כמו "קומוניסטים" ו"אנרכיסטים": הממשל האמריקני הנחה את פקידי רשות ההגירה לדחות בקשות לגרין קארד של מהגרים שהשתתפו בהפגנות פרו פלסטיניות או מתחו ביקורת על ישראל ברשתות החברתיות - כך עולה ממסמכי הדרכה רשמיים של המחלקה לביטחון המולדת שנחשפו ב"ניו יורק טיימס".
המסמכים הפנימיים, שלא פורסמו קודם לכן, מדגימים כיצד הממשל מיישם בהרחבה הנחיה מחודש אוגוסט האחרון, שדורשת לסנן מועמדים למעמד קבע על בסיס השקפות שהוגדרו כאנטי-ישראליות ואנטישמיות.
מסמכי ההדרכה חולקו בחודש שעבר לפקידי סוכנות האזרחות וההגירה של ארצות הברית, הגוף שאחראי על הטיפול בבקשות למעמד חוקי במדינה. לפי הדיווח, ההנחיות החדשות מורות לפקידים לשקול התבטאויות פוליטיות כגורם שלילי מכריע.
כדוגמה לתוכן שעלול להוביל לפסילת מועמדים, המסמכים מציגים פוסט ברשת חברתית הכולל דגל ישראל מחוק לצד הכיתוב ״עצרו את הטרור הישראלי בפלסטין״. דוגמאות נוספות לפעילות פוסלת כוללות פרסום מפה שבה שם מדינת ישראל הוחלף במילה פלסטין, והתבטאויות הקוראות לישראלים ״לטעום מעט ממה שאנשים בעזה טועמים״.
הסוכנות, שמהווה את פתח הכניסה המרכזי להגירה חוקית, עברה שינוי מהותי תחת שלטון טראמפ. כחלק מהמגמה, הסוכנות פעלה לשלילת אזרחות מאמריקנים שאוזרחו, ושכרה סוכנים פדרליים חמושים לחקירת פשעי הגירה.
לפי ניתוח נתוני הסוכנות, אישורי הגרין קארד צנחו ביותר ממחצית בחודשים האחרונים. כמו כן, הסוכנות שינתה לאחרונה את תואר התפקיד של הפקידים הבוחנים את הבקשות ממשרת קציני שירותי הגירה לתואר ״מגיני המולדת״. במודעות הדרושים החדשות שמפרסמת הסוכנות נכתב כי על המועמדים ״להגן על המולדת ועל התרבות האמריקאית״.
מעבר לביקורת על ישראל, ההנחיות מתייחסות באופן נרחב לפעילות אנטי אמריקנית. חומרי ההדרכה מנחים את הפקידים למקד את תשומת הלב במועמדים שהשתתפו בכל פעילות מחאה בקמפוסים לאחר תחילת המלחמה בעזה. המסמכים מתארים ״חילול של דגל ארצות הברית״ כגורם מובהק לשלילת מעמד, ומסתמכים על צו נשיאותי משנה שעברה המורה למשרד המשפטים להעמיד לדין מפגינים ששורפים את הדגל, אף שבית המשפט העליון האמריקני פסק בעבר כי מדובר ב״צורת ביטוי פוליטי״ המוגנת תחת התיקון הראשון לחוקה.
בנוסף, פוסטים התומכים באידיאולוגיות חתרניות, כגון החזקת שלט הקורא להפלת ממשלת ארצות הברית, מוצגים גם הם כעילה לדחיית בקשות. הפקידים הונחו להעביר כל מקרה הכולל התנהגות או אידיאולוגיה פוטנציאלית מסוג זה לבחינה של הדרגים הניהוליים ומשרד היועץ המשפטי של הסוכנות.
מנהל הסוכנות ג'וזף אדלו התייחס למדיניות בדיון בקונגרס בחודש פברואר ואמר כי ״אין מקום באמריקה לזרים הדוגלים באידיאולוגיות אנטי אמריקניות או תומכים בארגוני טרור״. פקידי הממשל הדגישו כי המדיניות נועדה להגן על הערכים האמריקניים, ודובר הסוכנות זאק קאהלר הוסיף כי ״אדם ששונא את אמריקה לא יכול לדרוש לחיות בה. זה נוגד כל היגיון בריא ושכל ישר״.
הבית הלבן גיבה אף הוא את ההנחיות, ודוברת הממשל אביגיל ג'קסון מסרה כי "למדיניות אין כל קשר לחופש הביטוי, והיא נועדה להגן על המוסדות האמריקניים, על ביטחון האזרחים, על הביטחון הלאומי ועל החירות בארצות הברית".
מנגד, מבקרי המדיניות טוענים כי הממשל משתמש בהליכי ההגירה כדי להגביל חופש ביטוי לגיטימי, ומערבב בין התנגדות למדיניות ממשלת ישראל לבין אנטישמיות. אמנדה בראן, בכירה לשעבר בסוכנות ההגירה בתקופת ממשל ביידן, אמרה כי "ביסוס החלטות על גרין קארד לפי סינון אידיאולוגי מנוגד ליסודות האמריקניים. אין לכך מקום במדינה שנבנתה על ההבטחה לחופש ביטוי".
באופן מסורתי, לפקידי ההגירה האמריקנים תמיד היה מרחב תמרון גדול כשהם נדרשו להכריע מי יזכה בתושבות הקבע הנכספת. לאורך השנים, ההחלטות הללו נשענו על שורה של משתנים קלאסיים: מרישום פלילי ואיומים ביטחוניים, דרך קשרים משפחתיים בארצות הברית ועד לרזומה תעסוקתי של המבקש.
עם זאת, אידיאולוגיה מעולם לא הייתה מחוץ לתחום. למעשה, החוק האמריקני היבש מחמיר גם כך, ואוסר במפורש על הענקת גרין קארד למי שהיו חברים במפלגה הקומוניסטית או בארגונים טוטליטריים אחרים. הוא גם סוגר את הדלת בפני ״אנרכיסטים״, או כאלו שקראו להפיל את הממשל בוושינגטון “בכוח הזרוע או באמצעים אנטי-חוקתיים".
אלא שפקידים לשעבר בסוכנות ההגירה מסבירים שעד כה, המערכת נזהרה מאוד שלא לחצות את הקו הדק שבין סינון ביטחוני לפגיעה בזכויות יסוד. בעבר, הרשויות מיקדו את הרדאר שלהן אך ורק בהצהרות שהיוו הסתה מפורשת או עודדו אלימות של ממש, מתוך חשש לפגוע בחופש הביטוי המקודש בחוקה האמריקנית. ההנחיות החדשות של הממשל מותחות את הגבולות האלו הרבה מעבר למה שהיה נהוג בעבר.
המהלך ממשיך את הקו התקיף נגד המוחים הפרו פלסטינים גם בזירות נוספות. מזכיר המדינה מרקו רוביו ביטל לאחרונה אשרות כניסה של פעילים סטודנטים, ובהם הדוקטורנטית הטורקיה רומייסה אוזטורק, שכתבה טור ביקורת על תגובת המוסד שבה היא לומדת, אוניברסיטת טאפטס במסצ'וסט, לדרישות המפגינים. במקביל להגבלות על מבקשי גרין קארד, המחלקה לביטחון המולדת הציעה לאחרונה גם לבחון את היסטוריית הרשתות החברתיות של כלל התיירים המבקשים לבקר בארצות הברית כתנאי לכניסתם.
