היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, קוראת לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע מהכנסת את הארכת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי המעניק לחרדים פטור מגיוס לצה"ל ובמקום זאת מאפשר להם לבחור בשירות במסגרת "שירות לאומי". היועמ"שית הצטרפה בכך לעמדת העותרים, תנועת "ישראל חופשית", וטענה כי החוק הוא נגזרת של חוק הגיוס שבוטל, ולכן גם דינו להתבטל. לדבריה החוק עצמו פוגע בשוויון ופוגע בצורכי הצבא בלחימה.
ב-31 במרץ יפקע תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי, חוק שהוא הסדר משלים, כלומר נחקק על גבי "חוק הגיוס", חוק שירות ביטחון שבוטל בבג"ץ, ונשען עליו. לפי חוק שירות לאומי אזרחי, חרדים אשר קיבלו פטור מכוח חוק הגיוס, שכאמור בוטל, רשאים לבחור לשרת את המדינה במסגרת שירות לאומי. לטענת העותרים והיועמ"שית, משבוטל חוק הגיוס ולא ניתן לתת לחרדים פטורים מגיוס לצה"ל, לא ניתן לאפשר להם להתגייס לשירות לאומי מכיוון שאפשרות זו הינה רק למקבלי פטור, אפשרות שבוטלה בבג"ץ.
לפי הצעת החוק המקודמת בכנסת להארכת תוקפו של חוק שירות לאומי אזרחי, גם חרדים שקיבלו צו גיוס יוכלו להתגייס לשרת בשירות לאומי, ולא רק מקבלי הפטור, אפשרות שכאמור כבר אינה קיימת. על כך כותבת היועמ"שית כי "הסדר זה יוצר בפועל מצב שבו השירות הלאומי-אזרחי עשוי לשמש מסלול חלופי למי שגיוסם נדחה לפי הוראות פרק ג' 1 שפקע, וזאת על אף המחסור הקיים בכוח אדם בצה"ל ועל אף שהשירות הלאומי-אזרחי אינו מפחית מן הנטל המוטל על המשרתים במסגרות הצבאיות". היא הוסיפה כי ממילא "השאיפה שמסלול זה יהווה הסדר ביניים זמני אשר יוביל להשתלבות בשירות הצבאי, למרבה הצער לא התממשה. משכך, הטעמים שעמדו ביסוד ההסדר במועד חקיקתו אינם יכולים לעמוד עוד, נוכח הנתונים לעיל, הפגיעה הקשה בשוויון ונטל השירות הכבד בנסיבות הביטחוניות העדכניות".
היועמ"שית כותבת בעמדתה כי יש להוציא צו ביניים שלפיו ככל שהכנסת תחליט להאריך את תוקפו של החוק, הארכה שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הרי שיישום החוק יוקפא ולא ייצא אל הפועל עד להכרעה בעתירה. לטענת היועמ"שית יש למנוע את הארכת תוקפו של החוק ובכך להביא לביטולו, לא רק משום שהוא נשען על חוק הגיוס שכבר בוטל, אלא כי הוא כשלעצמו פוגע בשוויון בכך שהוא "מאפשר שירות קצר יותר; בתנאים קלים יותר; ואשר אינו כרוך בנשיאה בנטל השירות הצבאי – מקים פגיעה קשה בשוויון".
היועמ"שית כתבה כי "ההסדר החקיקתי שנקבע ביקש לעגן מנגנון כולל שיאפשר שילוב הדרגתי של בני הציבור החרדי במסלולי שירות שונים ובשוק העבודה, תוך צמצום הפערים בנשיאה בנטל השירות. ואולם, הנחה זו הופרכה לאורך שנות קיומו של החוק, וביתר שאת בשנים שחלפו מאז אירועי 7 באוקטובר, המלחמה והמבצעים הצבאיים שהחלו בהמשך, בהם גם כאלו שעודם מצויים בעיצומם בימים אלה ממש".
באשר למאמץ המלחמתי כתבה היועמ"שית: "משמעותו המעשית של החוק היא יצירת מסלול המאפשר הימנעות ממילוי חובת השירות הצבאי לפי חוק שירות ביטחון, לטובת התנדבות בעיקר בגופים חברתיים, ובתנאים נוחים, שעה שהצבא סובל מחוסר משמעותי בכוח אדם סדיר, וכאשר השירות הלאומי-אזרחי אינו מפחית את נטל השירות הצבאי. משכך, החוק הפך להיות מסלול חליפי לשירות צבאי לאוכלוסייה החייבת בגיוס, המהווה פגיעה קשה ביותר בשוויון, שעה שצה"ל זקוק לכוח אדם".
עוד הוסיפה היועמ"שית: "ביום 24.3.26 הממשלה קיבלה החלטת בעניין הארכת גיוס מילואים לפי צו 8 לחוק שירות המילואים, במסגרתה אושרה תקרה מערכתית של כ-400,000 תקני מילואים על מנת לאפשר, ככל שיידרש, את הצורך המבצעי בגזרות השונות. במצב דברים זה, מתן אפשרות לחייבי גיוס לבחור במסלול שירות חלופי, לאומי-אזרחי, אך ורק משום שהם בני הציבור החרדי, פוגע קשות בעקרון השוויון, ואינו מתיישב עם החובה לפעול לגיוסם בהתאם לדין ועם הצורך להבטיח נשיאה שוויונית ככל הניתן בנטל השירות הצבאי. הדברים אמורים ביתר שאת, שעה שלעמדת הגורמים המקצועיים בצה"ל, פעולות הצבא בשנתיים האחרונות להתאמת השירות הצבאי לאורחות החיים של בני הציבור החרדי, הביאו לכך שכל חרדי שיתייצב לשירות צבאי, יוכל למצוא את מקומו, ולשרת בתפקיד או במסלול ההולם את אורחות חייו".
