עובד ההוראה לא בחל בשום צורה של אמירה בוטה במהלך השיעורים: בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים גזר באחרונה על מורה לפיזיקה בחטיבת ביניים במרכז הארץ פיטורים לאלתר, פסילה משירות המדינה וממשרד החינוך למשך חמש שנים ונזיפה חמורה, לאחר שהורשע לפי הודאתו בעבירות של מעשים או התנהגות הפוגעים במשמעת שירות המדינה ובהתנהגות שאינה הולמת את תפקידו.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לפי גזר הדין, המורה הועסק בשירות המדינה מאז 2017. בית הדין אימץ הסדר טיעון בין נציבות שירות המדינה לבין המורה, שבמסגרתו הוסכם כאמור על נזיפה חמורה ופיטורים לאלתר תוך תשלום פיצויי פיטורים. בנוסף הופקד פיצוי בסך 5,000 שקל לכל אחת משתי המתלוננות.
כתב התובענה שהוצג לבית הדין מתאר דפוס של שיח שחורג, לטענת המדינה, מהנורמות המקובלות במסגרת חינוכית. בין היתר נטען כי המורה הציג בכיתה טבלה המבוססת על מחקר שעסק בתדירות קיום יחסי מין בקרב הומואים ולסביות, במטרה להציג בפני התלמידים פערים בדחף המיני. במקרה אחר, לפי כתב התובענה, אמר לתלמידים כי שלושת ה"טיפים" שלו לזוגיות מוצלחת הם הומור משותף, גישה משותפת לכסף ו"סקס טוב".
עוד נטען כי כאשר תלמידה סיפרה לחברתה שעבדה בלילה כבייביסיטר, המורה התערב ושאל במה עסקה. לאחר שהשיבה "בייביסיטר", השיב לה, לפי כתב התובענה: "חשבתי במשהו אחר". במקרה נוסף, נטען, סיפר לתלמידים כי בנו, שהיה אז בכיתה ג', צופה בתוכן פורנוגרפי.
כתב התובענה מתאר גם שיחה שקיים המורה עם שתי תלמידות במהלך נסיעה באוטובוס בטיול שנתי. הוא שאל אותן האם הן חשות שהיותן נשים מעכבת אותן בחייהן. לאחר שהתלמידות דיברו על חוסר שוויון הזדמנויות ועל הטרדות ברחוב, נטען כי המורה הסביר להן ש"טבעם" של גברים הוא להימשך לנשים, שגברים אינם שולטים בעצמם וכי שריקות וצפירות ברחוב הן ביטוי למשיכה לנשים.
האירוע המרכזי המתואר בכתב התובענה התרחש ב-27 במאי 2024 במהלך שיעור פיזיקה בפני תלמידי כיתה ט'. לפי כתב התובענה, במהלך השיעור השמיע המורה שורה ארוכה של אמירות שעסקו במיניות, יחסי מין, משיכה מינית ומגדר.
בין היתר נטען כי אמר שאין דבר כזה אהבה אפלטונית, וכי משיכה מינית נמשכת בין שלושה חודשים לשלוש שנים. עוד מתואר כי סיפר לתלמידים סיפור גרפי על אדם במחנה עבודה שהוציא זרע מפר ואכל אותו כדי לשרוד. לפי כתב התובענה, הוא גם סיפר על אישה שהלכה לישון בביתו של ידיד לאחר שהבהירה לו שלא יקיים עימה יחסי מין, ולאחר מכן, על פי הסיפור שסיפר, חשבה שהוא "לוזר" משום שלא ניסה לשכב איתה.
בכתב התובענה מתואר כי במהלך אותו שיעור פנה המורה לאחת התלמידות ושאל אותה האם הייתה פעם רעבה. עוד לפני שהספיקה להשיב, נטען כי אמר לה: "את לא, אם תרעיבי את עצמך לפחות שבוע, תביני מה זה סקס בשבילי". בהמשך, לפי כתב התובענה, אמר כי מרבית הגברים חושבים כל הזמן על סקס וכי מדובר בטבעם, תוך שייחס את הדברים למחקרים.
