הוא נמצא בגלות כמעט 50 שנה. אביו, השאה האחרון של איראן, היה דמות שנואה ומיליוני איראנים יצאו לרחובות ב-1979 והובילו להדחתו מהשלטון. ובכל זאת, יורש העצר האיראני, הנסיך רזא פהלווי, מנסה למקם את עצמו כדמות מרכזית בעתידה של ארצו.
ביום חמישי נרשמה עליית מדרגה בהפגנות באיראן, כשהמונים יצאו למחות נגד המשטר. ההסלמה הייתה אחרי שפהלווי עודד את העם להפגין וקרא לו לצאת לרחובות. "יחי השאה!", "זה הקרב האחרון, פהלווי יחזור!", קראו חלק מהמפגינים באיראן. פהלווי קרא לציבור להמשיך למחות נגד המשטר בסוף השבוע – וכך היה. עם זאת, בשלב זה קשה להעריך את היקף התמיכה של האיראנים בפהלווי בן ה-65, שחי בארה"ב. לא ברור אם ההמונים רוצים להחזיר את שלטון המלוכה, או שהם מחפשים דמות שתנהיג את המחאה – ומזדהים עם כל מי שאינו מזוהה עם התיאוקרטיה השיעית.
פהלווי במסר לעם האיראני
מפגינים באיראן: "אנחנו מחכים לפהלווי, אנחנו לא נעזוב, אנחנו כאן"
"במהלך העשור האחרון, תנועת המחאה וקהילת האיראנים הגולים הפכו ללאומניות יותר, בטון ובאופי שלהן", אמר בהנם בן טאלבלו, מומחה לאיראן מהקרן להגנה על דמוקרטיות, שפועלת מוושינגטון – ונתונה לסנקציות מצדה של טהרן. "ככל שהרפובליקה האיסלאמית נכשלת – כך האנטיתזה שלה מתחזקת. ההצלחה של יורש העצר והצוות שלו הייתה באמצעות יצירת ניגוד ברור בין הנורמליות של מה שהיה, וההבטחה של מה שיכול להיות, לבין הסיוט והמצוקה שיש כרגע – שהם המציאות עבור כל כך הרבה איראנים".
על פניו נראה שמעמדו של פהלווי התחזק מאז כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ בבית הלבן. עם זאת, טראמפ ומנהיגים אחרים בעולם היססו לתמוך בו, בהתחשב במקרי עבר של תמיכת ממשלות מערביות באישים גולים שנתפסו כמנותקים מהמולדת שלהם. התקשורת הממלכתית באיראן, שבמשך שנים טוענת שפהלווי הוא אדם מושחת ומנותק, האשימה "גורמים טרוריסטים מלוכניים" בהפגנות שהיו בחמישי בלילה, במהלכן הוצתו כלי רכב ותחנות משטרה.
פהלווי בהצהרה נגד המשטר בזמן המלחמה מול ישראל
(צילום: מתוך X)
7 צפייה בגלריה
המנהיג העליון חמינאי על רקע ההפגנות הסוערות באיראן
(צילום: Social Media/via REUTERS, AFP/HO/KHAMENEI.IR)
פהלווי נולד ב-31 באוקטובר 1960, והוא בנו של השאה מוחמד רזא פהלווי. האב ירש את כס המלוכה מאביו, קצין שתפס את השלטון בעזרת הבריטים. מוחמד רזא ביצר את שלטונו בהפיכה ב-1953 שהייתה בתמיכת ה-CIA. הוא שיתף פעולה באופן הדוק עם האמריקנים, שמכרו לשליט האוטוקרט נשק בהיקף מיליארדי דולרים, וריגלו מאיראן אחרי ברית המועצות.
למד בבית ספר על שמו
יורש העצר למד בבית הספר "רזא פהלווי", שנקרא על שמו, והוקם בתוך חומות ארמון ניוורן שבצפון טהרן. ביוגרף של אביו ציין שיורש העצר השמיע פעם מוזיקת רוק בארמון במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר בטהרן בערב השנה החדשה. ב-1978, שנה לפני המהפכה, יורש העצר עזב את מולדתו כדי ללמוד בבית ספר לטיסה בבסיס של חיל האוויר האמריקני בטקסס.
שלטונו של השאה האחרון נפל בסוף שנות השבעים: איראן התעשרה מהעלייה במחירי הנפט, אך חוסר השוויון במדינה היה חמור, וסוכנות המודיעין הידועה לשמצה של השאה, "סוואק", עוררה התנגדות גדולה בגלל העינויים של מתנגדי המשטר. מיליונים השתתפו בהפגנות נגד השאה: המחאה איחדה אנשי שמאל חילונים, איגודי עובדים, סטודנטים ואנשי דת מוסלמים. השאה, שבאותה תקופה נלחם בסתר בסרטן סופני, התקשה לבלום את ההתקוממות.
