כבר שנים שקולה נשמע היטב מעל לכל במה ביקורתית נגד ישראל, ובמיוחד בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה בעזה. השליחה המיוחדת של מועצת זכויות האדם של האו"ם לשטחים הפלסטיניים, האיטלקייה פרנצ'סקה אלבנזה, הפכה בשנה האחרונה במיוחד לפנים ולקול, הבוטה במיוחד, של השמאל האיטלקי האנטי-ישראלי. היא לא מפספסת שום הזדמנות ושום במה כדי להטיח האשמות קשות ביותר נגד ישראל ולעודד ביקורת שגובלת בהסתה נגד ישראל, עד כדי כך שהואשמה כבר על-ידי ישראל וארה"ב, כמו גם על-ידי גורמים רבים בקהילה היהודית באיטליה וגם מפוליטיקאים מהצד הימני יותר של המפה, באנטישמיות.
אלא שכעת, אחרי שורה של אמירות קיצוניות למדי, נראה שאפילו בשמאל האיטלקי נבהלו ואלבנזה הפכה שנויה במחלוקת אפילו בחוגי הבית הפוליטיים שלה. אלבנזה עוררה סערה רבתית לפני כמה ימים אחרי שהצדיקה למעשה התפרעות של מפגינים פרו-פלסטינים שפרצו בעיר טורינו הצפונית אל תוך מערכת העיתון החשוב "לה סטמפה", וזרעו הרס באולם המערכת.
המתפרעים ריססו כתובות נאצה נגד העיתונאים, כתבו סיסמאות בעד "פלסטין החופשית", ובעד "שחרור האיאמם שהאין" - אימאם איסלאמי קיצוני שהרשויות בטורינו החליטו לגרש חזרה למולדתו מצרים בשל אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות קיצוניות והצדקה לפשעי 7 באוקטובר. הפורעים האשימו את העיתון בכך שנתן יד להחלטה לעצור ולגרש את האימאם.
אלבנזה אמנם גינתה את האלימות, אבל באותה נשימה הזהירה כי "מה שקרה הוא מסר לעיתונאים שעליהם להתחיל לעשות את עבודתם". אמירה זו, שנתפסה כהצדקה חד-משמעית להתפרעות האלימה של המפגינים הפרו-פלסטינים בטורינו וכאיום של ממש נגד התקשורת, הכתה גלים. אלבנזה, שבחודשים האחרונים נדמה שרוכבת על גל אהדה חסר תקדים ברחבי איטליה, פתאום גרמה לרבים לתהות האם הגזימו או הלכו רחוק מדי עם ההאדרה שלה.
שורה של ראשי ערים מרכזיים באיטליה, נסחפים אחר אהדת הרחוב והסטודנטים מהשמאל האנטי-ישראלי, החליטו בחודשים האחרונים להעניק לאלבנזה תארי כבוד ו"תושבות כבוד". ערים כמו נאפולי, רג'ו אמיליה, בארי ובולוניה, החליטו באחרונה לכבד את אלבנזה בטקסים והענקת "מפתחות העיר", אלא שחלקם כעת עושים חושבים מחדש נוכח מה שנתפס כ"הצדקה לאלימות נגד העיתונאים", דבר שהכה בהלם גם את תומכיה.
עודדה את הבוז מהקהל בגלל הזכרת שחרור החטופים
הסערה הראשונה הייתה כבר בחודש אוקטובר, אז אלבנזה זכתה להענקת תואר עירוני של כבוד על-ידי ראש העיר של רג'ו אמיליה, כשעל הבמה, לתשואות הקהל האוהד שלה, תקפה את ראש העיר הנבוך, אחרי שזה ביקש לפעול "להפסקת רצח העם בעזה", אבל גם הזכיר את "שחרור החטופים". בוז גדול הייתה התגובה בקהל, בעידוד אלבנזה. כלומר, ראש עיר שהסכים איתה כי ישראל מבצעת רצח עם, ביקש בכל זאת לציין את חשיבות שחרור כל החטופים וזכה למתקפה חזיתית מצידה של אלבנזה.