עוד נטען כי אמר שכאשר תלמידות מתלבשות בלבוש חשוף הוא מתנהג אליהן אחרת וכועס עליהן, משום שהן יודעות שהן "מפעילות" אותו ויודעות שיש להן כוח עליו. כאשר שתי התלמידות הביעו פליאה מדבריו, נטען כי אמר להן במפורש שהלבוש החשוף שלהן "מפעיל" אותו ושמי שמתלבשת חשוף עושה זאת לשם תשומת לב גברית. לפי כתב התובענה, המורה אף אמר שיש לו תגובות פיזיות עוד מילדותו בבית הספר, וכי לעיתים הוא נאלץ לצאת מהכיתה כדי להירגע.
חלק נוסף בכתב התובענה עוסק בדברים שאמר המורה על מעמדן של נשים. לפי הנטען, המורה אמר כי על פי "חוקי הטבע" לנשים אין זכויות, וכי הזכויות שהוענקו להן ניתנו בידי גברים ולכן עליהן להודות על כך. עוד נטען כי אמר שעל פי חוקי הטבע גברים אמורים לתפוס נשים ברחוב ולאנוס אותן. כאשר אחת התלמידות שאלה אותו האם לגיטימי שגבר בגילו ירדוף אחריה ברחוב, נטען כי השיב שעל פי חוקי הטבע הוא אמור לתפוס אותה ולאנוס אותה, או דברים בעלי משמעות דומה.
בהמשך השיעור, לפי כתב התובענה, פנה אל אותה תלמידה ושאל מהו טעמה בגברים, האם גבר העונה על טעמה "יפעיל" אותה וכיצד הייתה מתנהגת במצב כזה. עוד נטען כי המורה אמר שהתפיסה של פדופיליה "התרחבה", וכי כיום היא אינה מוגדרת לפי גיל אלא לפי גוף. לפי כתב התובענה, הוא אמר לתלמידה שאם הוא נמשך אליה, הדבר אינו נחשב פדופיליה משום שאין לה גוף של ילדה.
בנוסף, נטען כי המורה הסביר לתלמידים שנשים התפתחו עם חזה גדול משום שבני האדם הם המין היחיד המקיים יחסי מין פנים אל פנים, וכי מבנה החזה התפתח באופן זה לשם סיפוק גברים.
"שיח אינטימי מדי"
בפסיקתו הדגיש בית הדין כי שיח על מגדר ומיניות יכול להיות חלק מעבודה חינוכית לגיטימית, כאשר הוא מותאם לגיל התלמידים ומנוהל באמצעות כלים פדגוגיים מתאימים. אלא שבמקרה הזה קבע בית הדין כי נוצר פער בין הכוונה החינוכית שהציג המורה לבין האופן שבו ניהל את השיח בפועל. לפי בית הדין, השיח "גלש לשיח אינטימי מדי", והמרחב הכיתתי הפך למרחב "מביך, מערער ופוגע".
בית הדין קבע כי יצירת אווירה פתוחה ומקבלת אינה מצדיקה שיתוף יתר של המורה בתכנים אישיים או הבאת תכנים מיניים שאינם מותאמים לגיל התלמידים. עוד נקבע כי על עובד הוראה להציב בפני תלמידיו גבולות ודוגמה אישית - ולא לטשטש את הגבולות שבין בעל סמכות מבוגר לבין תלמידיו.
לצד חומרת הדברים, בית הדין התייחס גם לנסיבותיו האישיות והמקצועיות של המורה. בא כוחו הציג בפני בית הדין מכתבי תודה מתלמידים והמלצות של מנהלים ומורים, וטען כי מדובר במורה מבריק, מסור ואהוד, שהקדיש זמן רב לסיוע פרטני לתלמידים. המורה עצמו הביע חרטה וטען כי ביקש לנהל דיון פתוח בנושאים של מגדר, מיניות, חוק ומעמד האישה, וכי טעה בכך שלא עצר את השיח בזמן. הוא הדגיש כי לא פנה לתלמידה באופן פרטי, לא שלח הודעות פרטיות, לא העיר לתלמידות על לבושן ולא נגע בהן.
התביעה מצידה ציינה כי הודאתו וקבלת האחריות חסכו את הצורך בהעדת ארבע קטינות וחסכו זמן שיפוטי. היא אף שקלה את העובדה שהיה מורה מקצועי ומוערך לאורך השנים. לפי גזר הדין, אימהות התלמידות הסכימו להסדר "בלב כבד", בין היתר כדי למנוע מבנותיהן להעיד בבית הדין.
