כבר בתחילת 2024 במקביל לתמרון העצים בעזה, החל ויכוח בקבינט המצומצם והמורחב באשר לעצם קיום דיונים על ה"יום שאחרי". רה"מ נתניהו שידע על הפער בין תמונת הסיום המועדפת על סמוטריץ' ובן גביר, למול תרחישי ה"יום שאחרי" שהחזיקו גנץ ואיזנקוט, העדיף לדחות את קיום הדיונים בסוגייה וזאת על מנת לא לערער את ממשלת החירום שחיברה קצוות במטרה לזכות באמון מרבית העם עם מטרות המלחמה.
מדינת ישראל למדה שבמזרח התיכון אין ואקום, במקום בו המשילות של מדינה נחלשת, נכנסים כוחות אחרים, בדרך כלל קיצוניים יותר ורדיקלים יותר, כמו כן למדנו שהאזור שלנו ממגנט אליו, מעצמות חיצוניות, בעלות אינטרסים שונים, כגון השפעה, כסף ואידיאולוגיה (איראן, רוסיה, טורקיה, ארה"ב). השאלה במזרח התיכון היא לא האם מישהו ימלא את הוואקום- אלא מי.
רצועת עזה בשישה באוקטובר נשלטה על ידי חמאס, מומנה על ידי קטאר, קיבלה סיוע מטורקיה ונעזרה בישראל ומצרים, בכל הקשור למעברים, גישה לעולם, תשתיות חשמל, מים, תקשורת ועוד.
לאחר הטבח של שבעה באוקטובר, היה ברור כי מה שהיה, לא יכול להימשך וחייבים לגבש גורם אחר שישלוט ברצועה, באזרחים וינתב את ההשקעות שיוזרמו לשיקום ולא לבניית תשתיות טרור חדשות.
במסגרת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, הוגדר שיוקם שלטון טכנוקרטי שמעליו תוגדר ועדה מנהלת ומעליה מועצת השלום שהנשיא טראמפ יהיה הנשיא שלה (לכל חייו, עד שיחליט להעביר ליורש שיבחר). לממשל הטכנוקרטי יסייע כוח ייצוב חמוש (ISF) ותוקם בקרית גת מפקדה בינ"ל לפיקוח, תכנון, מודיעין ובעיקר תיאום למול צה"ל וישראל.
איוש הממשל הטכנוקרטי הושלם וינוהל ע"י ד"ר עלי שעאת שכיהן בעבר כסגן שר התחבורה ברשות הפלסטינית, שאר הנציגים אושרו אף הם וקיבלו את ברכת דרכו של היו"ר ניקולאי מלדנוב, שכיהן בעבר כמתאם האו"ם למזרח התיכון (UNSCO). כוח הייצוב עוד לא נסגר סופית, בעיקר כי מדינות ערביות מתונות, פחות חפצות לשלוח חיילים למרחב, בעוד טורקיה מעוניינת ואנו מתנגדים.
גם טורקיה גם קטאר
לאחרונה ישראל עודכנה מהנשיא טראמפ שבניגוד לעמדתה, טורקיה וקטאר יקחו חלק פעיל בוועד המנהל של הרצועה. כתוצאה מהחלטה זאת, ראש ממשלת ישראל הוציא הודעה כי רואה זאת כהפרה של הבנות בין ישראל לארה"ב ולכן גם שלח את שר החוץ, גדעון סער להיפגש עם מזכיר המדינה, מרקו רוביו ולנסות לשנות את הגזרה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ, הגדיל לעשות ובמסגרת טקס הקמת ישוב "יציב" בגוש עציון, קרא השר לפרק את המפקדה בקרית גת, לסלק משם את מצרים ובריטניה ולהציב לחמאס אולטימטום לפירוז מלא, שאם לא יתממש, ישראל תחזור ללחימה בעזה, עד השמדת החמאס.
דורון הדרישראל צריכה להסתכל על העתיד הרחוק, היום שאחרי התחלת השיקום הראשוני שתכליתו מתן קורת גג למאות אלפי פלסטינים. מה יקרה כשהממשל הטכנוקרטי ביחד עם הוועד המנהל יחליטו על בניית מעבר יבשתי נוסף, או נמל ימי, או איזור תעשייה בקרבת ישובי העוטף, או שדה תעופה על הריסות דהנייה? מה יהיה כוחה של ישראל למנוע מהלכים שלשיטתה מסכנים אותה? מה מנגנון קבלת ההחלטות? למי יש זכות ווטו? האם אינטרסים זרים ושיקולים כלכליים של דמות כזאת או אחרת, תכריע באשר לביטחון התושבים בעוטף בפרט ותושבי ישראל בכלל?
היום צריך לתכנן את היום שאחרי היום שאחרי, היום צריך להגדיר את מנגנוני קבלת ההחלטות ואיך מנהלים קונפליקטים שיצופו.
אל"מ במיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת ניהול המשברים והמשא ומתן של צה"ל
