לאחר מבצע "עם כלביא", התגאה ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסרת שני איומים קיומיים מיידיים על ישראל: איום ההשמדה בגרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים, כלשונו. "אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה", אמר נתניהו. שמונה חודשים אחרי, ובישראל שוב מזהירים את העולם כי תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן מאיימת על האזור כולו. בטהרן מתעקשים כי מדובר ב"קו אדום" במו"מ עם ארה"ב, ולפחות פומבית - מסרבים לדון בו. עצם העובדה שארה"ב מתכננת להמשיך בשיחות, חרף סירובה של איראן לדון בכך, מעורר חשש בישראל.
"ניצחון היסטורי". ההצהרה של נתניהו אחרי הפסקת האש עם איראן
(צילום: לע"מ)
רגע לפני שנתניהו ממריא לארה"ב כדי להציג לנשיא דונלד טראמפ את דרישותיה של ישראל לא לוותר על הגבלת הטילים הבליסטיים של איראן - ולא להסתפק בהסכם על הגרעין - ynet עושה סדר בתוכנית האיראנית שמאיימת על כל האזור, ובשאלות החשובות.
איך עובדים הטילים?
הטילים הבליסטיים של איראן, כמו כל טיל סטנדרטי, עוברים שלושה שלבים לאחר השיגור: תאוצה - שבו מנועי הטיל מביאים אותו למהירות הנדרשת; הטיסה החופשית בחלל - ללא מנוע, עד הגעתו לשיא הקשת הבליסטית; והנפילה: חזרה לאטמוספירה. הטיל מאבד את רוב המהירות שלו, אך ממשיך לטוס במהירות של אלפי קמ"ש. בשלב החדירה, לרוב, נכנס לאטמוספירה ראש הנפץ של הטיל, עד שהוא מתפוצץ על המטרה - או מיורט.
מה קרה מאז מבצע "עם כלביא"?
לאחר המלחמה ביוני 2025, נשמעו בישראל הערכות לפיהן הושמדו כ-200 משגרי טילים - כמחצית עד כשני שלישים מסך משגרי הטילים הבליסטיים שהיו בידי האיראנים. אבל בכל מה שקשור במספרי הטילים, הסיפור אחר לגמרי. ביוני האחרון הסבירו בצבא כי טהרן החליטה להתקדם - עוד לפני המלחמה - לייצור של כ-2,500 עד 8,000 טילים מדי שנה.
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי ציין כי האיראנים מייצרים כעת מאות טילים בליסטיים מדי חודש. רובם מונעים בדלק נוזלי, אבל יש גם טילים מדויקים המונעים בדלק מוצק. האיכות לא משהו, אבל הכמות תקשה על מערכות ההגנה האווירית של האמריקנים ושלנו ליירט את כולם.
איך משמשים הטילים את האיראנים?
עצם קיומם של הטילים, מבלי שהם משוגרים, משרת את טהרן לא פחות. לקחים שהפיק המשטר ממלחמת 12 הימים הביאו אותו להבין כי מדובר באמצעי הרתעה - אולי כמעט היחיד שנותר לו, כל עוד אין לו תוכנית גרעין או יכולת לפתח נשק שכזה. במערב סבורים שמדובר באיום קונבנציונלי על המזרח התיכון כולו - אבל לא רק: הטילים הללו יכולים לשמש את איראן גם לנשיאת נשק גרעיני, אם תפתח ראשים כאלה.
אילו טילים של איראן יכולים להגיע לישראל?
לאיראן יש טילים בליסטיים לטווחים שונים, כשעל פי הפרסומים האיראניים - הטווח הגדול ביותר הוא כ-2,500 ק"מ. על פי מכון המחקר CSIS שמקום מושבו בוושינגטון, לאיראן כמה טילים שיכולים לפגוע בישראל - ובחלקם גם נעשה שימוש במלחמת 12 הימים: סג'יל המונע בדלק מוצק - בטווח של כ-2,000 ק"מ; עימאד המונע בדלק נוזלי - בטווח של כ-1,700 ק"מ; קאדר- בטווח של כ-2,000 ק"מ; וחורמשהאר - עם טווח של כ-2,000 ק"מ - טיל שנועד לשאת ראש נפץ כבד מאוד, של עד 1.8 טונות.
מה יכול לפגוע בבסיסים האמריקניים?
על פי מכון מחקר אחר, בתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן טילים שיכולים לפגוע בכל בסיסיה של ארה"ב במזרח התיכון. זה מתחיל בשיהאב 1 שלו טווח של כ-300 ק"מ; זולפיקאר שלו טווח של כ-700 ק"מ; שיהאב 3 שלו טווח של כ-800 עד 1,000 ק"מ ומודלים נוספים.
בסיס תת-קרקעי שנחשף באיראן בינואר אשתקד
הטילים האיראנים למעשה מחולקים למשפחות. על פי כלכליסט, משפחת השיהאב נחשבת לנפוצה ביותר בארסנל האיראני, ורובם מונעים בדלק נוזלי - ולכן צריך לתדלק אותם לפני הירי, מה שעשוי להקשות - וגם לייצר "רעש מודיעיני". במשפחת השיהאב נכללים טילי השיהאב 3 הוותיקים, טילי העימאד שתוארו בידי איראן כמדויקים במיוחד, הקאדר שהוא דו-שלבי וכולל גם מנוע דלק מוצק שמקצר את ההכנות לירי, והקיאם שהוא בעל טווח קצר מכדי להגיע לשטחנו.
