עקרונות וחקיקה: בתוך הכוורת שמגבשת לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט את תוכניות העבודה ל"יום שאחרי" הבחירות, ניתן למצוא שלל שמות מעניינים, ובהם השר לשעבר שי פירון, הח"כ לשעבר צבי האוזר, עו"ד דרור שטרום וגם מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשעבר שי-לי שפיגלמן. מלבד גיבוש עקרונות בתחום השייך לכל אחד מהיועצים, בכוורת גם מגבשים חקיקה רלוונטית בכל אותם נושאים שתמתין ליום שאחרי הבחירות.
לאחרונה הקים בנט צוותים קטנים שבראש כל אחד מהם עומדת דמות מוכרת שמובילה את הדיונים בתחום. את הפרויקט ליום שאחרי הבחירות מרכזת לירן אבישר, מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר.
כך לדוגמה, שר החינוך לשעבר שי פירון, שעוסק כל חייו בחינוך, מייעץ לבנט בנושא חינוך. פירון הוא לשעבר חבר מפלגת יש עתיד, שפרש בינתיים מהפוליטיקה אך מייעץ כעת לבנט מבחוץ. ח"כ נוסף לשעבר שנמצא בכוורת הקרובה שמייעצת הוא צביקה האוזר, שבעבר היה חלק משותפות פוליטית עם יועז הנדל וגם התמודד ברשימתו של בני גנץ. האוזר מוביל צוות שמגבש עקרונות של "תפיסת הביטחון".
צוותים נוספים שעובדים נוגעים גם לדיגיטל ומהפכת ה-AI, צוות שמובל על ידי שי-לי שפיגלמן שכאמור כיהנה בעבר כמנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. בראש הצוות הכלכלי עומד גדי לסין, שכיהן בעבר כנשיא ומנכ"ל שטראוס, ועם הקמת המפלגה של בנט הופיע גם ברשימת המייסדים של המפלגה - שלפי שעה שמה הוא "בנט 2026". יחד איתו בצוות הכלכלי פועלת גם עורכת הדין מיכל הלפרין, שכיהנה בעבר כממונה על התחרות.
הצוותים נפגשים יחד לגיבוש תוכנית עבודה, שבסופו של דבר מגיעה לבנט ושם ננעלת לאחר תיקונים וליטושים אחרונים.
לאחרונה העלה בנט הילוך גם בפעילות השטח, ומלבד כנסים שהוא עורך, הפעיל גם מטות על ידי חברי מועצה מכהנים או דמויות מרכזיות בערים כדי להיערך למצב של בחירות בזק. המטות שהוקמו מחולקים גם גיאוגרפית, אולם יש גם מטות ספציפיים שהוקמו הכוללים מטה נשים, מטה צעירים, מטה חקלאים ומטה מילואימניקים.
החוק לבלימתו וההודעה המפתיעה על "דחיית הבחירות"
בשבוע שעבר ועדת השרים החליטה לקדם את החוק "לבלימת בנט", על אף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הצעת החוק קובעת כי כל הכספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר החובות של המפלגה הקודמת שבראשה עמד אותו אדם המכהן כעת כיו"ר המפלגה החדשה. זאת לפני שיעמדו לרשותה של המפלגה החדשה.
2 צפייה בגלריה


לא מצטלמים יחד. ראשי מחנה האופוזיציה
(צילום: שלו שלום, יאיר שגיא, יובל חן, אלכס קולומויסקי)
ההצעה תחול על כל מפלגה שהעומד בראשה כיהן כראש מפלגה אחרת בשבע השנים שקדמו להקמתה, בתנאי שמבקר המדינה קבע כי המפלגה הקודמת התנהלה בצורה לא תקינה שהובילה אותה לחובות. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר האחרון, שתי המפלגות שהקים בנט מצויות בחובות: "הבית היהודי" מצויה בחוב של כ-3 מיליון שקלים, ו"ימינה" מצויה בחוב של כ-17 מיליון שקלים.
בחודש ספטמבר האחרון בנט פרסם "הודעת חיזוק מיוחדת" לבעלי תפקידים בשירות הציבורי, לגורמי אכיפת החוק ולראשי מערכות הביטחון. הסיבה, לדבריו: השיח הציבורי סביב קיום הבחירות והחשש מכך שיהיו גורמים ש"יפגעו בטוהר הבחירות". "אין-ספור אנשים שאלו אותי האם בכלל יתקיימו הבחירות. אהיה ברור: לא נאפשר לאף אחד לדחות או לשבש את הבחירות. אנחנו על זה", כתב. לדבריו, דחיית בחירות אפשרית רק ברוב של 80 חברי כנסת - "ואין כאלה".
בחודש שעבר בנט נפגש עם שאר ראשי מחנה האופוזציה, במסגרת המאמץ לגיבוש חזית פוליטית רחבה לקראת הבחירות. בפגישה השתתפו ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר כחול לבן בני גנץ, ח"כ לשעבר גדי איזנקוט ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. הם בחרו שלא להצטלם, ובמקביל המפלגות הערביות לא הוזמנו לפגישה.







