"הדוח הזה צריך להדהד באוזניהם של מקבלי ההחלטות כולם, כשעון מעורר שלא ניתן לכבות". כך אמרה אתמול (שני) מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, בהתייחס לדוח השנתי של המועצה שיוצג היום לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ושמציג עלייה משמעותית במצבי הסיכון והמצוקה אצל ילדים ובני נוער. לדבריה, "מה שלא יזכה לתיקון ולטיפול היום – יחרוץ את דין המחר. אסור שהמספרים האלה ייעלמו בתוך השיח הפוליטי. אסור שיעברו לאף אחד ליד האוזניים".
נתוני הדוח אכן קשים וחמורים באופן יוצא דופן. בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה. לפי נתוני קופת החולים מכבי שמוצגים בדוח, בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בשיעור בני הנוער (17-12) שאובחנו עם דיכאון; עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה; עלייה של כ-20% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות; וזינוק של כ-56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה – לעומת השיעורים המקבילים בשנת 2019.
5 צפייה בגלריה
ילד בודד
ילד בודד
הידרדרות במצבם הנפשי של ילדים ובני נוער בשנות הקורונה
(צילום: shutterstock)
עלייה מדאיגה במיוחד נרשמה גם באובדנות אצל ילדים ובני נוער. בין השנים 2021-2019 עלה מספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדרי המיון בכ-13% (מ-925 ל-1,042), כשבשנת 2021 40% מהקטינים שניסו לשלוח יד בנפשם היו מתחת לגיל 14.
בהתאם לכך, בהשוואה לשנת 2020, הרי שבשנת 2021 נרשמה עלייה של כ-43% במספר הטיפולים שבוצעו על ידי פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים שהוגדרו בסיכון אובדני. "המשבר העצום בבריאות הנפש קשור בראש ובראשונה למשבר הקורונה ולסגירת מערכת החינוך, שהובילו לכך שלשכבות גיל שלמות לא הייתה הזדמנות ממשית לרכוש מיומנויות חברתיות, ומי שלא הייתה לו מספיק אחיזה חברתית ומשפחתית איתנה הרגיש שהוא הולך לאיבוד", הסבירה עו"ד וינדמן.

סכנת הרשתות החברתיות

לדברי עו"ד וינדמן, גם לעולם הדיגיטלי יש חלק בהעמקת המשבר: "העובדה שהרשת עוסקת באופן אינטנסיבי ביותר בדימוי גוף, ובנוסף מציגה לעתים קרובות מציאות מזויפת של יופי ואושר תמידיים, משפיעה, ובעיקר על בנות שחייהן נראים להן חיוורים ובודדים לעומת התמונה המצטיירת ברשת לגבי 'החיים של אחרים'.
"נראה שיש גם מחירים גבוהים לעובדה שקשרים חברתיים מתנהלים יותר ברשת ופחות בעולם הפיזי. המשמעות של זה היא שמצד אחד המצוקות הולכות ומעמיקות וגם אופיין משתנה, כשמנגד לא רק שהמענים הקיימים נמצאים במצב של קריסה – מסגרות מלאות, תורי המתנה ומחסור באנשי מקצוע – אלא שרבים מהם גם לא מתעדכנים או מתאימים את עצמם למציאות המשתנה".
ואכן, מהדוח עולה שבשנים 2021-2018 חל זינוק משמעותי של 48% בתיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד ילדים שסומנו כ"קשורות לאינטרנט", כמו גם עלייה של 138% בתיקים שנפתחו בגין פרסום דברי תועבה ועלייה של 51% בתיקים שנפתחו בגין הטרדה מינית. "הנתונים הללו מוכיחים שכמדינה אנחנו לא עושים מספיק כדי להבטיח את זכותם הבסיסית ביותר של ילדים לחיים בכבוד ובביטחון לא רק בעולם הפיזי, אלא גם בעולם הווירטואלי", אמרה עו"ד וינדמן.
5 צפייה בגלריה
ורד וינדמן
ורד וינדמן
"הדוח צריך להדהד באוזניהם של מקבלי ההחלטות". מנכ"לית המועצה לשלום הילד

מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים עלה בשנים 2021-2019 בכ-10% (מ-2,368 תיקים ב-2019 ל-2,604 ב-2021). זאת לצד עלייה של 37% בתיקים שנפתחו לבגירים בגין ביצוע עבירות מין בקטינים במוסדות חינוך (מ-59 תיקים ב-2019 ל-81 תיקים ב-2021).
גם לאלימות נחשפו הילדים ובני הנוער הרבה יותר בשנות הקורונה. בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-79% במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם, המטופלים במסגרת מרכזים למניעת אלימות במשפחה. במקביל נרשם זינוק של כ-55% במספר הפניות למוקד 118 לגבי חשד לאלימות כלפי ילדים ונוער (מ-1,075 פניות ב-2019 ל-1,670 בשנת 2021).
רבים מבני הנוער איבדו במהלך שנת הקורונה כל מסגרת. על פי הדוח, בשנת 2021 כ-29,800 בני נוער בני 17-15 לא עבדו ולא למדו. מדובר בעלייה ניכרת של כ-21% לעומת שנת 2019. שיעור בני הנוער שאינם עובדים ואינם לומדים גבוה משמעותית בקרב בני נוער הערבים (12.8% מבני גילם), בהשוואה לשיעור המקביל בקרב בני נוער יהודים (4.3% מבני גילם).
ייתכן שסממן נוסף לאובדן המסגרת ניתן לראות בעובדה שלמרות שרכיבה על אופניים חשמליים ועל קורקינטים חשמליים מותרת רק מגיל 16 – 23% מכלל הנפגעים והמאושפזים כתוצאה מנסיעה בכלים אלו היו בני 16 ומטה. על פי הדוח, בין 2021-2019 התרחש זינוק עצום של 116% במספר רוכבי האופניים והקורקינטיים החשמליים עד גיל 16 שנפגעו ואושפזו (מ-133 ב-2019 ל-287 ב-2021).

ילדים עניים יותר

הדוח עוסק בשלל גורמי סיכון ומצוקה לילדים ולבני נוער, ועל פיו בשנת 2021 היו מוכרים לשירותי הרווחה בישראל 432,111 ילדים, שמהווים כ-14% מכלל הילדים בישראל. באותה שנה 853,000 ילדים, שהם 28% מהילדים בישראל, חיו בעוני. שיעור זה גבוה יותר משיעור הילדים העניים ב-2020 שעמד על 27.2%.
"מגפת הקורונה אולי דעכה, אבל השלכותיה על הילדים והנוער בישראל עדיין כאן ובמלוא העוצמה", התריעה עו"ד וינדמן. "המחר של הילדים בישראל משתקף היטב בנתונים, והוא רע, רע מאוד. יש כל כך הרבה מה לעשות, וצו השעה הוא להחליט שעושים ולא מקבלים בשוויון נפש את המצב הזה".