התקשורת באיראן מדווחת הערב (יום ב') כי הנשיא מסעוד פזשכיאן הורה לחדש את הגישה של אזרחי ארצו לרשת האינטרנט העולמית, אחרי 87 ימים של החשכה כמעט מוחלטת ברפובליקה האיסלאמית.
הדיווחים על ההוראה מגיעים על רקע המגעים המתקדמים בין ארה"ב לאיראן על הסכם להארכת הפסקת האש, אבל לא ברור אם יש קשר בין הדברים ובכל מקרה לא פורט בדיווחים מתי בדיוק יבוטלו ההגבלות ובאיזה אופן. גם לא ברור עד כמה פזשכיאן הוא באמת מי שמקבל את ההחלטות כיום בטהרן, ומשמרות המהפכה שהתחזקו מאוד מאז פרוץ המלחמה נתפסים כשליטים האמיתיים במשטר. עד כה לא דווח על חידוש בפועל של הגישה לאינטרנט.
משטר האייתוללות, נזכיר, נוהג לנתק את החיבור של אזרחים לרשת בכל פעם שהוא חושש מאתגר ממשי לשלטונו, וכך היה למשל בחודש ינואר, בשיא ההפגנות נגד המשטר, שבהן נטבחו אלפים ממתנגדיו. כשצמרת השלטון חשה שהאיום גובר היא ניתקה את החיבור ל-18 יום, וכשההפגנות דעכו הוחזרה הגישה לאינטרנט רק באופן חלקי, תוך הפעלה של סינונים נרחבים והגבלות כבדות. ב-28 בפברואר, כשהחלה המתקפה הישראלית-אמריקנית על איראן, הגישה לאינטרנט נחסמה שוב. מאז חלפו כבר 87 ימים, שבהם לפי ארגון הניטור ואבטחת הסייבר NetBlocks הגישה עומדת על כ-2% בלבד ביחס לרמה הרגילה.
אף שבעבר כבר זיהו ב-NetBlocks תקופות ניתוק ארוכות, הן היו ברמה האזורית בלבד, ולא ברמה של מדינה שלמה כמו זו שנרשמת כעת. עקרונית, "שיאנית העולם" בניתוק מהאינטרנט היא צפון קוריאה, דיקטטורה קומוניסטית ענייה ומסוגרת שמעולם לא התחברה לרשת העולמית, אבל מבין המדינות שכן התחברו אליה והורגלו בשימוש בה אף אחת לא חסמה את הגישה לתקופה ארוכה יותר מאשר איראן.
במדינה פועלת רק רשת האינטראנט הלאומית, רשת פנימית המאפשרת שימוש מקומי באפליקציות מסרים מיידיים ובשירותי בנקים, אך אינה מספיקה כדי לאפשר פעילות מלאה של הכלכלה, הכורעת ממילא תחת סנקציות בינלאומיות כבדות. כדי לעקוף את החסימה יש מי שמצליחים לעתים להשתמש בשירותי VPN, המסווים את מיקומם האמיתי, וכך לגלוש בחופשיות יחסית, ולמעטים עוד יותר יש גישה לשירותי אינטרנט לווייני כמו Starlink של אילון מאסק, אולם באיראן צריכה של שירותים כאלה עלולה לעלות למשתמשים במעצר על-ידי השלטונות.
הניתוק הממושך מהעולם, ולעתים גם מערים אחרות באיראן, פגע קשות בעסקים קטנים. כבר בחודש שעבר סיפרה למשל מהלה, מעצבת פנים בת 55 מטהרן שלא רצתה לחשוף את שם משפחתה, כי בהיעדר חיבור לאינטרנט היא נאלצה למכור חפצי ערך וזהב רק כדי לשלם לעובדים שלה. היא ציינה שהיעדר החיבור לאינטרנט מונע ממנה גם גישה נאותה לכלי בינה מלאכותית, לגוגל ולמיילים שלה, ולכן אינו מאפשר לה לבצע את עבודתה. מהדי, רואה חשבון בן 49 מהבירה, הוסיף: "מצב התעסוקה היה גרוע ממילא לפני כן, ועכשיו הוא גרוע עוד יותר. כדי למצוא עבודה צריך גישה לאינטרנט, אבל הוא לא עובד, והצעות העבודה באתרים לא מתעדכנות".
