בג"ץ הפך היום (שלישי) את פסק הדין בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, וקבע שאין צורך בהליך תחרותי כדי למנות את הנציב. בכך, התקבלה עמדת הממשלה - ונדחתה עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ודוד מינץ היו בדעת הרוב בעד הפיכת פסק הדין, והשופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז היו בדעת המיעוט. "על בג"ץ לנהוג בריסון", קבע השופט מינץ בחוות הדעת הראשית בפסק הדין.
החוק קובע כי הממשלה תמנה את נציב שירות המדינה, וכי על המינוי לא תחול חובת מכרז. בשלושת העשורים האחרונים מינוי הנציב על-ידי הממשלה נעשה תוך הסתייעות בוועדת מינויים מיוחדת, שבראשה עומד שופט בדימוס ולצדו שני נציגי ציבור החברים בוועדת המינויים של הנציבות.
במוקד ההליך ניצבת החלטת הממשלה למנות גם הפעם הזו את הנציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת. אחרי שבדיון קודם נקבע כי המינוי מותנה בקביעת מנגנון קבוע שכולל הליך תחרותי, הממשלה הגישה עתירה על פסק הדין, ובה טענה כי אין מקום לחייבם בקיום הליך כזה. לעומת זאת, היועמ"שית והעותרים הנוספים סברו כי דינה של העתירה לדיון נוסף להידחות.
לפי חוות הדעת של מינץ, "עיקרון הפרדת הרשויות מחייב את בית המשפט לנקוט בריסון בבואו לערוך ביקורת שיפוטית על החלטות רשויות המינהל. גם במסגרת זו אל לבית המשפט לבחון אם המדיניות שקבעה הממשלה רצויה היא, ואל לו להחליף את שיקול דעתו בשלה".
"התערבות בית המשפט בהחלטות רשויות המינהל מותנית בהוכחת עילה להתערבות", הוסיף. "לא די בהעלאת טענות כלליות בנוגע לאופן שבו רצוי או כדאי שהרשות תנהג. על המבקש את התערבות בית המשפט בהחלטת הרשות להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה זאת. בהיעדר עילה המצביעה על כלל משפטי שהופר על ידי הרשות, אין כל מקום להתערבות בית המשפט".
לדבריו, "חרף ניסיון המשיבים למסגר את טענותיהם תחת עילות התערבות שונות, לא עלה בידם להצביע ולוּ בדוחק על עילה משפטית שמכוחה יש מקום להטיל על הממשלה חובה למנות את נציב שירות המדינה בדרך של הליך תחרותי ושהפרתה מצדיקה התערבות שיפוטית. עמדת המשיבים משקפת לכל היותר את הדין הרצוי לעמדתם, אך רחוקה מלעלות בקנה אחד עם הדין המצוי".
השופט מינץ גם דחה את טענת היועמ"שית והנשיא עמית כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית למינוי הנציב שלא בהליך תחרותי, וכתב כי התשתית היא בפסק דין של בג"ץ מ-2011 - שבו קבע השופט עמית בעצמו שאין צורך בהליך תחרותי: "מהי תשתית משפטית מספקת יותר מפסק דין של בית משפט זה?".
חוות דעתו של השופט סולברג, הוא כתב כי על היועמ"שית לערוך הפקת לקחים: "הייעוץ המשפטי לממשלה הוא שמשקף לרשות המבצעת את הדין, על גבולותיו, כל עוד לא קבע בית משפט מוסמך אחרת. בנקודת הזמן הנוכחית, די שאציין כי בשלב זה מצטיירת מסקנה ברורה: גבולות הדין רחבים במידה ניכרת מאלה שהוצגו לממשלה ע"י הייעוץ המשפטי, ושלהם טען הייעוץ המשפטי גם בהליכים לפנינו".
הוא התייחס למקרים שבהם בחרה היועמ"שית שלא ייצג את הממשלה בנושאים מסוימים, וכתב כי "מצופה שיהיה זה מקרה שבו הכרעת בית המשפט תהא זהה לעמדת הייעוץ המשפטי באופן מלא או כמעט מלא, ותתקבל פה אחד, או קרוב מאוד לכך. אם אין זה המצב - ראוי הייעוץ המשפטי ליתן אל ליבו, לשוב ולבחון אם נכון היה מלכתחילה להימנע מייצוג.
"סבורני כי נדרשת הפקת לקחים, וזאת בהתאם לחובה לייצג את המדינה גם במצבים קשים ולא תמיד בעניינים שהזדהינו עם ההחלטות. הפרקליטים אינם קובעי מדיניות ולכן אם היה קצה חוט משפטי בידינו, מילאנו את החובה לטעון כל שניתן וראוי", סיכם.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לאחר פסק הדין: "צדקנו. וניצחנו. אחרי למעלה משנה וחצי שהייעוץ המשפטי לממשלה מונע מהממשלה למנות נציב שירות מדינה בדרך שבה מונו נציבי שירות המדינה עד היום, בג"ץ פסק לטובת הממשלה בדיון הנוסף".
לתפקיד ממלא מקום הנציב מונה פרופ' דניאל הרשקוביץ בחודש יוני, תחילה למשך שלושה חודשים - פרק הזמן המקסימלי שבו ניתן לשמש כממלא מקום, אך המינוי הוארך. הרשקוביץ כיהן כנציב שירות המדינה מ-2018 עד 2024 וסיים את תפקידו כחצי שנה קודם לכן, בדצמבר 2024. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה את המינוי.
הרשקוביץ מונה כשבועיים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שמועמדו לתפקיד ממלא המקום הוא יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית. עם זאת, הוחלט להסיר את מועמדותו לאחר שנמצא כי נגדו מתנהלת חקירה סמויה על ידי הנציבות - שהוא בעצמו נבחר כביכול לעמוד בראשה.
