למרות הרשעתם והתחייבותם להימנע מהפרות דומות בעתיד, רשת ויקטורי, המנכ״ל אברהם רביד וסמנכ״ל החברה אייל רביד ממשיכים, על פי כתב אישום חדש שנולד כתוצאה מחשיפת ynet, לגבות חוסרים מקופאיות בניגוד לחוק הגנת השכר.
כתב האישום הוגש בשבוע שעבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והוא מייחס לאחים רביד ולחברת ויקטורי שורה של עבירות חמורות של דיני העבודה, ובהן ניכויים בלתי חוקיים משכר קופאיות ואי-תשלום שכר מינימום לעובד. מכתב האישום עולה כי מדובר בהתנהלות שיטתית שנמשכה בין יולי 2024 לפברואר 2025, גם אחרי תחקירי ynet על גביית החוסרים והסערה שנולדה בעקבותיהם. הרשת לא דיווחה לבורסה על כתב האישום נגדה ונגד מנהליה.
דיון במליאה על עושק הקופאיות: "אכזריות של רשתות המזון"
(צילום: ערוץ כנסת)
תקציר הפרקים הקודמים, כדי לעשות סדר: בחודש מאי 2023 התפרסם תחקיר ynet הראשון על רשת ויקטורי, ובו חשיפת הפרקטיקה שהייתה נהוגה ברשת לחייב את הקופאיות לשלם על החוסרים שנצברו בקופה - בניגוד לחוק. בהמשך, חשפנו בזה אחר זה שורה ארוכה של רשתות שיווק - כולל שופרסל, רמי לוי, אושר עד, פרשמרקט ורשתות נוספות - שגבו גם הן את החוסרים מהקופאיות, שלרוב משתכרות בשכר מינימום. כבר בחודש אוקטובר 2024 הורשעו ויקטורי והמנכ"ל אברהם רביד בהפרת זכויות עובדים, נקנסו ב-130 אלף שקלים והתחייבו שלא לעבור עבירות דומות בעתיד; אלא שתחקיר נוסף של ynet, מינואר 2025, חשף כי העבירות נמשכות - ובעקבות הכתבה הזו שוב נפתחה חקירה של משרד העבודה.
כתב האישום החדש שהגישה מדינת ישראל באמצעות משרד העבודה נגד ויקטורי ומנהליה מתבסס על החקירה הזו, וממנו עולה כי הרשת המשיכה לנכות ניכויים אסורים משכרן של קופאיות בכמה סניפים ברחבי הארץ, בניגוד לחוק הגנת השכר, ודרשה מהן לשאת בעלות החוסרים בקופות. בכתב האישום מוזכרות 11 קופאיות שונות, ונכתב כי הניכויים מהווים דפוס פעולה שיטתי.
בכתב האישום מתוארים מקרים שבהם קופאיות נדרשו לשאת בהפסדים שנוצרו בקופות, כאשר משכרן נוכו סכומים שנעו מעשרות ועד מאות שקלים. בחלק מהמקרים מדובר היה בניכויים חוזרים, שבוצעו לאורך יותר מחודש אחד.
בנוסף, בפברואר 2025 הועסק עובד כסדרן בסניף החברה ברמת גן, אולם שכר המינימום שמגיע לו בסך 252.88 שקלים, עבור יום עבודה של 8 שעות, לא שולם לו במועד הקבוע בחוק - בניגוד לחוק שכר מינימום.
"עוול גדול"
מעבר ל-11 העבירות שמייחס כתב האישום לרשת ויקטורי בגין ניכויים אסורים ועבירה נוספת של אי תשלום שכר מינימום, כתב האישום מייחס למנכ״ל ולסמנכ״ל אחריות פלילית בגין הפרת חובת הפיקוח, בטענה כי לא נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת העבירות. על כן, מיוחסות להם 11 עבירות כל אחד בגין הניכויים האסורים, ועבירה נוספת בגין אי תשלום שכר מינימום.
