החלטת פיקוד העורף לעבור למדיניות התגוננות דיפרנציאלית לפי שיטת "הרמזור" תיבחן שוב מחר (רביעי) בשעה 20:00 בערב, אז תתפרסם מדיניות עדכנית שתהיה תקפה ל-48 שעות נוספות.
ביישובים באזורים שהוגדרו "צהובים", ובכללם בקעת הירדן, בקעת בית שאן, שומרון, יהודה, ים המלח, מערב לכיש, עוטף עזה, מערב הנגב, דרום הנגב והערבה - ניתנה האפשרות לשוב לפעילויות חינוכיות, ולקיים התקהלויות של עד 50 אנשים בשטח פתוח, ועד 100 אנשים במבנה שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן. יתר אזורי הארץ נותרו באזורים שמוגדרים "כתומים", ובהם אין לקיים פעילויות חינוכיות. בנוסף, התקהלויות בתחומם מותרות עד 50 אנשים בלבד.
מבדיקת ynet עולה כי ביום ראשון, פחות מיממה לאחר פרסום התכנון למעבר למדיניות דיפרנציאלית, נצפתה עלייה בשיגורים לאזורים שהוגדרו "צהובים": ארבע התרעות בבקעת הירדן, ארבע התרעות בערבה, שלוש התרעות בשומרון, שתי התרעות בים המלח, והתרעה אחת בבקעת בית שאן.
אף על פי שהאויב חשוף גם הוא להיתכנות ההקלה בהנחיות, בצה"ל בחרו לפרסם אותן 24 שעות לפני כניסתן לתוקף. בהמשך לכך, בצה"ל הסבירו כי ראשי הרשויות נדרשים להיערכות מקדימה מספקת.
ההחלטה על הקלות בהגבלות נבחנת בהערכות מצב תכופות על בסיס היערכות מודיעין שכוללת את רמת האיום על האזור. כך למשל, אזור הצפון נמצא תחת איום כפול - חיזבאללה ואיראן. עוד כוללת ההיערכות בחינה של מרחבי התמגנות תקניים ונתוני ההתרעות (אזעקות) שנשמעו עד כה. בצה"ל שואפים להמשיך במגמה זו, ובוחנים בקשות של ראשי רשויות באזורים "כתומים" לעבור להגדרת האזורים "הצהובים".
ביום שני דווח כי פיקוד העורף החליט להגדיל את חלוקת אזורי ההתרעה מ-4 (צפון, דרום, מרכז וירושלים) ל-21 אזורי התרעה שונים בפריסה ארצית. ההחלטה התקבלה במסגרת פיילוט, במטרה לדייק את צפי מיקום הפגיעה והפיזור, ולמנוע מצבים שבהם מתקבלת התרעה מקדימה - ללא אזעקה בקצה.
אחרי שבועיים וחצי של לחימה, בצה"ל מחדדים את ניסיונות טיוב המערכת בניסיון להקל על ההתמודדות המנטלית של האזרחים במבצע ממושך, ולא לגרום לכניסה מיותרת למרחב מוגן אם ההערכות שאין בכך צורך לעיתים קרובות הן בוודאות גבוהה.
שיעור טווח נפילת הטיל שנורה מאיראן ממרחק של 2,250 קילומטרים רחב מאוד. ככל שהוא מתקרב לישראל - השִערוך הולך ומצטמצם. תחילה העדיפו להפעיל התרעות מקדימות באופן נרחב על-מנת להכין את האוכלוסייה לאיום המתקרב, בעיקר לצורך התחשבות במבוגרים ובאנשים עם מוגבלות.
בהתבסס על חקר ביצועים והיבט שערוך פגיעת הטיל - התאפשר אותו טיוב מערכת ההתרעות, לצד החלוקה המחודשת לאזורי התרעה. חקר הביצועים בוחן בכל אזור כמה התרעות ניתנו ללא אזעקה בקצה - אל מול פיזור האיום הרקטי מאיראן.
בצה"ל מחדדים כי היירוט שנעשה בגובה רב מוביל לפיזור רחב היקף של חלקי הפצצה, שעלולה להגיע עד חמישה יישובים שונים ולשטח של יותר מ-100 קילומטרים רבועים. מבחינת פיקוד העורף, הסכנה לחיי אדם משבר יירוט, שלשם השוואה יכול להגיע לגודל של אוטובוס, שוות ערך לסכנה מראש הנפץ עצמו.
בשונה ממבצע "עם כלביא" בשנה שעברה, כעת מדגישים בצה"ל שבכל ירי מאיראן לעבר ישראל ישנה סבירות גבוהה להתמודדות עם טיל בעל ראש מתפצל. גורמי המקצוע טרודים במקרים אלו בעיקר מנפלים שלא התפוצצו במהלך הפגיעה עצמה, והתפזרו בשטחים מיושבים.
חימושים אלו מתפזרים ברדיוס רחב ונותרים כ"פצצה מתקתקת", שעלולה להוות סכנה זמן רב אחרי הפגיעה. לנוכח כל אלה, בכל אירוע של פגיעת טיל עם ראש מתפצל, מוזנקים לזירה צוותי חבלה. הם פועלים בצמוד לכוחות ההצלה האחרים, ועושים סריקות מקיפות שלעיתים אורכות יום שלם במטרה להגיע בהקדם לכלל החימושים שהתפזרו.
