רק שלשום (ראשון) ערוצים שונים ציטטו דיווחים של הטלוויזיה האיראנית על תרגיל צבאי של משמרות המהפכה הכולל שיגורי טילים וניסויים של מערכות הגנה אווירית. הדברים הגיעו לצד הדיווחים בישראל על ישיבת קבינט שעסקה גם בסוגייה האיראנית, וכל זאת בצל המהומות הנרחבות כבר יותר משבוע ברחבי הרפובליקה האיסלאמית. לאלו הצטרפו אמירתו של הנשיא דונלד טראמפ כי ארה"ב תתערב אם איראן תהרוג מפגינים, הדיווח ב"ניו יורק טיימס" כי טהרן "במוד הישרדותי", וחוששת שישראל תנצל את ההפגנות כדי לתקוף, והתבטאויות נוספות לפיהן המשטר האיראני נמצא בסוף ימיו.
כך, העיסוק בעתיד המערכה מול הזירה האיראנית, שעלה שלב בימים האחרונים, עלול בפני עצמו ליצור אי הבנות בין המשטרים המעורבים בסוגייה, שלא מתקשרים ביניהם בצורה ישירה - ולהביא גם להשלכות. ואולם, דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, מבהיר בשיחה עם ynet כי המשטר האיראני עדיין רחוק מנפילה. אז ממה צריך להיזהר? ומה קורה באמת בשטח?
תיעוד מהמהומות באיראן
(קרדיט: איראן אינטרנשיונל)
סיטרינוביץ, כיום חוקר עמית בתוכנית איראן ב-INSS, מסביר כי משטר האייתולות יכול לדכא את המפגינים אם ירצה, ועדיין לא הפעיל את התותחים הכבדים שלו. זאת מאחר שלהחלטה לדיכוי ההפגנות בכוח יש שיקולים נוספים.
לפי סיטרינוביץ, "למשטר האיראני יש אינטרס ראשון במעלה בעת הנוכחית להחזיר את היציבות למדינה. היציבות משרתת אותו היטב מכיוון שבסופו של דבר כאשר המצב לא יציב הוא מרגיש מאותגר, גם אם אין איום ממשי על המשטר. לכן, המטרה הראשונה היא להחזיר את היציבות. כדי לעשות זאת, המשטר לא רוצה למצוא את עצמו בעימות חיצוני, לא עם ארה"ב ולא עם ישראל. הדבר המרכזי שהוא מנסה לעשות כרגע, גם באמצעות התוכנית של הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן, זה למצוא סוכריות כלכליות לציבור שיאפשרו להרגיע את המצב, יחד עם דיכוי במידה".
2 צפייה בגלריה
"המצב באיראן מורכב, אך הם התמודדו עם דברים גדולים יותר"
(צילום: חיים צח לע"מ, REUTERS/Evelyn Hockstein, Iranian Leader's Press Office - Handout/Getty Images , דובר צה"ל)
סיטרינוביץ הדגיש כי הימנעות המשטר מעליית מדרגה נגד המוחים היא "לאו דווקא בגלל האיום של טראמפ, אלא קשורה להבנה באיראן ולניסיון המצטבר שלהם שיותר הרוגים לא בהכרח יביאו לרגיעה". לדבריו, "לכן באיראן מנסים הרבה מאד כלים, כמו האטה של האינטרנט, מבלי לנתק אותו. הם אולי עוצרים חלק מהמפגינים, אבל לא 'מכסחים את הדשא' ברמת דיכוי יוצא דופן כמו במחאות החיג'אב, ובטח לא כמו ב-2009.
"כך הם יוצרים מצב שבו היציבות חוזרת אט אט לאיראן. ברור שזה לא פתרון ארוך טווח וכמובן שיש למשטר האיראני המון בעיות בלי שום קשר לשאלה האם ההפגנות האלה יירגעו או לא, אבל עדיין הדבר האחרון שהוא צריך כרגע זה לתקוף את ישראל או את ארה"ב". גם בהקשר האמריקני, לפי סיטרינוביץ, רואים שהאיראנים מנסים להרתיע את ארה"ב ו"להראות שהם לא ונצואלה", אבל "אין להם כוונה ליזום משהו שיסבך אותם באירוע הרבה יותר חמור מהמצב הנוכחי. אנחנו לא יודעים מה יהיה, אבל כרגע בעת ההפגנות באיראן לא מאיימות על יציבות המשטר".
הכותרת
עד כמה גל המחאות באיראן מסכן את יציבות המשטר?
26:26
סיטרינוביץ הדגיש כי ההפגנות ופיזורן הן אמנם אירוע מורכב, אך "המשטר הזה התמודד עם דברים הרבה יותר מורכבים. הם עדיין לא במצב הישרדותי. הם מוטרדים ומנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר. אם האיראנים יחשבו בסופו של דבר שיש רצון של מדינה כלשהי לנצל את המצב הזה כדי לתקוף אותם, הם עלולים לעשות מעשה - ולכן גם עלינו לחשוב היטב. אני חושב שהדבר הכי נכון הוא לא להתערב בדבר הזה, בטח לא פומבית. גם כי ההשפעה שלנו בהקשר הזה יכולה להיות מועטה מאוד, כאשר תוצאות הלוואי יכולות להיות מאד חמורות".
