הפקקים בכבישי ישראל הולכים ומחמירים, אך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מראים כי האזרחים מעדיפים להמשיך לעמוד בפקק ברכב הפרטי מאשר לעלות על התחבורה הציבורית. על אף שבעשור האחרון התרחבה התחבורה הציבורית באופן משמעותי, נפתחו קווי רכבת כבדה חדשים והושקו פרויקטים של רכבות קלות- הציפייה לעלייה בשימוש נתקלה במציאות הפוכה.
נתונים חדשים שפרסמה היום (רביעי) הלמ"ס, מתוך הסקר החברתי לשנת 2025, חשפו כי שיעור המועסקים בני 20 ומעלה, המגיעים למקום עבודתם באמצעות תחבורה ציבורית, ירד ל-16% בלבד (12% באוטובוס או מונית שירות ו-3.5% ברכבת), לעומת 20% לפני כעשור. במקביל, שיעור המשתמשים ברכב פרטי או מסחרי לצורך הגעה לעבודה טיפס ל-62%, לעומת 58% לפני עשור.
בב"ש מגיעים בזמן - בת"א סובלים מתדירות הקווים
הנטישה של התחבורה הציבורית בדרך לעבודה בולטת במיוחד במחוז ירושלים, שם נרשמה צניחה מ-30% ל-23% בתוך עשור, ובמחוז המרכז שבו נרשמה ירידה חדה מ-19% ל-12%. במחוז תל אביב מגיעים כיום 22% מהעובדים בתחבורה ציבורית לעומת 26% בעבר, במחוז חיפה נרשמה ירידה מ-21% ל-18%, ואילו במחוז הצפון מדובר ב-8.1% בלבד; ובאזור יהודה והשומרון בשיעור נמוך במיוחד. יתר המועסקים (22%) מגיעים לעבודה בהסעה מאורגנת, באופניים, בקורקינט, ברגל או עובדים מהבית.
מהסקר, שבמסגרתו רואיינו 6,452 נשאלים בני 20 ומעלה - המייצגים כ-6.3 מיליון תושבים, עלתה תמונה מורכבת לגבי שביעות הרצון מאמצעי התחבורה השונים בישראל. מערך האוטובוסים, המהווה את זרוע התחבורה המרכזית במדינה, חווה ירידה מתמשכת בהיקף השימוש.
ירידה באחוז הישראלים שמשתמשים באוטובוס
(צילום: Igor Rozhkov \ Shutterstock)
כיום, 50% מהציבור (כ-3.2 מיליון איש) נסעו באוטובוס בשנה האחרונה, לעומת 57% לפני עשור. השימוש ירד כמעט בכל קבוצות הגיל, כאשר בקרב צעירים בני 24-20 ירד השיעור מ-80% ל-73%. רק 15% מהאוכלוסייה נוסעים באוטובוס בכל יום או כמעט בכל יום, לעומת כ-19% בעבר.
בכל הנוגע להערכת תפקוד האוטובוסים, 52% מכלל הציבור מעריכים אותו באופן חיובי, בעוד ש-31% מעריכים אותו באופן שלילי. בפילוח לפי ערים גדולות, בחיפה (66%), בירושלים (65%), בבני ברק (64%) ובבאר שבע (60%) נרשמה הערכה חיובית גבוהה יחסית, בעוד שבתל אביב-יפו (51%), בפתח תקווה (49%) ובאשדוד (46%) השיעורים נמוכים בהרבה. השוואה לעשור הקודם מראה ירידה בהערכת התפקוד במחוזות הדרום, הצפון ואזור יהודה והשומרון.
אחת הנקודות הכואבות ביותר עבור הנוסעים, היא תדירות הקווים הבין-עירוניים, כאשר רק 31% מכלל הציבור מרוצים ממנה. בתל אביב-יפו מדובר ב-29% בלבד, בפתח תקווה ב-30%, בחיפה ובאשדוד ב-34%, לעומת 50% בבני ברק ו-38% בירושלים. מנגד, מקרב הנוסעים בפועל באוטובוסים, 56% הסכימו עם הקביעה כי הם יכולים להגיע בזמן סביר למחוז חפצם, כאשר בבאר שבע נרשמה שביעות רצון גבוהה במיוחד במדד זה (77%). בנוסף, 82% מהנוסעים מרוצים מקרבת תחנת האוטובוס לביתם, ו-71% מרוצים ממצב התחזוקה, הניקיון והמיזוג באוטובוסים.
