גורמים במועצת השלום של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ טענו הערב (רביעי) כי ישראל מחבלת בתוכנית 20 הנקודות לעזה - שהיא עצמה אימצה והייתה מהמתכננים שלה. בשולי כנס MEAD בוושינגטון, אמרו הגורמים כי יש תחושה קשה שישראל מחפשת תירוצים לא להתקדם בתוכנית.
במועצה מעריכים כי שום דבר לא יקרה לפני הבחירות אך היו רוצים לראות סימני התקדמות בפירוק הנשק עוד לפני כן. "אם רק היו לנו שבועיים של שקט היינו רוצים להראות ניצנים של פירוק נשק כדי לייצר תקווה", אמרו. "אבל היום אין אפילו יום אחד של שקט. חמאס מפר את ההסכמים אבל גם ישראל מפרה".
התגבשות כוח הייצוב - ו"הקשיים" מישראל
בינתיים, במועצת השלום בונים את התשתית ליום שאחרי הבחירות בישראל כדי להתקדם בשלב השני. מאחורי הקלעים יש מאמץ להרחיב את כוח הייצוב הבינלאומי ה-ISF. בין ההסכמים המתגבשים: הבאת 1,200 חיילים מאוגנדה, עד 500 חיילים מבורונדי, עד 500 חיילים ממרוקו, 25 מקוסובו, ועוד 150 מקזחסטאן ואלבניה.
אינדונזיה, אשר בעבר שקלה לשלוח לכוח הייצוב 8,000 חיילים לעזה, נסוגה במהלך המלחמה עם איראן - אבל כעת מגששת את דרכה לחזור לכוח. הנציגים האינדונזים אמורים לבקר במפקדת התיאום בקריית גת בשבועות הקרובים כדי לבחון שליחת חיילים.
סיוע הומניטרי במעבר רפיח
(צילום: REUTERS/Stringer)
הכוח הבינלאומי יגיע בשלב הראשון ל-2,500 חיילים, שהתפקיד שיוטל עליהם יהיה לאבטח את כניסת הוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית (NCAG) לדרום עזה. במקביל, ה-NCAG ממשיך בגיוס שוטרים פלסטינים שיוצבו ברצועה לאחר שיעברו אימון במצרים. מתוך 220 אלף מועמדים ישראל אישרה את המועמדות של 16 אלף שוטרים - שהם לא אנשי חמאס. המטרה: להקים כוח שיטור של בין 10,000 ל-12,000.
גורם במועצת השלום האשים את ישראל שהיא מערימה קשיים על הוצאת השוטרים לאימון במצרים, וגם מערימה קשיים על הכנסת החיילים הזרים לכוח הייצוב הבינלאומי. גורמים בוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית היו יותר אופטימיים ואמרו כי בהשוואה למצב בעזה לפני שנה – יש שיפור ניכר. "לפני שנה היה הרג המוני, היו חטופים, היה מעט סיוע הומניטרי. היום אין חטופים. ההרג ירד מ-100 ביום ל-1-2 ביום. יש הרבה יותר סיוע הומניטרי", אמרו.
מעמד חמאס ברצועה - והאם הוא יפורק מנשק
הגורמים בוועדה אמרו עוד כי כ-90 אחוז מתושבי עזה מתנגדים כיום לחמאס, וכי הפופולריות של הארגון נמצאת בירידה תלולה. לדברי הגורמים, חמאס נמצא במצוקה קשה, ויש סיכוי שהלחץ המופעל עליו יוביל בסופו של דבר להסכמה על פירוק נשק – אף שבשלב זה הארגון עדיין מסרב.
עזה
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
בנוגע לתשתיות המים, נמסר כי כיום מגיעים לתושב בעזה כ-4 ליטרים ביום בלבד, לעומת סטנדרט מקובל של 14 ליטר, אך הציפייה היא שתוך שנה יחול שיפור משמעותי גם בתחום זה.
לדברי הגורמים, ילדי עזה אינם לומדים באופן סדיר כבר כשלוש שנים, והוועדה הטכנוקרטית פועלת כעת להקמה מחדש של מערכת החינוך ולשינוי ספרי הלימוד. עם זאת, הודגש כי אונר"א ממשיכה להיות גורם משמעותי בשטח, עם שליטה על יותר מ-120 בתי ספר וכ-60 מרפאות הפועלים בעזה, וכי הוועדה החדשה צפויה לפעול בשיתוף פעולה עם הסוכנות.
גם בבורד השלום וגם בוועדה הטכנוקרטית קיים חשש ממשי שחמאס יסתיר חלק מהנשק, וכי נדרשים "איזונים ובלמים" הדוקים כדי להבטיח שהוועדה הפלסטינית תוכל לפעול בשטח מבלי להיחשף לחדירה לשורותיה של חמאס או ארגונים אחרים. במקביל צוין כי מזה כשנה מתקיימת עבודה על הבאת מומחים בינלאומיים לתחום פירוק הנשק.
בורד השלום דורש מהחמאס למסור את נשקו באופן פומבי ומתועד כאשר כל חמוש נדרש לפרסם סרטון ביוטיוב המתעד את מסירת הנשק וההתנערות מטרור – כתנאי לקבלת חסינות. נאמר כי ללא הצהרה פומבית כזו - לא תינתן חסינות לאנשי הארגון. במקביל הובעה ביקורת חריפה על יחס הקהילה הבינלאומית לעזה, תוך טענה כי מדינות רבות מאשימות את ישראל אך בפועל נמנעות מלקלוט סטודנטים או פליטים מהרצועה.
בישראל סבורים כי הסיכויים לפירוק חמאס מנשקו נמוכים, אך שווים מאמץ כדי למצות את התוכנית האמריקנית. בינתיים, בצה"ל מזהירים שחמאס מתעצם ומוציא נשק מהמחסנים.
