ברגע שבו נשמעת אזעקה, הזמן נעצר. אנשים עוזבים הכול ורצים לממ"ד, למקלט, לחדר המדרגות. אבל עבור אחרים, זו בדיוק ההזדמנות להתחיל לפעול. בין ההריסות, בין הדלתות שנשארו פתוחות לרגע אחד יותר מדי, צומחת תופעה מכוערת במיוחד: ביזה בזמן מלחמה. זה לא מקרה בודד. זה דפוס חוזר שמוכר עוד מימי "עם כלביא", ומאז תחילת מבצע "שאגת הארי" הולכת ומתרחבת התופעה, הכוללת פריצות לדירות, לכלי רכב ולעסקים, תוך ניצול ציני של אזעקות ונפילות טילים. מי שמנסה לשרוד את הלילה, מגלה לעיתים בבוקר שהבית כבר לא אותו בית.
תיעוד: מקרי שוד בבתים בזמן אזעקה בת"א
עד כה באזור המרכז לבדו נרשמו כמה עשרות מקרים, בהם יותר מ-15 בתל אביב. באחד המקרים מי שנפלה קורבן לפריצה היא זיו לוין, תושבת תל אביב, שדירתה נפגעה מטיל בלילה הראשון של המלחמה ורגע לאחר מכן גם נבזזה. "לא הייתי בבית בכלל", היא מספרת ל-ynet, "פרצו לי לבית כי הוא נפגע מהטיל, אז אפשר היה בקלות להיכנס אליו. השמירה כנראה לא כיסתה את כל הכניסות". לוין הייתה במילואים כשקיבלה את השיחה מהמשטרה. "שוטר התקשר אליי ואמר שהוא מצא חלק מהדברים שלי. בכלל לא ידעתי שפרצו".
כשהגיעה לדירה, התמונה שנגלתה לעיניה הייתה קשה. "זה היה מזעזע. הפורץ הפך לי את כל המגירות, חיטט בדברים הכי אישיים. מעבר למה שנגנב, התחושה היא שמישהו היה בתוך החיים שלך. זה מגעיל ברמות". בין הפריטים שנגנבו: בשמים, תיקים, כרטיסי אשראי וכרטיסי מתנה. חלק קטן מהשלל אותר במקרה, בזכות ארגז קפסולות קפה עם שמה. "רוב הדברים לא נמצאו", היא אומרת, "וכרגע אני בכלל לא יכולה לגור בבית".
4 צפייה בגלריה
התכשיטים של זיו לוין שנשדדו והושבו לה. "תחושה שמישהו היה בתוך החיים שלך"
(צילום: דוברות המשטרה)
המקרה של זיו אינו חריג. דווקא הדירות שנפגעו מהטילים, אלו שהדלתות שלהן נפרצו או הקירות שלהן ניזוקו, הופכות ליעד נוח לפורצים. כך נעצר חשוד בן 37 מתל אביב לאחר שנתפס כשהוא מנסה למכור תכשיטים שנגנבו מדירה שנפגעה בירי.
אבל לא רק דירות נטושות הופכות למטרה. גם רגעים של בהלה הופכים להזדמנות. שורד השבי בר קופרשטיין חווה זאת על בשרו. במהלך אזעקה הוא רץ לממ"ד, וכשיצא גילה שהקורקינט שלו נגנב מתוך הבית. "ירדתי באזעקה למקלט ובחור נכנס לי הביתה וגנב לי את הקורקינט", סיפר. אלא שבמקרה הזה, הטכנולוגיה עבדה לטובתו: "הוא לא ידע שיש לי איירטאג על הקורקינט". תוך דקות איתרה המשטרה את החשוד, שנעצר כשהקורקינט ברשותו.
4 צפייה בגלריה
עוצרים חשוד בפריצה למסעדה בזמן אזעקה. הקיר נפגע מהירי, השודד נכנס
(צילום: דוברות המשטרה )
במקרה אחר, נהגת שהשאירה את רכבה ברחוב בתל אביב בזמן אזעקה גילתה עם חזרתה כי חלון הרכב נופץ ותיקה נגנב. האישה שפרצה למכונית, בת 35, אף הספיקה להשתמש בכרטיס האשראי שנמצא בתיק ונעצרה זמן קצר לאחר מכן. גם עסקים שנפגעו מהדף הפיצוצים הופכים ליעד. תושב יפו נעצר לאחר שעל פי החשד ניצל נזק שנגרם למסעדה, נכנס דרך הקיר הפגוע וגנב רכוש בעשרות אלפי שקלים. במקרה אחר, תושב רחובות פרץ פעמיים לחנות נוחות שניזוקה, תוך ניצול הדלת הפגועה.
ולפעמים, זה קורה מהר מדי. "ברגע שהייתה התראה לפני אזעקה פשוט רצתי למקלט שבבניין הסמוך ולא סגרתי את הדלת", מספר יוסי, תושב מרכז תל אביב. "כשחזרתי אחרי כמה דקות, הבית היה הפוך. לקחו תכשיטים של חברה שלי, קצת כסף מזומן, אפילו דברים קטנים. אתה מבין שמישהו עמד שם, בזמן שאתה מתחבא על החיים שלך. אני מקווה שיתפסו אותם".
גם בזירה הציבורית נרשמים מקרים דומים. שלושה תושבי השטחים נעצרו בחשד שפרצו לשלושה בתי עסק שונים בלילה אחד, בזמן האזעקות. במקרה נוסף, חשוד נתפס כשהוא רוכב על קורקינט שנגנב מדירה בזמן שבעליה שהו בממ"ד.
4 צפייה בגלריה
חשודה שנעצרה אחרי שפרצה לרכב בזמן אזעקה. הספיקה להשתמש בכרטיס האשראי
(צילום: דוברות המשטרה )
במשטרה מזהים את הדפוס ומזהירים מפניו. נצ"מ רותם וסקר, מפקד תחנת לב תל אביב במרחב ירקון, מתאר תופעה שמערערת את יסודות החברה. "חוסנה של חברה בעת מלחמה נמדד בעמידות העורף. משטרת ישראל רואה בחומרה רבה כל ניסיון לפגוע בחוסן זה, ובפרט בעבירות התפרצות בזויות המבוצעות בחסות אזעקות או באתרים שנפגעו".
לדברי נצ"מ וסקר, האתגר רק הולך וגדל. "מדובר בטילים משמעותיים, עם אתרי הרס הרבה יותר רחבים, ולכן באופן טבעי הרדיוס הפוטנציאלי לביזה הרבה יותר גדול". לצד זאת הוא מדגיש: "אנחנו פועלים מסביב לשעון כדי להביא את אותם עבריינים לדין. גם כשאנחנו עסוקים בהצלת חיים, אנחנו לא מורידים מהחשיבות של האירועים האלה".
נפגעי תופעת הביזה מסבירים שבסופו של דבר התחושה היא של פגיעה כפולה: גם מהמלחמה עצמה, וגם מהאנשים שמנצלים אותה. "זאת לא רק הגניבה", מסכמת לוין, "זו גם הידיעה שמישהו בחר לעשות את זה דווקא עכשיו. דווקא כשאתה הכי פגיע". כך, בתוך מציאות של אזעקות וטילים, מתנהלת מלחמה נוספת, שקטה יותר, אך לא פחות מכאיבה, על תחושת הביטחון הבסיסית ביותר של האזרחים בתוך ביתם.
