נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס הודיע בצהריים (יום ראשון) לנשיא בית המשפט העליון המכהן, יצחק עמית, על פרישתו מתפקיד ראש ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות בשל מצבו הרפואי.
לפי ההודעה, גרוניס הודיע כי "בשל נסיבות רפואיות לא יוכל להשתתף בדיוני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט בחודשים הקרובים, וכי מאחר שדחיית הדיונים תפגע בעבודת הוועדה - הוא מבקש לסיים את תפקידו ושימונה יושב ראש אחר במקומו".
לאור זאת, עמית מינה ליו"ר את חבר הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל. נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לשעבר, השופטת רות לורך, מונתה לחברה בוועדה. הרכב יתר חברי הוועדה יעמוד על כנו: פרופ' קרנית פלוג, מר גדעון פרנק ותא"ל פרופ' יעקב בורטמן.
נשיא העליון עמית מסר: "אני מבקש להביע הערכה עמוקה לנשיא (לשעבר) אשר גרוניס על עבודתו המסורה והמקצועית ועל תרומתו החשובה להובלת עבודת הוועדה מאז הקמתה ועד היום, ומאחל לו בריאות איתנה. אני מודה לשופט בית המשפט העליון (בדימוס), צבי זילברטל, על נכונותו לקבל על עצמו את תפקיד יושב הראש, ולשופטת רות לורך על נכונותה להצטרף כחברה בוועדה. אני סמוך ובטוח כי הוועדה תמשיך במלאכתה במקצועיות, בעצמאות וביסודיות, ומאחל לחבריה הצלחה בהשלמת המשימה".
ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט הוקמה בינואר 2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, במטרה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני והמקצועי בנוגע לרכש צוללות וספינות מלחמה מגרמניה בשנים 2009–2016. בניגוד להליך הפלילי בתיק 3000, העוסק בחשדות לשחיתות סביב עסקאות הרכש, הוועדה בוחנת את אופן קבלת ההחלטות וההתנהלות של הדרגים הבכירים, ואינה עוסקת באחריותם הפלילית של הנאשמים בפרשה. במסגרת עבודתה בחנה הוועדה עשרות אלפי מסמכים, שמעה 41 עדים וערכה ראיונות עם 122 גורמים נוספים.
נתניהו. קיבל מכתב אזהרה מהוועדה
(צילום: אלעד גרשגורן)
ביוני 2024 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה לחמישה בכירים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני. בממצאיה הראשוניים הצביעה הוועדה על שיבושים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות, שלדבריה יצרו סיכון לביטחון המדינה ופגעו ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים שלה. בין היתר, נטען כי נתניהו קידם מהלכים לרכישת צוללות ללא עבודת מטה מקצועית מספקת, וכי החלטות רגישות בנוגע למכירת צוללות גרמניות למצרים התקבלו מבלי לשתף את כלל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים. מדובר בממצאים שאינם סופיים, ולמוזהרים ניתנה האפשרות להגיב עליהם.
בינואר 2026 פרסמה הוועדה דוח העוסק בליקויים המערכתיים שנחשפו בחקירתה. בדוח נקבע, בין היתר, כי ממשלות ישראל נמנעו מקביעת מדיניות ביטחונית סדורה, המטה לביטחון לאומי כשל במילוי תפקידו וכי בתהליכי הרכש בחיל הים התגלו ליקויים חמורים. הדוח כלל המלצות לתיקון הכשלים, אך לא עסק באחריותם האישית של חמשת המוזהרים, שתיבחן במסגרת המשך עבודת הוועדה.
פרישתו של גרוניס מגיעה בעיתוי משמעותי במיוחד מבחינת עבודת הוועדה. עוד שבוע בדיוק, ב-1 בנובמבר, צפוי להיפתח שלב שמיעת העדויות במסגרת בירור האזהרות האישיות. בין המוזמנים להעיד בחודשים נובמבר ודצמבר נמצאים גם הרמטכ"ל אייל זמיר והנשיא לשעבר ראובן ריבלין, שלא נמנים עם חמשת המוזהרים. ראש הממשלה נתניהו צפוי למסור את עדותו ב-7 בדצמבר. הדיונים צפויים להתקיים בדלתיים סגורות, ולאחר השלמת השלב הזה אמורה הוועדה לגבש את הדוח הסופי שלה.
