לפני כחודש השיב בג"ץ למדינה כי פסק הדין "בכתיבה", אך ההכרעה ממשיכה להתמהמה - למרות שמדובר בעתירה שהוגשה כבר ביולי 2024, וכמעט זהה לעתירות שנדחו פעמיים בעבר על-ידי נשיא ההרכב הנוכחי השופט יצחק עמית.
במקביל, בג"ץ לא אישר את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של ממלא מקום נציב שירות המדינה עו"ד רואי כחלון. כך נוצר מצב חסר תקדים: שירות המדינה מתנהל כבר חודש שלם ללא נציב – תפקיד שהוא קריטי לשמירה על תקינות, מקצועיות ושקיפות בגיוס, במינויים ובמשמעת של עשרות אלפי עובדי מדינה.
דיון בבג"ץ על מינוי של רואי כחלון, ינואר
(צילום: אלכס גמבורג )
בתחילת אפריל קבע בג"ץ כי כחלון לא יוכל להמשיך בתפקידו מעבר לשלושה חודשים - התקופה שנקצבה לו בינואר בהחלטת ביניים. אף שלא מונה מחליף קבוע, ולמרות שנתניהו ביקש להאריך את כהונתו בשל נסיבות חריגות, השופטים סירבו לבחון פתרון ביניים. המשמעות - שירות המדינה נותר ללא נציב כלל.
ההשלכות לכך ניכרות, ומשאירות חלל מסוכן - ללא נציב, אין מי שינהל את ועדות המינויים והמשמעת, יאשר חריגות או יכריע בהשגות על מכרזים. "שירות מדינה בלי נציב זה כמו צה"ל בלי רמטכ"ל", אמר גורם בכיר. הפיקוח נשמט, העובדים נותרים בלי כתובת, והמערכת כולה נכנסת להקפאה תפקודית.
פסק הדין של בג"ץ לא נימק מדוע סורבה הבקשה להאריך את כהונת כחלון, ולא עסק כלל בביצועיו בתקופה הקצרה. זאת, למרות שגורמים בנציבות ובשירות הציבורי מעידים כי כחלון הפגין יכולות ניהול יוצאות דופן: הוא הוביל הכשרה לכלל הסגל הבכיר בתחום הבינה המלאכותית, יזם שיתופי פעולה עם גוגל ואמזון, וערך דיונים עם ראש הממשלה עצמו על עתיד שירות המדינה בעידן החדש. גורמים בפרקליטות ובנציבות כינו אותו "בולדוזר מקצועי", ואמרו כי הוא "הצליח להזיז הרים בלוחות זמנים קצרים".
העתירה הנוכחית, בפעם השלישית, נועדה לבחון את תקינות המינוי. בפועל, היא יוצרת כאוס ניהולי. בג"ץ עצמו הודיע לפני חודש שהכרעתו נמצאת "בכתיבה", אך פסק הדין לא ניתן – והמדינה משותקת. העובדה שבג"ץ מנע פתרון ביניים בדמות הארכת כהונתו של כחלון, מותירה תחושת ניתוק מהשטח.
אם הכוונה של בג"ץ הייתה להבטיח מינוי מקצועי ובלתי תלוי – בפועל, נוצר ואקום שמאפשר בדיוק את ההפך: חוסר אחריות, היעדר פיקוח והמשך שחיקה של אמון הציבור במערכת. פרשת העיכוב ממחישה כיצד סחבת משפטית גובה מחיר כבד מתפקוד המדינה. שירות המדינה זקוק כעת, בדחיפות, לנציב יציב ומקצועי – ואם בג"ץ לא יכריע בהקדם, הנזק רק יעמיק.
נתניהו מינה את עו"ד כחלון בניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שאמרה כי אינו כשיר לתפקיד. לדבריה, המינוי נעשה "בהתבסס על תשתית עובדתית שגויה. שיקולי איכות, מקצועיות ואי-תלות, הם תנאים הכרחיים במינוי נציב ולמניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי".
עם סיום כהונתו לפני כחודש, שיגר כחלון מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, והתריע מפני פגיעה חמורה בעבודת הנציבות על-ידי אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריו, לאורך כל כהונתו הוא נתקל בניסיונות שיטתיים מצד גורמים משפטיים להצר את צעדיו ולפגוע בסמכויותיו - תוך התעלמות מפסיקות בג"ץ ומהחוק.
הוא שלח את המכתב לאחר שלא קיבל מבהרב-מיארה תשובה על מכתב קודם ששלח, ותיאר "פגיעה קשה ברציפות התפקודית של הנציבות". לדבריו, אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה פעלו להגבלת סמכויותיו בניגוד לפסיקת בג"ץ, מה שגרם לשיבושים חמורים בעבודת הנציבות ואף בעבודת הממשלה.
