הליכוד היא תנועה מפוארת של מסורת, עממיות, דמוקרטיה פוליטית ובעיקר מפלגת שלטון של 50 שנה. וכמו תנועות פוליטיות אחרות, ברגע שהיא נמצאת יותר מדי זמן בשלטון, מתחיל הניוון, ההשחתה, הסירחון עולה למעלה, והאף וההנהגה הופכים סתומים.
קחו לדוגמא את התופעה הקרויה עידית סילמן - כי מופרכת ככל שתהיה מציאות חיינו, יש דברים שנגזר עלינו להתמודד איתם. ואפרופו סירחון, אחד מהם הוא העובדה שסילמן הוא השרה להגנת הסביבה. אני יכול להניח שלא נתקלתם בשמה בקונטקסט הישגי בעניינים הקשורים במשרד שעליו היא מופקדת, אך לאחרונה ודאי יצא לכם להיתקל בקמפיין הפריימריז המטורלל שלה.
כפוליטיקאית בוגדנית סילמן קנתה את מקומה בשורות הליכוד עקב הסכין שתקעה בגבו של נפתלי בנט. הבגידה הפוליטית זיכתה אותה בשריון אצל נתניהו, ובתפקיד השרה הנכבד. מגעיל, אבל ריווחי. עכשיו, כשלפניה משימת פריימריז קשה ומורכבת, סילמן לא יכולה להישען על סכינים בגב, עכשיו היא חמושה בסכין בין השיניים ורעל בעיניים.
ואם בפעם הקודמת מנגנון הגועל הביא להצלחה ורווח, בקרב הנוכחי סילמן כובשת את לב הליכודניקים במנות גדושות של סחי על הראש של שתי המטרות השנואות ביותר במפלגה: השמאל ונפתלי בנט. היא פיצחה נכון את הדי-אן-אי של הליכוד הנוכחי: הוא מחפש דם, הוא רווי בשנאה, הוא פחות מתעניין באמת ובעובדות, יותר בפייק והשמצות.
קמפיין סילמן התחיל בשלטי ״השמאלנים לא נותנים לנצח במלחמה״ שהוצבו על דלתות המלון בו השתכנו אורחי הליכודיאדה, מה זה משנה ששמאלנים מפציצים באיראן, דוהרים בטנק ונופלים בקרב, בליכוד מוחאים לה כפיים. האקט השני בקמפיין היה להסתתר מאחורי החסינות ולפרסם פייק על בנט: מבשלים הקלטה בסתר, משקרים על תת-תפקוד ותרופות עלומות - והופ, חוטפים תביעה, אבל בעיקר עוד כפיים.
ספק גדול אם סילמן הייתה מועמדת בעלת סיכוי בפריימריז של הליכוד: היא לא גדלה בתנועה, אין לה אחיזה בעסקני שטח מרכזיים והיא בכלל סרח עודף מאיזורי חיוג נפתלי ואיילת. אבל הקמפיין נותן עבודה
ספק גדול אם סילמן הייתה מועמדת בעלת סיכוי בפריימריז של הליכוד: היא לא גדלה בתנועה, אין לה אחיזה בעסקני שטח מרכזיים והיא בכלל סרח עודף מאיזורי חיוג נפתלי ואיילת. אבל הקמפיין נותן עבודה. פתאום פרגונים ב-14, גם אצל הבוס בוודאי אוהבים את הקמפיין על הראש של בנט, ערוצי ״התבהלה״ עושים כתבות גינוי, כולם מתייחסים אליה, וככה בדיוק בונים מומנטום לקראת הקלפי.
סילמן היא הליכוד העכשווי: גסה, צווחנית ומפלגת. הפנים הם פני סילמן, הידיים הם ידיהם של הליכודניקים שישימו את השם שלה בקלפי. רק הליכוד יכול.
נבו כהן הוא אסטרטג פוליטי, לשעבר יועץ לשר איתמר בן גביר ולרה"מ לשעבר נפתלי בנט