תוך כדי אמירתו, אלבנזה גלגלה עיניים, תפסה את פניה וגיחכה. "ראש העיר טועה. השלום לא זקוק לתנאים", אמרה כשהקהל צועק קריאות בוז לעבר ראש העיר. "תבטיח לי שלא תגיד אי פעם שוב דברים כאלה", הטיחה בו אלבנזה. ובכל זאת, היא זכתה בסופו של דבר לכבוד הגדול ולכותרות מפרגנות. לא עברו כמה ימים, ואלבנזה עוררה סערה חדשה כשהצליחה להביך בשידור טלוויזיוני את ליליאנה סגרה היהודייה, ניצולת השואה ששרדה את אושוויץ והפכה לאחת הדמויות הציבוריות הכי מכובדות באיטליה, בכל הנוגע במאבק נגד האנטישמיות והגזענות.
בדיון סביב סוגיית "רצח העם" לכאורה בעזה וסביב ההפגנות הענקיות נגד ישראל ברחובות המדינה, אלבנזה פירטה באריכות את הטיעון שלה לכך שישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים. פרשן שמרן שישב מולה באולפן הגיב והצדיק את דבריה של סגרה, אמר שצריך להיזהר מאוד בשימוש במושג רצח עם, אחרי שניצולת השואה אמרה בריאיון כי היא אינה חושבת שמה שמתרחש בעזה הוא רצח עם. אלבנזה נטשה את האולם בזעם. "זו סצנה מבישה", אמר אותו פרשן בתגובה.
חזרה ליממה האחרונה. ראש העיר של נאפולי גאטאנו מנפרדי אמר כי יש לחשוב מחדש אם להעניק לאלבנזה את תושבות הכבוד לעיר, אף על פי שמועצת העיר כבר החליטה על כך בחודש אוגוסט. אלבנזה אגב לא חזרה בה, ובריאיון טלוויזיוני אמנם שוב גינתה כל אלימות, אך פעם נוספת חזרה ואמרה כי "מצד שני, העיתונות האיטלקית צריכה להבין שהיא לא עשתה את עבודתה בכל הנוגע לעזה".
יש לציין כי מבין כל מדינות אירופה, מרבית התקשורת האיטלקית הייתה מהביקורתיות ביותר, עם הכותרות הקיצוניות והקשות ביותר נגד ישראל, עם הבלטה עצומה למצב בעזה, תוך האשמות בוטות נגד חיילי צה"ל. שרה פונארו, ראשת העיר של פירנצה שגם היא חשבה להעניק את תואר הכבוד לשליחת האו"ם המיוחדת, הבהירה כי "פירנצה היא עיר של גשרים ושלום, ותמיד תדע להעריך את מי שפועל למען אחדות, ואלבנזה באופן ברור עשתה הרבה יותר כדי לפלג מאשר לאחד".
גם מרקו מסארי, ראש העיר של רג'ו אמיליה שאותו הביכה אלבנזה מעל הבמה רק לפני חודשיים, אמר כעת: "הענקנו לה את תואר הכבוד מתוקף היותה שליחה מיוחדת לשטחים הפלסטיניים ולא בשל העמדות שהיא ביטאה". רק שאת התואר הזה הוא כבר לא יכול לבטל. בבולוניה, אחד ממוקדי המחאה הכי קולניים ובוטים נגד ישראל בשל היותה מרכז אוניברסיטאי חשוב במדינה, גינו את אלבנזה, ואמרו כי "אי אפשר להצדיק אלימות נגד עיתונאים בשום הקשר".
אז הכוכבת של השמאל, שעדיין זוכה למעמד של אלילה של ממש ברחוב ואף הצטלמה בסוף השבוע רוקדת ומתחבקת עם גרטה טונברג בהפגנה אנטי-ישראלית בבולוניה, מעוררת כבר סלידה גם מחלק מהמפלגות שמזוהות יותר עם עמדותיה והשמאל. בשטח עצמו המצב ממשיך להיות נוראי, ואין כמעט יום מבלי שאיטליה ובעיקר יהודי איטליה לא חווים אירועים אנטישמיים בוטים, במסווה של "אנטי-ציונות" ואנטי-ישראליות. ברומא אירעו בימים האחרונים שורה של תקריות אנטישמיות, ובכללן השחתת בית כנסת וריסוס הכתובת "יחי 7 באוקטובר" על קירות אחד הבניינים בבירה.
