האופק נעלם. מכל עבר משתרע מרבד אינסופי של מים כחולים. באופק רואים נקודה בצלליות של אוניות סוחר ענקיות הממתינות לכניסה לנמלי ישראל. כ-98% מהסחורה הנכנסת למדינה מגיעה דרך הים - עורק החיים הכלכלי, התעשייתי והקיומי של ישראל. עבור לוחמי פלגה 916 על גבי ספינת ה"דבורה", המרחב הזה הוא לא גלויה תיירותית ולא רק נתיב מסחר אזרחי - הוא בית והוא חזית הלחימה.
ביקרנו בעיצומו של התרגיל הזרועי הרחב ביותר שמקיים חיל הים מאז 7 באוקטובר. שלושה ימים רצופים של תמרון ענק בהובלת שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), בשיתוף שייטת הצוללות (שייטת 7), הקומנדו הימי (שייטת 13) ופלגות הביטחון השוטף. מעל אלף לוחמים בלב ים ומאות נוספים במפקדות ובמוצבים מתרגלים את תרחישי הקיצון מהגנה על נכסים אסטרטגיים קריטיים כמו אסדות הגז "תמר", "לווייתן" ו"כריש", ועד תקיפות עומק במעגלים רחוקים.
תיעוד מהתרגיל הרחב של חיל הים
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל)
התרגיל הרחב ביותר שמקיים חיל הים מאז ה-7 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
כדי להבין את הים, חייבים לעבור דרך ה"דבורה". ספינת הבט"ש הקטנה והמהירה היא עולם בפני עצמו, המנוהל בשפה שרק ימאים מבינים. הלוחמים "מסתלשים" על המשטח, כלומר תופסים פינה ונחים בין משמרת למשמרת. בלב ים אין טלפונים ניידים, מאחר והם נלקחים וננעלים אצל המפקד עוד ברציף.
מנותקים מהעולם, שבוע בים ושבוע בחוף, הלוחמים מייצרים הווי ייחודי. הדבק שמחזיק אותם הוא הצחוקים, הסיפורים, הוויכוחים הסוערים וגם ה"פלברה" - כלומר שיחות הסרק. במוצאי שבת למשל יש נוהל קשיח - מבשלים רק פסטה. אבל הניתוק הזה הוא גם מה שמחדד את הערנות. הם יודעים שברגע אחד, השקט של ה"פלברה" יכול להפוך לאירוע חדירה או לסיכול איום אווירי.
לאחר 20 דקות של טלטולים על הגלים, ה"דבורה" נעצרת. מולנו מתגלה מפלצת פלדה מרשימה אח"י "עצמאות", ספינת טילים מסוג "סער 6". טיפוס מאתגר על סולם חבלים בדופן הספינה מכניס אותי ישר לתוך כלי המלחמה הימי. אם הדבורה היא הלוחם הרגלי, הסטי"ל הוא חטיבה שלמה פאר הטכנולוגיה, משטח ריבונות ישראלית צף. בשנה שגרתית, סטי"ל ממוצע רושם כ-1,500 שעות ים. אח"י עצמאות, ששהתה בים תקופות בלתי נתפסות בלחימה כדי לשמור על כשירות ולא לסכן את הנמלים, רשמה בשנת 2024 מעל 4,100 שעות ים עד כה ב-2026 היא הפליגה כבר יותר מ-1500 שעות - והשנה טרם הסתיימה.
בפנים, עשרות לוחמים מופקדים על מערכות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, המסוגלות ליירט טילים לתקוף יעדים במרחק מאות קילומטרים בעומק היבשה ולשמש כבסיס קדמי למארבים ארוכים תחת מעטה חשאיות. חודשים לתצפת על יעד מבלי שייחשפו. המעברים בספינה צרים - מדרגות תלולות, ברזל, כבלים ומכונות מקיפים אותך - ללכת בתוך מכונת מלחמה.
זה לא הזמן ל"פלברה". לוחמים במהלך התרגיל של חיל הים
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל)
התרגיל הנוכחי ומאורעות השנים האחרונות המחישו תובנה מרכזית הזירה הימית אינה עוד גזרה משנית, אלא מרכז כובד אסטרטגי מהמעלה הראשונה, המסוגל להפר את המאזן במלחמה בין מעצמות. העימותים שראינו בין ארה"ב לאיראן סביב מצר הורמוז, לצד האיומים במרחב באב אל-מנדב, הוכיחו כי שליטה במעברים ימיים ובקווי שיט אינה עוד עניין של ביטחון שוטף. מדובר בשוט מבצעי שבכוחו לשתק מדינות ולפגוע בהן כלכלית באופן משמעותי.
