חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק בדבר כשרות בחירתו של מבקר המדינה מביכה במקרה הטוב ומעידה על התקרנפות במקרה הפחות טוב.
אפיק התבקשה לקבוע שההצבעה לתפקיד מבקר המדינה בטלה וכי יש לקיימה מחדש, זאת בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה. בסיבוב הראשון גבר שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון על מיכאל ראבילו והשיג 60 קולות לעומת 57 לראבילו. עם זאת, מכיוון שאיש מהם לא קיבל רוב של חברי הכנסת נערך סיבוב נוסף בו התהפכה התוצאה: ראבילו זכה ב-61 קולות ואלרון ב-57.
בין שני סיבובי ההצבעה הופעל מכבש דורסני נגד חברי כנסת שהיו חשודים ב"עריקה" ממחנה הקואליציה. הם זומנו ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שם הובהר להם ככל הנראה מה יאונה להם אם יעמדו במריים. במקביל הועלתה במהלך ההצבעה הטענה כי חברי הכנסת ממפלגות הקואליציה נדרשו לצלם את אופן הצבעתם בטלפונים הניידים שלהם כדי להוכיח שיישרו קו עם הנחייתו של ראש הממשלה. לאור זאת דרשו חברי כנסת מסיעות האופוזיציה לעצור את ההצבעה ולקיים אותה מחדש. בחוות הדעת שהעבירה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה באמצעות היועץ המשפטי של מליאת הכנסת קבעה אפיק שניתן להמשיך בהצבעה, אלא שאין לאפשר הכנסת טלפונים לקלפי.
בניגוד להנחייתה, אוחנה קבע כי "אין שום תוקף להנחיה לצלם את ההצבעה... אבל כמובן, זכותו של כל אחד... לצלם, את עצמו... כי החשאיות היא של הבוחר". ואכן, חברי כנסת "חשודים" טרחו לצלם את הצבעתם כדי להוכיח לעין כל כי הם פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו. ואז חל היפוך בהנחייתה של אפיק. בניגוד לדעתה המקורית היא קבעה עתה שהנחיתו של יו"ר הכנסת אינה נוגדת את הדין. לתמיכה במסקנתה היא הצביעה על כך שהחלטתו של היו"ר התקבלה ללא מחאה מצד האופוזיציה, ואולי אף בהסכמה בשתיקה מצידה.
חשאיות ההצבעה איננה פריבילגיה של חבר הכנסת אף לא נושא למשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה. החשאיות היא אינטרס ציבורי מובהק
קשה להסכין עם קביעתה של אפיק. חשאיות ההצבעה איננה פריבילגיה של חבר הכנסת אף לא נושא למשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה. החשאיות היא אינטרס ציבורי מובהק. מבקר המדינה הוא אחד משלושה בעלי תפקידים שהחוק מורה שבחירתם על-ידי חברי הכנסת תהייה חשאית. בהבהירו את הסיבה לכך ציין בית המשפט העליון: "הטעם לדבר הוא החשיבות שמייחס המחוקק להבטחת עצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת בבחירות אלה. הבחירות החשאיות נועדו להבטיח אי תלות פוליטית של חברי הכנסת בבואם לבחור". זאת, כדי שחברי הכנסת יהיו "חופשיים לבחור לפי מיטב שיקול דעתם ומצפונם".
עד כמה יש להקפיד על החשאיות ניתן ללמוד מחוק הבחירות, לכנסת שקובע כי סימן על גבי פתק ההצבעה או על גבי המעטפה שעשוי לזהות את המצביע מביא לפסילת ההצבעה.
בחוות דעתה קובעת היועצת המשפטית: "איני סבורה שההבדל בין תוצאות ההצבעה הראשונה לבין תוצאות ההצבעה השנייה כשלעצמו מלמד בהכרח על השפעה פסולה שהופעלה על חברי הכנסת".
לפחות חוש הומור יש לה.
