צפו: ריאיון עם הכלכלן אמיר כהנוביץ'
(צילום: ירון ברנר)
חידוש העימות הצבאי הישיר בין איראן לישראל מאז אמש גורם לתנודות משמעותיות בשוק המט"ח. הדולר נסחר הבוקר (שני) סביב שער של 2.97 שקל, עלייה של 6 אגורות לעומת שערו היציג בסוף השבוע, וזינוק של כ-16 אגורות משערו בסוף מאי.
במקביל, האירו כבר ב-3.42, אחרי ששערו היציג נקבע על 3.38 ביום שישי האחרון. אגב, האירו בשיא השפל נסחר סביב 3.16 שקל בלבד (24 במאי). כך שמדובר בהתחזקות של 25 אגורות בכשבועיים.
במקביל, מחירי הנפט עולים ב-3%. חבית ברנט נסחרת ב-96 דולר וחבית קרוד (WTI) ב-93 דולר.
בנק ישראל התערב
בחודשים האחרונים השקל התחזק בצורה דרמטית מול שני המטבעות, והשפיע לרעה על לא מעט מגזרים, מהיצואנים ועד להייטק, מה שגרם אף לפיטורים משמעותיים בתעשייה. במשק קראו לבנק ישראל להתערב בשוק המט"ח, אך הנגיד, פרופסור אמיר ירון, טען פומבית לא פעם כי כרגע זה לא הזמן לכך.
אלא שאתמול הודו בבנק כי בחודש שעבר הם התערבו בשוק המט"ח כשרכשו 801 מיליון דולר. מדובר בהתערבות ראשונה של הבנק מאז ימי הקורונה. גורם בכיר בבנק ישראל הסביר ל-ynet כי ההתערבות לא נבעה מרצון להשפיע על השער, כפי שנעשה בעבר, אלא כי "התגלתה פעילות לא סדירה בשוק מטבע החוץ שחייבה התערבות במסחר".
בבנק ישראל נמנעו מלכנות את ההתערבות "פעילות ספקולנטים" בשוק מטבע החוץ, אולם מומחים טענו שזה בעצם ההסבר לניסוח המעורפל על נסיבות ההתערבות הנדירה.
בתוך כך, ברוקרים טוענים כי בנק ישראל התערב במסחר גם ביום שישי האחרון, ותרם לקפיצת שער הדולר לפתע לשער גבוה מ-2.90 שקל לדולר, לאחר שכבר היה נמוך במסחר בשבוע האחרון מ-2.80 שקל. בבנק ישראל סירבו להתייחס לכך וציינו כי אינם מדווחים על פעילות הבנק במט"ח, למעט בדוח החודשי שמתפרסם בתחילת כל חודש.
הכלכלן אמיר כהנוביץ' אמר הבוקר (שני) לאולפן ynet כי "יש שלושה אירועים גדולים שמשפיעים על המסחר בשער חליפין: ההסלמה מול איראן ולבנון; השני זה סקטור הטכנולוגיה, שלדעתי רוב המהלך של השקל דווקא הגיע מהנפילות בסקטור הטכנולוגיה בעולם; והאירוע השלישי זה בנק ישראל שהוא הפתיע את המשקיעים ואמר להם אני חזרתי לרכוש מט"ח בהיקף מאוד גדול ואני למעשה דחפתי אותו בשוק גם כן כנראה להיחלשות של השקל. אני חושב אגב שמשלושתם, למרות שבטח הרבה חושבים שזה בנק ישראל, דווקא הטכנולוגיה זה הרגישות הכי גבוהה כרגע שאני רואה לשאר החליפין שלנו, זה דווקא מהטכנולוגיה".
לדבריו, "אנחנו רואים שלתוך המלחמה, לתוך לבנון, לתוך איראן, כל התקופות האלה, השקל דווקא התחזק, אז קשה להגיד שבגלל ההסלמה הוא נחלש. גם הנפט - עלה, ירד ועלה והוא עדיין באותן רמות פחות או יותר שלפני ההסלמה, זה אומר שהמשקיעים לא כל כך מופתעים מההסלמה הזאת לדעתי".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות אמר כי "גל הפעולות שנקט בנק ישראל לאחרונה, ובהן הפחתת ריבית ורכישת דולרים, לצד המגמה הגלובלית של התחזקות הדולר מול המטבעות המרכזיים בעולם, גרר לעודפי ביקוש לדולר ולפיחות שנרשם במהלך השבוע החולף. ההסלמה הביטחונית לצד תגובת השווקים לנתוני התעסוקה המרשימים, שפורסמו בארה"ב בסוף השבוע, ועמם ההערכה כי ריבית הדולר צפויה לעלות בחצי השני של השנה, תומכים בעודפי ביקוש ובפיחות השקל אל עבר רמת ה-3 שקלים לדולר".
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי, פירמת BDO מסביר כי "הגברת המתיחות הביטחונית מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, כאשר הסלמה נוספת תביא להיחלשות השקל. במקביל, אי יציבות אזורית ופגיעה בסיכוי להסכם עם איראן יביא לעליית מחירי הנפט מעבר ל-100 דולר. אם כוונת טראמפ לייצב את המצב תכשל הרי שצפויה חזרה למצב של אי-יציבות, עלייה בסיכון ואף עצירת תהליך הורדת הריבית".
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים: "שבוע המסחר צפוי להיפתח הבוקר על רקע שני מוקדי השפעה מרכזיים: מתקפת הטילים האיראנית על ישראל מחד, והירידות החדות שנרשמו בסוף השבוע בוול סטריט מאידך, בעיקר בסקטור השבבים. הירידות בארה"ב הגיעו בעקבות דוח תעסוקה חזק מהצפוי ותוצאותיה של ברודקום, שהציתו מחדש את הדיון סביב סביבת הריבית והערכת השווי של מניות הטכנולוגיה. בכל הנוגע לירידות בשווקים, חשוב לשמור על פרופורציות. השווקים האמריקאיים מגיעים לאחר שמונה שבועות רצופים של עליות חדות, בהובלת מניות הטכנולוגיה ובפרט מניות השבבים. במובן זה, המימושים האחרונים אינם חריגים, אלא מהווים תיקון טבעי ומתבקש לאחר ריצה משמעותית כל כך".