על רקע זה, מפקד חיל הים, האלוף אייל הראל שנכנס לתפקידו באפריל השנה מקדם יעד שאפתני במיוחד שעיקרו הפיכת חיל הים הישראלי ל"מעצמה אזורית". התוכנית האסטרטגית כוללת הגדלה של צי הסטי"לים מ-15 כיום ל-17, 19, ובהמשך אף ל-21 ספינות קרב, הצטיידות בספינות ה"רשף" הרב משימיות, והידוק שיתופי פעולה בינלאומיים מהצי היווני ועד לבריתות באפריקה עם מדינות כמו אתיופיה או סומלילנד.
מבט אל מפת האיומים העתידית תעמיד את החזון הזה במבחן. טורקיה, למשל, מקדמת כבר תקופה ארוכה כלים ימיים לאזורים שלא הייתה בהם קודם. זה לא איום הייחוס אבל המצב במזרח התיכון, כמו שכבר ראינו, יכול להשתנות ברגע.
בחיל הים גם התמודדו בשנים האחרונות עם "משטי המחאה" - מבט על הטיפול במשטים האחרונים מלמד על תפיסת הפעלה מבריקה שנועדה לחסל את האיום, 5-6 ימים לפני שהוא מגיע לחופי ישראל.
(צילום: דובר צה"ל)
שוט מבצעי שבכוחו לשתק מדינות. התרגיל של חיל הים
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל)
"הכוחות מגיעים עם מעטפת אבטחה שיודעת לבודד את סירות המשט. לוחמי הקומנדו פושטים בחשכה על הסירות עוצרים את הפעילים וכך עוברים סירה סירה. בכיר ביטחוני מדמה את זה למשחק סנוקר. ברגע שתפסת את הסירה הראשונה כל השאר מתפצלות לכיוונים שונים", מסביר בכיר ביטחוני.
"אנחנו סוגרים עליהן מהר, ואז יש זמן - מפרקים 40 סירות בלילה. מפקחים על נתיב השיט ואז פועלים שוב. רובם בכלל רוצים לגמור עם זה בכלל. יש סקיפרים שעושים את זה בשביל הכסף לא ממש מעניין אותם עזה או מצור. הם אומרים את זה".
הלוחמים על הסטי"ל יוצאי דופן ושונים בנוף הצה"לי. הם מאוד מגובשים - מעבירים דף בספר, במקום לגלול סרטון באינסטגרם. הם לומדים על מכונות במקום להצטלם בנוף מרהיב. חלקם מסתובבים עם נגן מוזיקה MP3. כן - יש עדיין כאלה והם משרתים בחיל הים.
התרגיל הזרועי הרחב ביותר שמקיים חיל הים מאז ה-7 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
הסטי"ל מחולק למכלולים - לכל אזור יש צ'יף. על מנת להימנע ממקרים חריגים של שריפה או טביעה כל חלק בספינת הקרב מבודד ואפשר "לחתוך" אותו מהשאר. בסופו של דבר, האיכות האנושית של חיל הים אינה מוטלת בספק - הלוחמים והלוחמות שסוגרים שבועות בלב ים, מנותקים מכל קשר לעולם החיצון ומנהלים שגרת חירום מתוחה, הם חומת המגן האמיתית והאמיצה של מדינת ישראל.
לצד זאת חשוב לציין כי במלחמה כוללת ומורכבת, שבה נתיבי השיט והאספקה לישראל יותקפו במקביל במספר גזרות רחוקות יצטרכו בזרוע להתמודד עם היקפי אש גדולים במיוחד.
שלושת ימי התרגיל הסתיימו. הלוחמים על אח"י עצמאות ועל הדבורות חוזרים לחוף למעט חמצן, טיפול בכלים ואולי כמה שיחות לבית, לפני שירדו שוב לים. חיל הים של היום מבין היטב את גודל השעה, שואף להתעצם ורוצה להשתפר בכל רגע. אך הדרך מצי טקטי מצוין, גמיש וחד ועד ל"מעצמה ימית" בים התיכון עוד ארוכה. מדינת ישראל תצטרך להשקיע מאמצים בבניין הכוח של החיל, ומפקדו הנוכחי מקווה שיצליח לעשות זאת.
התרגיל הנרחב התקיים בהובלת שייטת ספינות הטילים ובשיתוף שייטת הצוללות, פלגות הביטחון השוטף 914 ו-916, המטה המבצעי וגורמים נוספים. בתרגיל השתתפו כלי שיט מגוונים, ובין התרחישים המבצעיים שתורגלו היו חדירות מהים, לחימה רב-זירתית, איומים אוויריים, הפעלת אש והגנה על נכסים אסטרטגיים, ובהם אסדות הגז, הנמלים ותשתיות לאומיות. בנוסף, תורגלו תרחישי סימולציה בים האדום, בשיתוף המטה המבצעי של חיל הים.