בתחילת המהפכה ברח השאה מאיראן. אנשי הדת תפסו את השלטון, הרחיקו ממוקדי הכוח את שאר הקבוצות שהתנגדו לשאה והקימו ממשלה תיאוקרטית – שהוציאה להורג אלפים אנשים. ב-1980, אחרי מות אביו, הודיע בית משפט מלכותי שהוקם בגלות כי רזא פהלווי הוא השאה הנוכחי של איראן. ההודעה הייתה ב-31 באוקטובר 1980 – יום הולדתו ה-20 של רזא.
"אני יכול להבין את הסבל והייסורים הפנימיים שלכם ולהזדהות איתם", אמר פהלווי כשפנה לאיראנים בנאום באותה תקופה. "זולגות לי דמעות שאתם חייבים להסתיר, אבל אני בטוח שיש אור מעבר לחושך. עמוק בליבכם אתם יכולים להיות בטוחים שהסיוט הזה, כמו אחרים בהיסטוריה שלנו, יעבור", אמר ב-1980. מאז חלפו 46 שנים, ופהלווי עדיין חי בגלות.
יורש העצר הבטיח: "אני אחזור"
במשך השנים ניסה פהלווי להשפיע על הנעשה באיראן מהגלות. ב-1986 דיווח הוושינגטון פוסט כי בסיוע ה-CIA הוא הצליח להשתלט, ל-11 דקות, על שני ערוצי טלוויזיה ברפובליקה האיסלאמית. "אני אחזור, ויחד נסלול את הדרך לאושר ולשגשוג של האומה – באמצעות חירות", הוא הבטיח באותו שידור. בשנים שחלפו הוא חי בעיקר בלוס אנג'לס ובוושינגטון, ואמו חיה בפריז.
7 צפייה בגלריה
האג, הולנד: הפגנת תמיכה במחאה באיראן, עם תמונות של יורש העצר
(צילום: Phil Nijhuis / ANP / AFP)
תומכי בית המלוכה באיראן שחיים בגלות חולמים כבר שנים על חזרתה של שושלת פהלווי בשלטון, אך פהלווי ניצב עד כה בפני מכשולים שמקשים עליו לזכות בתמיכה נרחבת: הזיכרונות המרים מתקופת שלטונו של אביו, התפיסה שהוא ומשפחתו מנותקים ממולדתם, והדיכוי של משטר האייתוללות שנועד להשתיק כל התנגדות לשלטון.
בריאיונות בשנים האחרונות, כשהתייחס לשלטון שיקום אחרי שמשטר האייתוללות יקרוס, העלה פהלווי את הרעיון של מונרכיה חוקתית – אולי כזאת שבה המלך ייבחר על-ידי העם ולא יקבל את התפקיד בירושה. הוא ציין שההחלטה תהיה של העם האיראני. בריאיון ל-AP בשנת 2017 הוא אמר כי במשטר הנוכחי "בלתי אפשרי לבצע רפורמה", וכי האיראנים "ויתרו על הרעיון של רפורמה, אבל חושבים שחייב לקרות שינוי מהותי. השאלה הגדולה היא איך השינוי הזה יכול לקרות".
7 צפייה בגלריה
פהלווי בישראל ב-2023, לצד השרה גילה גמליאל והנשיא יצחק הרצוג
(צילום: אריאל זנדברג, לע״מ)
במהלך המחאה מתקשר פהלווי עם הציבור האיראני דרך סרטונים ברשתות החברתיות, וערוצי חדשות בשפה הפרסית – בהם אתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל". כלי התקשורת שמתנגדים למשטר האייתוללות מבליטים את הקריאות של פהלווי לאיראנים להפגין בהמוניהם.
פהלווי ספג ביקורת על התמיכה שלו בישראל – ועל התמיכה שהוא קיבל ממנה – במיוחד אחרי "מלחמת 12 הימים" בחודש יוני. ב-2023 נסע פהלווי לישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שש שנים קודם לכן, בריאיון ל-AP, הוא אמר: "כרגע אני מתמקד בדרכים לשחרר את איראן, ואני אמצא את כל האמצעים שאני יכול להשתמש בהם, מבלי להתפשר על האינטרסים הלאומיים ועל העצמאות". פהלווי ציין שהוא מוכן לשתף פעולה "עם כל מי שמוכן לתת לנו יד – בין אם זה ארה"ב, הסעודים, הישראלים או מי שזה לא יהיה".