הרמטכ"ל זמיר. יעיד בפעם השנייה
(צילום: דובר צה"ל)
זמיר כבר העיד בפני הוועדה במרץ 2024, בין היתר בנוגע לתקופה שבה כיהן כמזכירו הצבאי של נתניהו. במסגרת השלב הקרוב יוכלו חמשת המוזהרים להתמודד עם הממצאים המיוחסים להם, לחקור עדים ולהציג ראיות מטעמם. מכתבי האזהרה אינם קביעות סופיות, והוועדה תוכל לשנות את מסקנותיה לאחר שמיעת הטענות והעדויות. בשלב זה טרם פורסם מועד להגשת הדוח הסופי.
עבודת הוועדה לוותה לאורך הדרך גם במאבקים משפטיים. בין היתר, בג"ץ הורה בעבר על עצירת פעילותה בעקבות עתירות שהגישו המוזהרים והנאשמים בתיק 3000, שטענו כי שמיעת עדויות במקביל להליך הפלילי עלולה לפגוע בניהול המשפט. למרות המחלוקות והעיכובים, הוועדה המשיכה בהליכי בירור הממצאים, ופרסמה בספטמבר 2025 פירוט נוסף של האזהרות נגד הבכירים המעורבים בפרשה.
זה ראש הוועדה החדש
כניסתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל לתפקיד יו"ר ועדת החקירה החדש לא צפויה לפגוע ברצף עבודתה, שכן זילברטל מכהן כחבר בוועדה מאז הקמתה. לפיכך, הוא כבר מכיר את חומרי החקירה, הראיות והעדויות שנאספו עד כה, ולא יידרש ללמוד אותם מחדש. ב-1 בנובמבר, ימים אחדים לאחר הבחירות לכנסת, צפויה כאמור הוועדה לפתוח את שלב שמיעת העדויות במסגרת בירור האזהרות האישיות שנשלחו לבכירים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו.
צבי זילברטל (באמצע). ראש הוועדה החדש
(צילום: ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט)
זילברטל, בן 74, פרש במפתיע מבית המשפט העליון באפריל 2017, כשהיה בן 65 בלבד - חמש שנים לפני גיל הפרישה המקובל לשופטים. הוא הודיע על החלטתו שנה קודם לכן, בעת כהונתה של נשיאת העליון המנוחה מרים נאור, ונימק אותה בעומס הכבד המוטל על השופטים. בתיאום עם נאור, הוא נשאר בתפקידו שנה נוספת כדי לסייע בהתמודדות עם העומס ולמנוע פגיעה במצבת כוח האדם של בית המשפט, המונה 15 שופטים.
זילברטל מונה לשופט בבית המשפט העליון בשנת 2012, בתקופת כהונתם של נשיאת העליון דורית ביניש ושר המשפטים יעקב נאמן. קודם לכן שימש מזכיר האגודה לזכויות האזרח, ובשנת 1990 החל את דרכו השיפוטית כשופט בבית משפט השלום בירושלים. בשנת 2001 מונה לשופט קבוע בבית המשפט המחוזי בבירה. לאורך שנות כהונתו נחשב למשפטן מוערך, בעל הספק עבודה גבוה, שדן בתיקים אזרחיים ופליליים.
בין התיקים הבולטים שבהם עסק הייתה הרשעתו של אלי פימשטיין ברצח בתו הודיה קדם. הוא גם דחה עתירה שביקשה לאפשר לאזרחים לרשום את הלאום שלהם כ"ישראלי" בתעודת הזהות. בשנת 2009 הכיר בפסק דין תקדימי בחבלן משטרתי שסבל מנכות נפשית בעקבות חשיפה חוזרת לזירות פיגועים ותאונות דרכים. בפסיקה נוספת קבע כי יש לפצות משפחה של אדם שהתאבד, לאחר שהמכון לרפואה משפטית שמר חלקים מגופתו ללא הסכמת בני משפחתו. בהמשך, בעת כהונתו בעליון, היה זילברטל גם חבר בהרכב השופטים שדן בערעורו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והקל בעונשו.
