צריך להיות ציניקן מוחלט עם עור של פיל וזיכרון של דג זהב כדי להעלות לרשת ברכה כמו זו ששיגר בצלאל סמוטריץ' לשלוש החטופות ששוחררו. איזו מתיקות ורגישות יצאה ממנו: "ברוכות השבות הביתה!" ו"הלב יוצא אליכן אחיות יקרות שלנו!", ועוד ועוד. וזה מבנאדם, שר בכיר בקבינט, ש-48 שעות לפני שרומי, אמילי ודורון יצאו לחופשי מהשבי הצביע בקבינט ובממשלה נגד יציאתן לחופשי. כלומר, אם זה היה תלוי בסמוטריץ' - אמילי, דורון ורומי היו נשארות בעזה, ואז שום ברוכות הבאות ושום הלב יוצא אליכן.
תחשבו רגע על שלוש הנשים הצעירות האלו. מה היה עולה בגורלן ובגורל שאר החטופים שאמורים להשתחרר בשבועות הקרובים, אם זה היה תלוי באצבע של סמוטריץ'. אחד כזה צריך לשבת בשקט ולעבוד על המצפון היהודי שלו. זה האיש שגם אחרי שהעסקה אושרה בקבינט ובממשלה אמר שנתניהו נתן אור ירוק לעסקה גרועה וקטסטרופלית שמסוכנת לביטחון הלאומי. השר הבכיר שאמר שלא שמע על הנוח'בות של חמאס לפני 7 לאוקטובר. שהלך לניר עוז לראות את הזוועה שהתרחשה שם, זוועה שהממשלה שבה הוא חבר אחראית לה, התרגש, מחה דמעה, ורגע אחרי הפנה לה גב.
תזכרו את שחרורן של רומי, דורון ואמילי. בשבועות הקרובים יהיו עוד שחרורים, עוד ערבים מרגשים כמו אמש. ותזכרו את סמוטריץ'. אם זה היה תלוי בו, האנשים הללו היו נשארים במנהרות ובדירות המסתור. ואם זה יהיה תלוי בו לא יהיה שום שלב ב'. עינב יכולה לשכוח ממתן שלה וכל שאר ההורים של מי שיישאר מאחור.