תוכנית החומש לפיתוח חברתי וכלכלי של יישובי החברה הבדואית בעלות של מיליארד שקלים בשנה תעלה היום (יום שני) לאישור הממשלה. בנוסף, צפוי לעלות לדיון והצבעה גם הפרק הנוגע לאכיפה בנגב בוועדת שרים לענייני פנים ושירותים, וזאת למרות התנגדותה הנחרצת של רע״מ.
יו"ר רע"מ מנסור עבאס העביר בימים האחרונים מסרים לשרת הפנים איילת שקד לשר השיכון והבינוי זאב אלקין - שלפיהם פרק האכיפה לא מקובל. שני השרים סירבו להוריד את פרק האכיפה והוא יעלה לדיון וככל הנראה גם להצבעה למרות ההתנגדות.
מדובר בהצעת מחליטים שתובא לממשלה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, והממונה על הסדרת יישובי הבדואים בנגב ליישום תכנית לחיזוק כלכלי וחברתי של היישובים הללו.
ההצעה, בעלות של כמיליארד שקלים בכל שנה למשך חמש השנים הקרובות, תתמקד בפיתוח של מערכות השלטון המקומי, התשתיות, התחבורה והגנת הסביבה, ובמקביל תכלול הגברת המענים החברתיים ובהם חינוך, רווחה, תעסוקה, תרבות, ספורט ובריאות. מדובר בהשקעה גדולה פי 2 מאשר בתכניות החומש הקודמות.
בתוכנית החומש מיקוד בארבע מטרות עיקריות: חיזוק הרשויות המקומיות של בחברה הבדואית בדרום, פיתוח כלכלה תעסוקה ותשתיות, ביטחון אישי, חינוך קהילה ובריאות – חיזוק ושיפור הביטחון האישי ומערכות החינוך, התרבות והרווחה, וכן בחיזוק ועידוד החברה האזרחית.
כך למשל, בהיבט חיזוק הרשויות המקומיות בתחומי החינוך התשתיות והרווחה, יוקצה התקציב לצורך בניית כיתות לימוד והקמת תשתית חינוכית מתקדמת ביישובי החברה הבדואית לרבות תכניות לחינוך מדעי טכנולוגי והשכלה גבוהה.
בנוסף, הוקצה תקציב לטובת הסדרת תשתיות התחבורה בערים אלו תוך מתן דגש לפיתוח התחבורה הציבורית, השקעה במקורות תעסוקה ובאזורי תעשייה חדשים, בהכשרות מקצועיות, בסיוע לעסקים קטנים, בתכניות רווחה, בתרבות, ספורט, בבריאות, בביטחון אישי ועוד.
התוכנית גובשה בשותפות בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לבין הרשויות המקומיות של החברה הבדואית בדרום, והיא כוללת גם מדדים לבחינת היעילות של יישום התוכניות השונות לאורך השנים. המדדים נבחרו על פי מידת ההשפעה שלהם על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר, השפעתן על יצירת תשתית ברת-קיימה לעתיד ויכולת יישום ומדידה של התקדמות בביצוע התכניות והאפקטיביות שלהן.
ההחלטה הנפרדת לחיזוק כלכלי וחברתי של יישובי החברה הבדואית מתכנית החומש הכללית לחברה הערבית נדרשה עקב הצרכים הייחודיים של יישובים אלו והפערים הגדולים הקיימים בינם לבין יישובי החברה הערבית.
