כלי תקשורת באיטליה מדווחים כי הרשויות במדינה הכניסו בשקט שינוי קל לגרסה הרשמית של ההמנון הלאומי, כך שהוסרה ממנו הקריאה הנלהבת Sì! (כן!) בסוף הפזמון, שמשמעותה התחייבות נחרצת להתגייס ולמות למען המדינה.
2 צפייה בגלריה
כוכבי נבחרת איטליה לשעבר ג'נלואיג'י בופון וג'ורג'ו קייליני שרים את ההמנון במשחק הנבחרת
(Claudio Villa/Getty Images)
נבחרת איטליה שרה את ההמנון במונדיאל:
שמו של ההמנון האיטלקי הוא "שיר האיטלקים" (Il Canto degli Italiani), אך הוא מוכר יותר בכינויו העממי "האחים של איטליה" (Fratelli d'Italia), כשם מפלגתה של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני, ומילות הפזמון שלו הן: "הבנה נתלכד לפלוגה / נכונים אנו למות / נכונים אנו למות / איטליה קראה לנו / כן!". הכוונה במילים היא שבועת האיטלקים להילחם עד מוות כדי להשיג את שחרור האדמה הלאומית מהזר ואת איחוד המדינה.
לרבים בעולם מוכר ההמנון ממשחקיה של נבחרת איטליה בכדורגל, שבהם נוהגים השחקנים והאוהדים האיטלקים לשיר את המילים בגרון ניחר ובהתלהבות רבה, במיוחד את שורותיו האחרונות של הפזמון. השירה העוצמתית של ההמנון ושורות הסיום שלו מזוהות במיוחד עם שוער העבר ג'נלואיג'י בופון.
מקור הבקיא בפרטים הבירוקרטיים של השינוי שהוכנס כעת אישר אתמול כי בעקבות צו נשיאותי שפורסם ברשומות בחודש מאי ומכריז על השינוי, הוציא החודש משרד ההגנה מסמך הנחיות רשמי לכל הכוחות המזוינים, ובו הודיע להם כי באירועים רשמיים ובמפגנים צבאיים שבהם מבוצע ההמנון בגרסתו המושרת, חובה להשמיט את הקריאה "כן!" בסופו.
הידיעה על הסרת המילה "כן!" מההמנון לא פורסמה בהודעה לציבור מטעם הממשלה, אלא דווחה לראשונה על-ידי העיתון "איל פאטו קווטידיאנו" אתמול, ומקורות במשרד ההגנה ובלשכת הנשיא סרג'ו מטארלה אישרו אותה. מקור בלשכת הנשיא הדגיש כי השינוי לא נעשה מסיבה פוליטית כלשהי, אלא "למען הטוהר", וכי המילה "כן!" לא נכללה במילותיו המקוריות של ההמנון, ובהסרתה כעת יש משום חזרה לנוסח המקורי.
"שיר האיטלקים" נכתב על-ידי המשורר גופרדו ממלי ב-1847, לפני איחוד איטליה. במילותיו המקוריות של ממלי לא הופיעה המילה "כן", אך היא כן הופיעה במסמך התווים המוזיקליים המקורי של ההמנון, שהולחן באותה שנה על-ידי מיקלה נובארו. נובארו הצדיק את התוספת ברצון לסיים את השירה בצעקה רמה שתהיה בגדר "שבועה וקריאת מלחמה".
"שיר האיטלקים" נבחר להמנון איטליה כבר ב-1946, אבל אז הוא נקבע כהמנון הזמני, ובמשך עשרות שנים לא הוסדר סופית מעמדו החוקי. רק לפני שמונה שנים, ב-2017, אישר הסנאט האיטלקי חוק המגדיר אותו רשמית כהמנון הקבוע.