בירושלים מרוצים - בתל אביב פחות
נתוני הרכבת הקלה, בערים שבהן היא פועלת, הציגו פערים עמוקים בין עיר הבירה למטרופולין תל אביב. ברמה הארצית, 43% מהתושבים בערים שבהן פועלת רכבת קלה, דיווחו כי היא עונה על צורכיהם, בעוד ש-15% ציינו כי אינה עונה על צורכיהם ו-42% אינם משתמשים בה או אינם יודעים.
בירושלים מרוצים - בגוש דן פחות. הרכבת הקלה
(קרדיט: שלו שלום)
בירושלים, מחצית מהתושבים (50%) מעידים כי הרכבת הקלה עונה על צורכיהם. לעומת זאת, בתל אביב-יפו, רק 28% מהתושבים ציינו כי היא עונה על צורכיהם, כאשר 47% מהתושבים בעיר כלל אינם משתמשים בה ו-21% נוספים ציינו כי היא אינה עונה על צורכיהם. בערים נוספות שבהן עובר ה"קו האדום" של הרכבת הקלה, נרשמו שיעורים של 46% בפתח תקווה, 43% בבני ברק ו-42% ברמת גן ובבת ים.
פערים דיגיטליים משמעותיים
בניגוד לתסכול מהאוטובוסים, רכבת ישראל מציגה מגמה חיובית וזוכה לאמון רחב מצד המשתמשים. 44% מבני 20 ומעלה (כ-2.8 מיליון איש) השתמשו ברכבת בשנה האחרונה, עלייה לעומת 39% לפני עשור. הגידול בשימוש בולט במיוחד במחוזות ירושלים (עלייה מ-23% ל-41%), תל אביב (מ-37% ל-48%) ובאזור יהודה והשומרון (מ-27% ל-46%). מנגד, במחוז הצפון רק 34% השתמשו ברכבת בשנה האחרונה (50% מהיהודים לעומת 21% מהערבים במחוז).
במקום הראשון בשביעות רצון. רכבת ישראל
(צילום: רכבת ישראל)
כ-66% מכלל הציבור מעריכים את תפקוד רכבת ישראל באופן חיובי, הערכה שנחשבת לשיפור לעומת 58% לפני עשור. בקרב הנוסעים ברכבת בפועל, המדדים גבוהים במיוחד: 86% מעריכים את תפקודה באופן חיובי, 94% מוסרים כי הם מקבלים מידע ברור ומדויק על תנועת הרכבות, 92% מרוצים ממצב תחזוקת הקרונות והניקיון, ו-80% מרוצים מתדירות הקווים. המדד הנמוך ביותר בקרב נוסעי הרכבת נוגע למיקום התחנות והנגישות אליהן, שבו מרוצים 71% בלבד (67% במחוז הצפון).
בתחום השירותים הדיגיטליים של התחבורה הציבורית, כמו לוחות זמנים ותשלום מקוון, מחצית מהציבור מדווחים כי השירותים עונים על צורכיהם (31% במידה רבה ו-19% במידה מסוימת). עם זאת, נחשף פער דיגיטלי משמעותי: בעוד שבקרב בני 49-20 מדובר ב-57% שמשתמשים ושצורכיהם נענים. בקרב בני 65 ומעלה, 62% דיווחו כי השירותים המקוונים אינם מוכרים להם או אינם רלוונטיים עבורם.
הסקר החברתי נערך על ידי הלמ"ס מדי שנה מאז 2002 ומספק מידע עומק על תנאי החיים בישראל. ניסוח השאלונים והבחירה בנושאים המיוחדים מתבצעים בליווי ועדת היגוי ציבורית-אקדמית, בראשות הדמוגרף פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה ובפיקוח המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, בהתאם להחלטת ממשלה לאיסוף מדדי איכות חיים ואמון בשירותים הציבוריים.
