היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה הערב (חמישי) לבג"ץ להוציא צו ביניים שיחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. היועמ"שית כתבה כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים". בן גביר מסר תגובה קצרה: "עבריינית, לא סופר אותך!".
לתגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
בתגובה ששלחה בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב בין השאר כי "בשלב אין זה מנוס מהמסקנה שלא ניתן להגן על הציבור מפני ההתנהלות השיטתית לפגיעה בעצמאות המשטרה, שמסכנת את אופיה כגוף ממלכתי וא-פוליטי, על המשתמע מכך לעניין ההגנה על זכויות האדם ועל שלטון החוק. מצב דברים זה מביא לפגיעה ממשית בערכי יסוד דמוקרטיים.
"לפיכך, ובהיעדר טיפול בסוגיה על ידי ראש הממשלה עד-כה, קמה הצדקה להוצאת צו-על-תנאי בעתירות, תוך העברת נטל השכנוע אל ראש הממשלה לנמק ולשכנע מדוע - לאחר שלא פעל עד כה - לא יפעל לאלתר להפסקת הפגיעה בעצמאות המשטרה ובאופייה הממלכתי והא-פוליטי, בדרך של העברת השר מכהונתו", נכתב עוד.
בסעיף הסיכום של תגובת היועמ"שית, שכוללת 69 עמודים, כתבה: "עמדת היוע"משית היא כי במצב הדברים הנוכחי - נוכח התשתית העובדתית המשמעותית בדבר התנהלות השר למן מינויו, בצירוף התשתית טרם המינוי הראשון, ובהיעדר ערובות ומנגנונים להבטחת פעילותה התקינה, הממלכתית והשוויונית של משטרת ישראל, לרבות ובפרט שראש הממשלה לא פעל מול השר לשם כך – נדרשת הוצאת צו-על-תנאי, שיעביר את נטל השכנוע אל ראש הממשלה כמפורט לעיל".
בהרב-מיארה ציינה עוד במכתבה: "על רקע מכלול התשתית העובדתית והנורמטיבית שנפרשה לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי המצב הקיים, שבו עצמאות המשטרה נפגעת באופן מתמשך ושיטתי כתוצאה מפעולות השר לביטחון לאומי, אינו יכול להימשך. הסכנות הגלומות במצב זה, על כלל היבטיו, הולכות ומתגברות ככל שעובר הזמן, שכן מהלכי השר להתערבות בעבודת המשטרה הופכת לנורמה ולהרגל, והחשש מפני השפעותיה השליליות איננו תיאורטי אלא מוחשי. אף ייתכן כי מדובר בנזק בלתי הפיך.
"במצב דברים זה הנטל מוטל על ראש הממשלה להבהיר ולשכנע מדוע אינו פועל להעברת השר מכהונתו, לאחר שלא פעל בכל דרך אחרת להפסקת הפגיעה בערכי היסוד הדמוקרטיים", הוסיפה בהרב-מיארה. "בתגובתו לעתירות מבקש ראש הממשלה להדוף את הטענות כי פעולות השר פוגעות בעצמאות המשטרה, וממילא בנסיבות אלה לא הוצג על-ידו כל מענה למציאות שתוארה בהרחבה. לפיכך, קמה הצדקה להוצאת צו-על-תנאי בעתירות".
לדברי היועמ"שית, "משניסיונותיה המרובים למצוא פתרונות במישור המינהלי - שיאפשרו את המשך כהונתו של השר מצד אחד, אך יבטיחו את עצמאותה של המשטרה מהצד השני - לא צלחו, ומשלא ניתן להסתפק בביקורת שיפוטית לאחר מעשה כמפורט לעיל, נפנה לבחון האם קמה עילה להתערבות ממין אחר - העברת השר מתפקידו בהתאם לסמכות ראש הממשלה לפי סעיף 22 ב' לחוק יסוד: הממשלה".
שר החוץ גדעון סער, שכשר המשפטים מינה את בהרב-מיארה ליועמ"שית, כינה אותה הערב היועצת המפשטית לממשלה במרכאות. "במשך למעלה מ-3 שנות כהונתו היא לא החליטה להעמיד לדין את השר בן גביר בעבירה כלשהי. למיטב ידיעתי, היא אפילו לא הורתה לחקור אותו באזהרה כחשוד בעניין כלשהו. את ניסיונה המחוצף לכפות על ראש הממשלה לפטרו מתפקידו בשנה הרביעית לכהונתו יש לראות, איפוא, כעוד אחד ממאמציה לערער את יציבות הממשלה בניסיון להפילה".
כבר בחודש שעבר דווח כי בהרב-מיארה צפויה שלא להגן בבג"ץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעתירות שקוראות לו לפטר את בן גביר. בתחילת דצמבר האחרון כתבה לנתניהו כי התנהלותו של השר, שמתאפיינת בהתערבות בעבודה המקצועית של המשטרה, אינה מאפשרת עוד הגנה על המשך כהונתו בבג"ץ, וציינה כי הוא מתנגד כמעין "מפכ"ל-על", או באופן שמציגו ככזה.
בהרב-מיארה מנתה את הפרות החוק ופסיקות קודמות בנוגע להתנהלות השר בן גביר, שמהן עולה לדבריה "הפרת הדין, הפרה מתמדת של עקרון עצמאות המשטרה והפרת מתווה העקרונות בכללותו, במובחן מהפרות נקודתיות". בפנייתה אז היא הדגישה כי "השילוב בין כוחו של השר ביחס למשטרה והשפעתו המעשית על העתיד המקצועי של קציניה לבין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור כמתחייב במשטר דמוקרטי, ולא לדרג הפוליטי".
באפריל אשתקד דווח כי בן גביר ובהרב-מיארה הגיעו להסכם פשרה בנושא מעורבותו בעבודת המשטרה, כדי שהיועצת תוכל להגן עליו בעתירות שקוראות לפיטוריו. על השר הוטלו מגבלות, שלפיהן בין השאר לא יוכל להיות מעורב בתחום המחאות, לא יוכל לראיין קצינים - ולא יוכל להתערב בפעילות מבצעית. ואולם, בהרב-מיארה טענה מאז כי בן גביר מפר שוב ושוב את הסכם הפשרה שאליו הגיעו השניים. גם בתגובה לבג"ץ הזכירה בהרב-מיארה את אותו מסמך. היא הסבירה כי כשהדיון הגיע לצעדים אופרטיביים - התגלעה אי-הסכמה והתברר לדברי היועמ"שית שמדובר היה במסמך הצהרות ללא כיסוי.
השתתפה בהכנת הכתבה: מורן אזולאי
