ראש הממשלה הודיע זה מכבר על מינויו של האלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים החל ממועד פרישתו של ראש המוסד הנוכחי - אביב 2026. מבין התגובות – חלקן אוהדות וחלקן מבקרות – למינוי המיועד, בלטה תגובתו של אורי אלמקייס שכתב ברשת X כי "מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד מסוכן לביטחון ישראל" טענתו של אלמקייס כלפי גופמן כבר פורסמה בעבר בכלי התקשורת, ונתמכת בשורה של ראיות. לפי הטענה, גופמן, בעת שהיה מפקד אוגדה 210 (האוגדה המרחבית האחראית על רמת הגולן) יזם, בלא אישור הדרגים המתאימים בצה"ל , "מבצע השפעה" לשם סיכול טרור. במסגרת המבצע נעשה שימוש בנער אורי אלמקייס, שהפעיל ערוץ טלגרם בשם "עולם החדשות", לשם איסוף מודיעין. במסגרת זו גם הועברו לאלמקייס ידיעות סודיות על מנת שישתמש בהן. אלמקייס נעצר על-ידי השב"כ בחשד להעברת ידיעות סודיות, ובמהלך חקירתו טען כי הופעל על ידי קציני צה"ל.
לפי פרסומים בתקשורת, שב"כ והמשטרה פנו לצה"ל וביקשו לבדוק את הטענה. בבדיקה שנערכה על ידי אגף המודיעין בצה"ל נשאל גופמן ישירות הא התבצע מבצע כזה, והכחיש אותו. בסופו של דבר, שנה וחצי לאחר מעצרו הראשון של אלמקייס, השתכנעה פרקליטות המדינה כי טענתו לפיה הופעל ידי צה"ל נכונה, וכתב האישום בוטל.
הטענות שפורטו חמורות, ונדרשת בדיקה מקיפה שלהן על ידי הרשויות המוסמכות – בין השאר על ידי הוועדה לבחינת מינויים בכירים. אך כבר בשלב זה עולה השוואה מעניינת לפרשה אחרת המטלטלת את חיינו הציבוריים – פרשת החשדות כנגד הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי. כמו רומן גופמן, עולה החשד כי הפרקליטה הצבאית הראשית ביצעה עבירה ראשונית של הדלפת סרטון, ולאחר מכן, במקום להודות בביצוע העבירה הראשונית, ניסתה לטייח אותה תוך הטעיה של גורמים בצה"ל ומחוץ לו.
יש הבדל. אבל....
כמובן – ישנם הבדלים משמעותיים בין המקרים. ניהול מבצע השפעה ללא אישור על ידי קצין בכיר, תוך שימוש בנער בן 17, נראה חמור הרבה יותר מהדלפה של סרטון שממילא היה צריך להוות ראיה בהליך פלילי. ייתכן שבגין פרסום הסרטון נגרם עוול לחיילים שכנגדם הוגש כתב אישום וליוויו בפרשנות שהם חשודים במעשה אינוס, אך עוול זה מתגמד אל מול העוול שנגרם לנער שהוחזק כחודש וחצי בחקירת שב"כ שכללה שימוש באמצעי חקירה "מיוחדים", ושהיה במעצר בית עם מגבלות חמורות במשך שנה וחצי.
אכן, הפצ"רית לשעבר לכאורה לא מנעה הגשת תצהיר שקרי לבג"ץ, ולא בלמה קיומו של הליך חקירה שכנראה נוהל לשווא. אלו חשדות חמורים, וטוב שנחקרים בימים אלה. אך לפי המתואר, אם אכן כך ידע על החקירה נגד הנער, גופמן אפילו לא העלה בדעתו לעשות את הדבר המתבקש מכל אדם שיש בו מידה בסיסית של הגינות – להרעיד את אמות הסיפים כנגד חקירת שווא שמתנהלת נגד נער בן 17 שכל חטאו היה שהוא שותף במבצע אותו אישר גופמן.
אך ההבדל המובהק ביותר בין הפרשיות הוא התגובה הציבורית. אינני מכיר אף איש ציבור שסבור כי הפצ"רית התנהגה כראוי. ברור לגמריהחשדות המיוחסים לה צריכים להתברר, וככל שתימצא אשמה היא צריכה להיענש. כאשר הוויכוח הוא על מידת העונש. למעשה, אנשי ימין מסוימים סבורים כי מעשיה של הפצ"רית לשעבר מוכיחים כי מערכת המשפט כולה מושחתת. לעומת זאת, נראה כי הטענות נגד גופמן טרם נחקרו ברצינות. אותם אנשים הקוראים להטלת עונשים חמורים על הפצ"רית לשעבר, מתעלמים ממעשיו של גופמן, ואפילו לא קוראים לחקירתם.
עמיחי כהןרומן גופמן מועמד לתפקיד ראש המוסד. המיוחד בתפקיד זה הוא שהוא יפעל כמעט ללא כל פיקוח. רשויות המשפט, הכנסת, אפילו הממשלה עצמה, ממעטים לפקח על התנהלות המוסד, שהוא הארגון החשאי ביותר של מדינת ישראל. בפועל, כראש מוסד גופמן יצטרך לדווח לאיש אחד בלבד- ראש הממשלה. האם ניתן למנות לתפקיד כה רגיש, ללא חקירה מעמיקה, אדם שעולה נגדו טענה כי הפקיר אדם שהוא עצמו אישר את הפעלתו? האם כך ינהג כלפי פקודיו כראש מוסד? האם פקודיו יוכלו לסמוך עליו שיישם את ערך "הרעות" הדורש מחייל להחלץ לעזרת חבריו כשהם זקוקים לו?
לטובת מדינת ישראל ולטובת המוסד לתפקידים מיוחדים, יש לבדוק את הטענות כנגד האלוף גופמן לעומק לפני אישור מינויו.
עמיחי כהן הוא חבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה
