנצלר גרמניה; ושנינו כאנשים פרטיים - חולקים חובה עמוקה להכיר, לזכור, להתמודד עם האמת ולשמור על זיכרון השואה ביושרה ובכנות. זהו צו מוסרי המוטל על ממשלת גרמניה לנקוט יוזמות ולהפגין מחויבות בלתי מתפשרת לשימור זיכרון השואה, למחקר ולחינוך אודותיה. יד ושם מודה למסירותך האישית למשימה זו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתמיכה המוגברת ובמשאבים שהרפובליקה הפדרלית של גרמניה בראשותך הקצתה למאמץ זה".
בפגישה בין הרצוג ומרץ אתמול, על רקע מסירת סוללת מיירטי "חץ 3" לגרמניה - שתוצב באזור ברלין - אמר הנשיא לקנצלר: "לראות טילים תוצרת כחול-לבן מותקנים בגרמניה כדי להגן עליה ועל אירופה זה דבר ייחודי, מרגש וחשוב". מרץ התייחס לאמברגו הנשק החלקי שממשלתו הטילה על ישראל, ואמר כי "פעולות הצבא והממשלה העמידו אותנו בפני דילמה. היינו חייבים להגיב, אך היו סמוכים ובטוחים שאנו עדיין לצידכם. לישראל זכות להגן על עצמה וזכות קיום".
