"מדובר בטקס הקבורה של חקירות השחיתות", כך הזהיר היום (חמישי) גורם משפטי שהתייחס לאישור חוק מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים). לדבריו, "חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות - תחת אזהרה - למקורב לשלטון". החוק אושר הלילה בכנסת בקריאה שנייה בשלישית, והוא נחשב לאחד מחוקי המהפכה המשפטית - והתקבל בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.
במערכת המשפטית נתפס החוק ככזה שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה, ויהפוך את השוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון המכהן באותה עת. כמו כן, ישנו חשש שלא יהיו יותר חקירות שחיתות, שכן שוטרים יחששו לקידומם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר.
החוק, שהוכן בוועדה המשותפת לוועדות החוקה וביטחון לאומי של הכנסת, הוגש על-ידי חבר הכנסת משה סעדה (ליכוד), בעברו סגן ראש מח"ש. החוק מעביר את האחריות על המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה לשר המשפטים שהוא אדם פוליטי.
מהם השינויים המרכזיים המוצעים במבנה של מח"ש?
מוצע לקבוע כי שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירת שוטרים במשרדו בנפרד מהפרקליטות. מח"ש תהיה כפופה מנהלית ותקציבית לשר. בנוסף, כל עובדי המחלקה יהיו אזרחים (עד כה רובם היו שוטרים שהושאלו) שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
כיצד ימונה מנהל מח"ש ואיזו השפעה תהיה לדרג הפוליטי?
אחד התנאים למינויו של מנהל מח"ש הוא כשירות להתמנות לשופט בית המשפט העליון וניסיון בפלילים. הוא יכהן תקופת כהונה אחת של שש שנים, ויתמנה בידי ועדה שהרכבה: מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו (שהוא יו"ר הוועדה); עו"ד העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים שימנה שר המשפטים (בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי); שופט עליון או מחוזי בדימוס שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; ואדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות שימנה נציב שירות המדינה. כלומר – לשר הפוליטי תהיה שליטה במינוי הנציגים ולמעשה בבחירת ראש מח"ש.
אילו סמכויות חדשות יועברו למנהל המחלקה?
כחלק מהפרדת מח"ש מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה, כל הסמכויות בעלות אופי פלילי, ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים נגד שוטרים שהיום נתונות ליועץ המשפטי או לפרקליט המדינה - יעברו למנהל מח"ש. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה.
מהו "מנגנון התיאום" ומה תפקידו של הממונה על התיאום?
נקבע מנגנון תיאום לחקירת שוטרים, ולפיו השופט בדימוס ימונה על-ידי הוועדה לתיאום והכרעה בעניין חקירת שוטרים במקרה של מחלוקת בין מח"ש לבין גוף חוקר או תובע אחר. הממונה יוכל, בין היתר, להעביר את הטיפול בחקירה או בתביעה לגופים השונים. לממונה תוקנה הסמכות לדון בערר על החלטות מח"ש (שעד כה הייתה נתונה לפרקליט המדינה או ליועמ"ש).
לצידו של הראש יעבוד "הממונה על התיאום", שופט בדימוס של העליון או המחוזי, שימונה גם הוא על-ידי ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים (הכפוף לשר). תפקידו יהיה להחליט על סדר העדיפויות בחקירות.
מהו השינוי הדרמטי הנוגע לחקירות אנשי שב"כ?
חקירות נגד אנשי שב"כ יועברו למח"ש על סמך אישור היועמ"ש וראש מח"ש. ובמקרה של אי-הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. זהו דבר שטרם היה עד כה בארגון.
מה לגבי חובת הדיווח ומתי החוק צפוי להיכנס לתוקף?
לשר תהיה חובת דיווח מפורטת הכוללת בין היתר את מספר התלונות שהוגשו והטיפול בהן. החובה תחול גם על מח"ש וגם על יחידת תלונות הציבור במשטרה ויחידת המשמעת במשטרה. עוד הוחלט כי החוק ייכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, אך שר המשפטים באישור הוועדה יוכל לדחות את תחילתו באישור ועדת החוקה בארבעה חודשים נוספים.
עם זאת, הוועדה למינוי מנהל מח"ש והממונה על התיאום, תוקם מיד עם פרסום החוק כדי לאפשר את הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה.
כיצד הגיבו בפרקליטות המדינה על אישור החוק?