איפה נמצאים אתרי השיגור?
לא מעט מאתרי השיגור של איראן נמצאים בתוך וסביב הבירה טהרן. במהלך מבצע "עם כלביא" ישראל הצליחה כמעט לשתק את שיגורי הטילים של איראן ממערב המדינה - האזור הכי קרוב לשטח ישראל - ובפועל הקשתה על האיראנים לירות טילים לטווחים קצרים יותר.
כך או כך, ככל הידוע - איראן מחזיקה גם ב"ערי טילים" תת-קרקעיות בכמה מחוזות, ובהם כרמאנשאה שבמערב המדינה; סמנאן שבצפון המדינה; ובאזור המפרץ הפרסי.
איפה עוד הוכיחו את עצמם הטילים האיראניים?
בישראל, כידוע, הצליחו חלק מהטילים האיראנים לזרוע הרס רב כשפגעו. בעם כלביא, מערך ההגנה האווירית הצליח ליירט מאות טילים בליסטיים, אך אלו שנפלו גרמו להרס כבד מאוד ול-29 הרוגים. אחוזי היירוט נגד הטילים היו 86%, ואלו שכן הצליחו לפגוע הותירו תמונות של דירות חרבות, בניינים שנהרסו כליל וחלקם הגדול עדיין עומד על תילו. אבל איראן לא השתמשה בטילים שלה רק נגד ישראל: ביוני האחרון ירתה טהרן 13 טילים לעבר בסיס אל-עודייד בקטאר, בתגובה על השתתפותה של ארה"ב בהפצצת הכור בפורדו. איראן מאיימת שהפעם, היא לא תעדכן את האמריקנים מראש כפי שעשתה בתקיפה בקטאר - שבה לא נפגע אף אחד. בשנת 2024, טענה איראן שהפציצה את "מטה המוסד" בכורדיסטן העיראקית וזרעה הרס עצום במבנה, שאין שום הוכחה או קשר ברור לכך ששימש את ארגון הביון.
3 צפייה בגלריה
בניית ארסנל הטילים הייתה מפעל חייו של אמיר עלי חאג'יזאדה - שחוסל במבצע עם כלביא
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
איראן גם שיגרה טילים לעבר פקיסטן וספגה בחזרה, ובשנת 2020 - בתגובה לחיסולו של קאסם סולימאני - שיגרה טילים לעבר בסיס עין אל-אסד בעיראק, שם שהו כוחות אמריקניים. המתקפה הזכורה ביותר - שבה להערכת ארה"ב וסעודיה הייתה מעורבת טהרן - הייתה על מתקני הנפט של ארמקו ב-2019. באיראן דחו את הטענות למעורבותם, אך בריאד ובוושינגטון היו משוכנעים שידה של הרפובליקה האיסלאמית בדבר.
מה רוצים בישראל?
בישראל מודאגים שהנשיא טראמפ, בעצם ניהול המו"מ עם איראן, לא רואה בתוכנית הטילים הבליסטיים קו אדום. לכן מתכנן ראש הממשלה נתניהו לטוס לוושינגטון, ולהעביר לו מסר לפיו איראן בנקודת חולשה - ושמדובר בהזדמנות לפרקה. המסר המרכזי של נתניהו לטראמפ יהיה שאותם טילים מהווים איום קיומי על ישראל בהיקפים ובטווחים שאיראן זוממת - ושחייבים אחת ולתמיד להבטיח שישראל לא תהיה עוד תחת איום השמדה.
מה עמדת איראן לגבי הגבלות?
בטהרן מסרבים, לפחות פומבית, לדון בכל מה שקשור בתוכנית הטילים הבליסטיים שלהם - ומאותתים כי מדובר באמצעי הגנתי, במיוחד כשתוכנית הגרעין שלהם כבר לא מתפקדת. בשבוע שעבר היו מי שטענו במשמרות המהפכה שהודות לתוכנית הטילים, ארה"ב לא תקפה את איראן - ובחרה במקום זאת להיכנס למו"מ. "ארה"ב חזרה למשא ומתן כשהיא צנועה", קבע בכיר משמרות המהפכה ידאללה ג'ואני.
מי עומד מאחורי התוכנית הזו?
לפי "וול סטריט ג'ורנל", בניית ארסנל הטילים הייתה מפעל חייו של אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, שחוסל במבצע עם כלביא במהלך הפתיחה. חאג'יזאדה הצטרף למשמרות המהפכה במלחמת איראן-עיראק, כשמשמרות המהפכה קיבלו את המשימה. ב-2009, כשקיבל את הפיקוד על החיל, הניע את פעילות הטילים לרמה חדשה. חאג'יזאדה היה זה שתכנן את התגובה האיראנית לחיסול קאסם סולימאני, ותועד גם כמי שאחראי למתקפות האיראניות על ישראל באפריל 2024 ובאוקטובר של אותה השנה. "הזרים סביבנו לא בטוחים, אבל איראן בשיא היציבות", קבע חאג'יזאדה בריאיון שהעניק ב-2015 לטלוויזיה הממלכתית של איראן.