הוא הזהיר: "לא לישראל, לא לארה"ב ולא לאיראן יש אינטרס להתחיל במערכה שאין לה סוף, אבל אנחנו יכולים להגיע לשם ממיסקלקולציה כי אין קשר ישיר בין הגורמים הרלוונטיים. האיומים נגד איראן בעת הזו עלולים לדחוף את המשטר למהלכים שהוא לא רוצה, אבל יבצע אם הוא יחשוב שמישהו רוצה לנצל את המצב. צריך מאד להיזהר במה שאנחנו עושים ובעיקר במה שאנחנו אומרים".
ההבדל בין איראן לפני "עם כלביא" - וה"גיים צ'יינג'ר"
אחרי פרוץ גל המחאות, שרת המדע גילה גמליאל מיהרה לקבוע בשבוע שעבר כי "המשטר האיראני ברגעיו האחרונים". אתמול בבוקר היא אמרה לאולפן ynet כי "רואים באיראן עם מתוסכל שפשוט אין לו מה להפסיד: אין להם חשמל, אין להם מים, כל הסכרים שלהם כבר מתייבשים. כל הכסף של המשטר הזה פועל רק למגמה אחת, שזה לרצח אזרחים חפים מפשע בתוך איראן ומחוץ לאיראן. רואים את הכול בצורה מאוד בוטה, כי כמה אפשר לבוא ולהיות רודנים ולפגוע באנשים ולכפות עליהם את הדת של האיסלאם? הם במצוקה אמיתית והזעקה שלהם מגיעה כבר לכל מקום עם תמיכה מהנשיא טראמפ. יש פה פוטנציאל גדול להתקדם להסכמי אברהם, להסכמי כורש אולי גם בהמשך".
הריאיון המלא עם השרה גמליאל
(צילום: ירון ברנר)
בצל החשש האיראני מפני מתקפת פתע ישראלית - או מכה חריגה מצד ארה"ב - סיטרינוביץ הדגיש כי איראן של היום אינה זהה לאיראן של לפני מלחמת ה-12 הימים: "אנחנו במקום אחר. זה לא אומר שעקב מיסקלקולציה לא יכולים לקרות דברים, אבל אני לא רואה תיאבון גדול בישראל לצאת למערכה עכשיו וגם לא בצד האמריקני. צריך להיזהר מלהשוות את זה. אנחנו נמצאים במצב חדש שהוא מאתגר למשטר שמרגיש מאוים ככל שהאיומים עולים, לכן יש להיזהר. יש פה מתח כי אתה רוצה מצד אחד להביע תמיכה במפגינים או לעשות מהלכים שיעזרו להם, אבל זה עלול לקרב הסלמה בלתי נשלטת מול איראן".
על ההתבטאות של טראמפ כי יתערב אם הממשל האיראני יפגע במפגינים הוסיף סיטרינוביץ כי זה יכול להיות ה"גיים צ'יינג'ר": "זה גם שינוי דרמטי ביותר במדיניות האמריקנית. הציוץ חשוב מאד ומחדד את ההבדל בינו לבין משטרים אמריקנים שלא ששו להתערב, אך עדיין, אנחנו לא יודעים מה הקו האדום של טראמפ, כי מפגינים נהרגים גם אחרי שהוא צייץ. אני חושב שיש סימן שאלה לגבי הנכונות שלו לתמוך באירוע הזה באש, אך על רקע מה שקרה בוונצואלה, ניגריה וב'עם כלביא', אי אפשר לשלול את האפשרות שהאמריקנים יפעילו כוח".
סיטרינוביץ מסביר כי האיראנים בוודאי מוטרדים מאמירתו של טראמפ, וגם ניתן היה לראות זאת בתגובות שלהם, בין היתר בזו של מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, שאמר בשישי האחרון כי "העם האמריקני צריך לדעת כי טראמפ החל את ההרפתקה. הם צריכים לדאוג לחיילים שלהם". לדבריו, הם לא רוצים למצוא את עצמם בעימות מול ארה"ב, אבל לא יכולים להרשות לעצמם בעת הנוכחית להפסיק לפעול נגד המפגינים.
"האיום של טראמפ מציב איזושהי חרב מעל הראש של האיראנים, ועדיין זה ככל הנראה לא ישנה דרמטית את ההתנהגות שלהם", אמר סיטרינוביץ. "השאלה היא האם האמריקנים יהיו מוכנים לתמוך באיום הזה גם במשהו קינטי. אי אפשר לשלול את זה, אבל אנחנו פשוט לא יודעים מה יקרה".
פורסם לראשונה: 21:51, 05.01.26