פרקליט המדינה עמית איסמן שלח הבוקר איגרת לעובדי מח"ש, שבה הדגיש כי לאורך הליך החקיקה הוצגו הסתייגויות מקצועיות רבות מצד מערכת אכיפת החוק, אך כעת נדרשים גורמי המדינה להתמודד עם היבטי היישום בתקופת המעבר.
איסמן ביקש להביע הערכה לעובדי המחלקה והתייחס בדבריו לנחיצות המוסד: "חשיבותה של מח"ש נשענת על מקצועיותה, על ענייניות עבודתה, על עצמאות שיקול דעתה ועל יכולתה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים. ערכים אלה הם תנאי יסוד לאמון הציבור ומסגרת חיונית להמשך מילוי תפקידה של המחלקה גם בעתיד", כתב והוסיף כי הפרקליטות תמשיך לפעול באחריות ובממלכתיות.
מהי עמדת מערכת המשפט והיועמ"שית על החוק?
בנאומה השבוע בכנס לשכת עורכי הדין באילת קבעה היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וחוק מח"ש חולקים את אותה מטרה ומשלימים זה את זה - שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק והמשפט הפלילי. כמו כן, היא סבורה שעם העברתם מערכת אכיפת החוק בישראל תשנה לגמרי את אופייה: "במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצורכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".
אילו השלכות מעשיות צפויות לפי המבקרים, ומה יקרה בבג"ץ?
כבר הבוקר 23 שוטרים לשעבר בדרגת רב-ניצב וניצב, יחד עם העמותות "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" וארגון "בשער", עתרו לבג"ץ נגד החוק. בין העותרים, ארבעה מפכ"לים לשעבר: רוני אלשיך, שלמה אהרונישקי, משה קראדי ורפי פלד.
בעתירה הודגש כי מנגנון המינוי החדש מעניק לדרג הפוליטי שליטה מוחלטת בבחירת והדחת ראש מח"ש והממונה על התיאום. לטענת העותרים, מהלכים אלו יוצרים שתי מערכות אכיפה מקבילות, פוגעים באחידות האכיפה, ומקימים חשש כבד לפוליטיזציה מובנית של מערכת המשפט. כמו כן צוין כי החוק קודם במסלול התנגדותם הגורפת של היועמ"שית, פרקליט המדינה וגורמי המקצוע. הסעד המבוקש הוא ביטול החוק בשל פגיעה חוקתית אנושה בשלטון החוק ובעיקרון השוויון.
לצד העתירה הזו צפויות לגשת עוד נוספות לבג"ץ. שם צפוי עימות חזיתי: הייעוץ המשפטי של הכנסת ייגן על החוק, ואילו היועמ"שית ומחלקת הבג"צים יסרבו לייצג את עמדת הממשלה. בלב העתירות יעמוד הטיעון ששוטרים מפעילים באופן יומיומי סמכויות פוגעניות כלפי אזרחים.
לכן מחלקה לחקירת שוטרים לא פוליטית, כפי שהיא היום, מהווה בלם מרכזי מפני ניצול לרעה של הכוח המסור בידי שוטרי ישראל. חוק מח"ש, לעומת זאת, יגרום להסרת החיץ בין מח"ש לבין הדרג הפוליטי.
כיצד זה ישפיע על חקירות נבחרי ציבור ועל חיי האזרח ברחוב?
לפי מקור משפטי בכיר ששוחח עם ynet, השינוי המבני יוביל לפוליטיזציה של המערכת שתחלחל ישירות מהדרג הפיקודי ועד לרמת האכיפה בשטח. "המשמעות של מח"ש פוליטית היא הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם. כמו כן המשמעות היא גם אכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון. אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה", אמר.
גם בהרב-מיארה הדגישה את ההכרח במח"ש עצמאית וא-פוליטית, זאת לפי קביעה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שבחנה את הדבר. "הצעת החוק לעומת זאת, מתיימרת לבנות מודל של מח"ש חדשה שאין לו תקדים בעולם. מודל פוליטי ולא עצמאי. גם כאן, כמו במקרה של חוק הפיצול, עבודת המטה שנעשתה מושלכת הצידה, והשתלטות פוליטית על מנגנוני אכיפת החוק הופכת לאפשרית".
השתתף בהכנת הכתבה: נטעאל בנדל
