גם שונאיו הגדולים ביותר של ביבי מודים בפה מלא שמדובר באחד הפוליטיקאים המוכשרים והערמומיים לא רק בישראל אלא ברחבי תבל כולה. לאחרונה, פוליטיקאי בכיר תיאר באוזניי את ביבי כאחד שאבי תורת הפוליטיקה המודרנית, ניקולו מקיאוולי, יכול בעצמו לקחת ממנו מספר שיעורים בתחמנות ועוקצנות פוליטית, שלושים ושמונה שנים מאז נכנס ביבי בשערי הכנסת ויש מצב שאני מזהה סדקים ראשונים במגע הקסם.
מלחמת שאגת הארי הייתה מופת של תכנון וביצוע גאו-אסטרגי, שותפות הסטורית בין ישראל ובין ארצות הברית במפגן כוח תקדימי, שכלל שליטה אבסולוטית בשמיים, השמדת מערכים צבאיים שלמים, ופגיעה אנושה במערכי הייצור והתעשייה הבטחונית האיראנית.
צ'רצ'יל ניסה לגרור את ארצות הברית של רוזוולט אל תוך מלחמת העולם השנייה בזמן שלונדון כמעט והוחרבה, אבל רק אחרי מתקפת הפתע בפרל הארבור בה נקטלו למעלה מ-2,000 אמריקאים, הצטרפה ארה"ב למלחמה, ביבי שידל את טראמפ למלחמה באיראן מבלי שתבוא מתקפת פתע על אמריקה, בעניין הזה עלה התלמיד על רבו, ביבי השיג יותר מצ'רצ'יל בפחות זמן ובפחות דמים.
ביבי כשל דווקא בדבר אותו הוא יודע לעשות טוב מאחרים, בתעמולה, בעיצוב התודעה. צ'רצ׳יל הבטיח דם יזע ודמעות, ביבי הבטיח נצחון מוחלט, חילופי שלטון ומחיקת האויבים
ביבי כשל דווקא בדבר אותו הוא יודע לעשות טוב מאחרים, בתעמולה, בעיצוב התודעה. צ'רצ׳יל הבטיח דם יזע ודמעות, ביבי הבטיח נצחון מוחלט, חילופי שלטון ומחיקת האויבים.
כשאלו הן מטרות המלחמה שלך, אין פלא שאתה מפגר בסקרים. ראוי שגנרלים ואף מדינאים יציבו בחדרים הסגורים יעדים שאפתניים על גבול הפנטזיה, זה מדרבן את הדרג הבטחוני להביא פתרונות מופלאים (ביפרים, שליטה בשמי איראן ועוד), זה מביא תקציבים מהאוצר ומפיח חזון כה נחוץ בעת משבר לאומי, אבל מחוץ לחדרים, מול הציבור, על המנהיג להיות קמצן בהבטחות, בן גוריון לא דיבר על כיבוש והגליה, הוא נאם על שרידות והגנה, אשכול לא הרהיב על כיבוש ירושלים, רמת הגולן וסיני, הוא פשוט נתן לדיין ולדדו לדהור קדימה. במקום לתת לתוצאות המדהימות באיראן לדבר בעד עצמן, ביבי קשקש את עצמו לדעת בהצהרות פומפוזיות והבטחות גרנדיוזיות, עכשיו הוא צריך להתקפל בהתנסחויות אפולוגטיות.
מלחמת שאגת הארי הפכה את תורת ההפעלה של ביבי, שנים שהוא עשה מעט והכיל הרבה, העיקר לא לטלטל את הסטטוס-קוו, לא לעשות גלים בתוך אוקיינוס המציאות הכאוטית שמסביב, בעודו מקפיד לעשות תעמולה מצוינת, חדה ומנצחת.
התהפכו היוצרות
ועכשיו, התהפכו היוצרות, ביבי יוזם, ביבי לוקח סיכונים, תוך שלא רק שהוא שואף לשנות את המציאות, אלא בכוונתו להפוך אותה לגמרי על הראש, אך אבוי, על הדרך הוא שכח את כשפי הפרופגנדה.
זה לא רק הצבת המטרות המופרכת, ההצהרות המזיעות לעיתונות והפחד התמידי להתראיין באולפנים מאתגרים, זו גם הלשכה המתפרקת, היכולת התמוהה להציב אנשים כזיו אגמון במעגל הקרוב ואי היכולת התמוהה אף יותר לבעוט אותו מייד כשמתגלה הפיאסקו. אם פעם חשבנו שביבי שולח דפי מסרים לשלוחיו בתקשורת, היום השופרות קמו על יוצרם, אנשי ערוץ 14 הם אלו שמכתיבים לביבי את גבולות הגזרה של מותר ואסור, כל חריגה נענשת מייד בזובור ציוצים או במהדורת הפטריוטים.
נבו כהןגם בתוך הסיעה שלו ביבי כבר לא שליט כל יכול, בזמן שהוא היה עסוק בביקורים תכופים אצל טראמפ ובסידור עבודה לצחי ברוורמן, בן גביר חפר לו מנהרה תחת הרגליים, כל מי שצפה במסיבת העיתונאים המאולתרת של בן גביר בשערי בג"ץ לא יכול היה לפספס את הח״כים שמהווים את סניף "עוצמה יהודית" בליכוד, ויש עוד, רק שהם עוד לא יצאו לאור.
בבחירות הקודמות ביבי סירב להצטלם לצד בן גביר ובן גביר עשה על העלבון סיבוב יפה בקמפיין, ביבי, אשף התעמולה של ימים עברו היה מבין את הלקח ולא נותן לרוזנת הטקסים, מירי רגב, למדר שוב את בן גביר מהפריים, הפעם זה עוד עלול להגיע לידי כך שבבחירות הקרובות בן גביר ידרוש מהליכוד קמפיין שלטי חוצות סטייל "ביבי את בן גביר- ליגה אחרת".
יש עוד כחצי שנה עד הבחירות, יש יותר מדי סימנים שהקוסם מאבד את מגע הקסם שלו, המזל היחיד שלו הוא שבמחנה הנגדי הם עסוקים בלריב אחד עם השני
