ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מנהלת בית הספר מקיף אריאל אביגיל סאמין, וראש מינהל חינוך, נוער והשכלה בעיריית גבעתיים, אורית גור כהן, ממייסדות ויושבות ראש ארגון "מנהיגים" של מנהלי בתי ספר, השתתפו הצהריים (שני) בפאנל בוועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות". הן דנו בשחיקת מעמד המנהל, במחסור בכוח האדם, במאבקים מול משרד החינוך ובתופעת האלימות בחברה - שמחלחלת גם לתוך מסדרונות הלימודים.
"צריכה להיות הבנה שמנהל בית ספר אינו מורה", פתחה סאמין. "חשוב שיהיה להם ארגון כי זה מקצוע נפרד. בכל רשומות משרד החינוך, מנהל הוא מורה עם גמול ניהול. אין לו הגדרה מיוחדת, ותפקידו שונה לחלוטין. לאחר שניסינו לעשות שינוי בתוך המערכת והבנו שהוא לא יהיה, קמנו והכנסנו שחקן חדש, שקיים בכל מקום מפותח. הגורם הכי חשוב במערכת הוא מנהיג. הוא מיוחד בתפקידו ומסוגל לעשות את השינוי שכולנו מייחלים לו במערכת החינוך".
מייסדות ויו"ריות ארגון "מנהיגים". ועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות"
( צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
גור כהן הוסיפה כי "כשלוקחים בית ספר פחות מוצלח ושמים מנהל מצוין, קורה משהו אחר. בית הספר צומח למרות ועל אף הנתונים. אותו דבר הפוך - ניקח בית ספר מצוין ונשים מנהל בינוני - ולאט לאט זה ידרדר. מנהל זאת הדמות שמובילה את התלמידים, את המורים, את הקהילות, והדמות הזאת תחליט מה החינוך המשמעותי שקורה בבית ספר".
היא ציינה כי הארגון מאגד כ-5,200 מנהלים, מכל המגזרים: "יהודים, ערבים, בדואים, חרדים, דתיים, חילוניים, כולנו עובדים ביחד, אנחנו בית אחד לכל המנהלים וזה מה שמאפשר לנו גם להוציא חוות דעת וגילויי דעת מקצועיים שמשקפים את כל המגזרים". שותפתה הוסיפה כי "זה מיקרו-קוסמוס של החברה בתקופות הקשות. אנו נמצאים עם מנהלים מכל הקשת וכל החברה, חושבים על איך צריך לקדם את החברה דרך חינוך. החינוך הוא מפתח לרוב הדברים במדינה שלנו".
גור כהן סיפרה על סקר שנערך בהשתתפות יותר מ-600 מנהלים, ולפיו כ-40% מהמנהלים שוקלים לעזוב את תפקידם בסוף שנה נוכחית. "זה מאוד מדאיג ואומר המון", אמרה. "מדברים על מחסור בכוח אדם, 60% ממנהלים שלנו פתחו עם צוות של כוח אדם חלקי, זה עומס מטורף. אם מסתכלים על התפקיד ב-10 השנים האחרונות, רואים שחיקה גדולה. מנהלים בשכר נמצאים תחת הסכם גלוגבלי 'הכל כלול', והתפקיד נהיה עמוס יותר".
לדברי סאמין, "למנהל יש אחריות מוחלטת לכל דבר שזז אצלו בבית ספר, אך הסמכות היא מאוד מוגבלת. בסקר שעשינו כשקמנו, הדבר הראשון שהטריד את רוב מנהלים, שחרטנו אותו כיעד מספר אחד שלנו, זה נושא המעמד - היכולת לקבל החלטות הנוגעות לבית ספר שלך. מנהל, מנהיג חינוך - רוצה לעוף, ליזום ולקדם דברים, אבל בסופו של דבר הוא רואה שכובלים לו את הידיים".
היא הדגימה: "יש לנו מורים שהיינו רוצים להעסיק אותם יותר, וגם הם רוצים. אבל משרד החינוך אומר - לא לא, יש חוק שעות עבודה ומנוחה, אי-אפשר להעסיק אותם יותר. אנחנו נמצאים במצב קשה במערכת החינוך, והרי לכל דבר אפשר להוציא הוראת שעה ולהגיד שבמסגרתה נוכל להעסיק את המורים האלה שחפצים לעבוד. זו דוגמה לכך שמנהלי בתי הספר יודעים לתת את הפתרונות הכי מותאמים, רק צריך להקשיב לנו".
גור כהן הוסיפה כי "הרבה מאוד מנהלים יודעים לקחת את הסמכות, ועדיין זה לא מגיע למה שהיו רוצים. החינוך לא מתבצע ב'העתק-הדבק', והשאיפה היא שהרגולטור יקבע את החוקים - וייתן לשטח לעשות את העבודה. תקבעו מה הקריטריונים, לאן צריך להביא את בתי הספר ולאן צריכים להגיע תלמידים - ותנו למובילים בשטח לרוץ. תבחנו אותנו בסוף התהליך או במהלכו. תנו לעשות את העבודה הנכונה, כי בית הספר שאני ניהלתי לא דומה לבית ספר של אביגיל או של השכן. לכל אחד יש את התרבות הארגונית שלו, את הקהילה והמורים שלו.
"המעמד של מורים ומנהלי בתי ספר בישראל נשחק עד אפר", אמרה גור כהן. "הרבה לפני שכר, שזה דבר משמעותי וכולם מדברים עליו. יש אנשים נפלאים במערכת, מורים ומנהלים, אבל קל מאוד לשחוק את המעמד הזה. היום להתקבל להיות מורה לא צריך יותר מדי לצערנו הרב". היא ציינה כי משבר משמעותי נוסף הוא סביב נושא האלימות: "אנו פוגשים את זה כל הזמן, אנו רואים אצל תלמידים תהליכי שחיקה וקשיים רגשיים חברתיים. בקורונה ראינו את זה חזק כי דיברו על בידוד חברתי וזה נהיה חמור יותר. חסר יועצים, כוחות פרה-רפואיים. חסר.
שותפתה הצטרפה לדבריה: "חצי מהמנהלים אמרו שיש עלייה באלימות. יש לנו בכלל בעיה של אלימות בחברה, ובתוך בתי הספר זה משתקף, גם בין תלמידים וגם בקרב ההורים. מספיק הורה אחד שיפגע במורה כדי לגרום לה לשים את המפתח וללכת הביתה. אנחנו מוצאים מציאות שמנהלי בתי הספר חשופים בצורה שאין כדוגמתה לפגיעה בשמם הטוב, במעמדם, בשכרם ובכלל בעצמם".
לדבריה, "יש לנו חברים שנמצאים עכשיו בסאגות הזויות שהורים שמוצאים עליהם, כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה על המנהל. הורים תובעים מנהלי בתי ספר על החלטות שקיבלו במסגרת תפקידם - והמנהל לא מוגן. אני מכירה מנהלת שנתבעת אישית, ולא מוגנת, על כך שהיא החליטה לא להוציא תלמידה לטיול. זאת החלטה שקיימת במסגרת מנדט ברור של מנהלת, ולא הגיוני שהיא לא תהיה מוגנת. אם אנו רוצים שאנשים חזקים וטובים ירצו להיוות מנהיגי בתי הספר, אנחנו צריכים לשמור עליהם".