״אני שמחה מאוד שהוגש נגדם כתב אישום״ אומרת אודל (37), שעבדה במשך כשבעה חודשים בסניף של ויקטורי בראשון לציון, עזבה ואז חזרה לעוד כחודשיים - שבמהלכם הצטברו לה לטענתה חוסרים בגובה של 400 שקלים, שהיא נדרשה לשלם במזומן. "בסופו של דבר נגרם פה עוול גדול לעובדים. יצא לי לא מזמן לקנות ברשת אחרת וראיתי שם קופות שהקופאיות לא נוגעות בכסף וזה מבורך. הלוואי ולא היינו בסיטואציה כזו שצריך להסביר מאיפה נובע החוסר כי ההרגשה הזו לא נעימה לאף אחד".
״אני מקווה שרשת ויקטורי תיענש בחומרה, למען יראו וייראו״, אומרת אודל. "צריך פה הרתעה גדולה. רק קנסות לא מביאות כנראה להרתעה חזקה, כי הם כבר קיבלו ועדיין המשיכו לגבות חוסרים. צריך משהו מעבר, כדי שהרשתות לא יעשו את זה שוב".
חוסרים בקופה, נסביר, עלולים להיווצר ממגוון גורמים - כשלרוב מדובר בטעויות אנוש כמו חישוב שגוי של עודף, הקשת סכום לא נכון בקופה, אי-תיעוד עסקאות, לקוח שלא חתם נכון על שיק וכדומה. כשקופאית נדרשת להשלים חוסר בקופה, היא למעשה נקנסת בגין טעות שעשתה - באחריותה או שלא - במהלך המשמרת.
החוק שירתיע את המעסיקים?
כאן המקום להזכיר: תחקיר ynet חשף לא רק את פרקטיקות הגבייה הפסולות - שמנוגדות לסעיף 25(א) בחוק הגנת השכר - אלא גם את העובדה שמשרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה. קופאים וקופאיות רבים לא ידעו כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים, או שחששו שיפוטרו אם ידווחו. מאז, המציאות הזו השתנתה במידת מה, אך עדיין ניכר פחד לפנות אל גורמי האכיפה לאור החשש לאבד את מקום העבודה.
המצב הזה, והעובדה שהחוק הנוכחי לא מרתיע מספיק את רשתות השיווק מלגבות חוסרים מקופאיות, הביא את חברת הכנסת אפרת רייטן ("הדמוקרטים") לקדם חוק חדש - שקובע סנקציות נגד מעסיקים שינכו חוסרים בקופות או עלויות נזקים מכשרם של עובדים.
הצעת החוק, שאושרה בקריאה ראשונה בפברואר 2025, ונמצאת בימים אלה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, קובעת כי מעסיקים לא יוכלו לנכות חוסרים בקופה או עלויות בגין נזקים שנגרמו במהלך העבודה - ומאפשרת קנסות של עד 5,000 שקלים על כל ניכוי אסור. אלא שעל עף שהצעת החוק מתקדמת, התהליך נמרח ונמשך, ואם תפוזר הכנסת וישראל תלך לבחירות הוא גם עלול להיעצר.
בהצעה נכתב כי תופעת הניכויים האסורים משכרם של עובדים, בניגוד לדין, נהוגה כיום בענפים שונים בהם תחנות דלק, רשתות מזון, חנויות בגדים ועוד. היא קובעת מפורשות כי "מעסיק לא ינכה משכרו של עובדו ולא יגבה ממנו כל סכום בקשר לשיפוי או פיצוי בשל נזק לרכוש שבאחריות העובד או בשימושו, הנובע מבלאי סביר או שנגרם במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חוסרים בקופה".
מאידך, הצעת החוק מאפשרת למעסיק לגבות "חוב קצוב ומסוים" משכר העובד בכפוף לפירוט מקור החוב, מועד היווצרותו, סכומו, פריסת התשלומים עבורו ותאריך ההתחייבות, זאת במטרה שלא לפגוע באפשרויות של העובד לקבל הלוואות או מימון להכשרות או לכל צורך אחר מהמעסיק - שיושבו באמצעות ניכוי הסכום משכרו.
