2 צפייה בגלריה
אנדרטה ללוחמי הל"ה בגבעת הקרב
אנדרטה ללוחמי הל"ה בגבעת הקרב
אנדרטה ללוחמי הל"ה בגבעת הקרב
(צילום: ירון רוזנטל)
במשך כמעט 20 שנה, חידת נפילתם של לוחמי הל"ה בהרי חברון הסעירה את היישוב היהודי בישראל. איש לא ידע כיצד אותם 35 לוחמים אמיצים בפיקודו של דני מס נפלו. סוד הקרב המלא התגלה רק אחרי מלחמת ששת הימים. היום, מתברר כי עוד במהלך המלחמה היו ניסיונות שונים לגלות מה עלה בגורלם.
מקור המסמכים במחקר שניהל בית ספר שדה כפר עציון על "מבצע ההר" במלחמת העצמאות, שהתנהל בימים 22-18 באוקטובר 1948. במסמכי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, נמצאו מסמכים שמעידים כי אמנם מטרת המבצע הייתה לרתק כוחות מצריים בעת שבדרום התנהל מבצע יואב, ואולי אף לכבוש את בית לחם והר חברון, אולם מפקדי וחיילי חטיבת הראל של הפלמ"ח פעלו אף מעניין רגשי ואמוציונלי: חיפוש חפצים הקשורים לל"ה, ניסיון לפתור את תעלומת מותם וביצוע פעולת תגמול בכפריים שהשתתפו בהריגתם.
ביום השלישי של המבצע, ה-20 באוקטובר, התעתד הגדוד החמישי של החטיבה בפיקוד מוריס בן דרור לכבוש את הכפר בית נטיף, ששרידיו נמצאים כיום ליד רמת בית שמש. הדעה הרווחת אז הייתה שרוצחי הל"ה יצאו מהכפרים בית נטיף ודיר אבאן. בפקודה טרם הפעולה נכתב כי מטרתה הראשונית היא: "ניצול הצלחה ופעולת נקם על מרצחי הל"ה".
2 צפייה בגלריה
המסמך המורה על פעולת התגמול
המסמך המורה על פעולת התגמול
המסמך הסודי שנחשף, מורה על פעולת התגמול
(צילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)
בשעה 17:00 בערב, לאחר סיום הכיבוש של הכפר, כתב מפקד ההנדסה החטיבתי אל אחד ממפקדי המחלקות שתחת פיקודו: "עליך לשלוח שישה חבלנים מהיחידה שלך לשם פיצוץ הכפר", זאת כמובן לאחר שתושבי הכפר נקראו לעזוב. לאחר מכן נתנה אף פקודה לפוצץ בתים בכפר דיר אבאן שנכבש יממה וחצי קודם לכן. כדי שלא תישמע הפקודה כ'הרס לשם הרס', הבהיר המפקד כי "עליך להעביר לידיעת פקודיך שאנשי שני הכפרים הללו השתתפו ברצח שלושים וחמישה איש מירושלים שחשו לעזרת גוש עציון".
הלוחמים אף חיפשו שרידים ורמזים שיעזרו להם לפתור את חידת הל"ה. לאחר כיבוש הכפר דיר-אל-האווה שסמוך למושב נס הרים, נמצא "ציוד של חייל עברי. ילקוט גב עם שם עברי וכובע פלדה". יעקב רוזנס, מלוחמי החטיבה, העיד: "כיבוש הכפר הביא לבריחה של הערבים מכל הכפרים הערבים שבסביבה. באחד מהם מצאנו תמונות של הלוחמים ממחלקת הל"ה שניסו להגיע לגוש עציון. ראינו תמונות של חברינו לנשק שהערבים התעללו בגוויותיהם". לפי עדותו של ד"ר אלדד חרובי, מנהל ארכיון בית הפלמ"ח, אבדו תמונות קשות אלו במהלך השנים.