צוות פלד מחטיבת פארן הוקפץ בשעה שש בבוקר ב-7 לאוקטובר' כששמעו ביישובי פתחת ניצנה הצמוד לגבול מצרים את רעשי הנפילות. מדובר באירוע חריג, ובתחילה היו בטוחים שמדובר ברעמים וברקים. "אין צבע אדום פה", סיפרו חברי כיתת הכוננות של רמת נגב. "כשהבינו מה קורה, צירפו אל צוות פלד את הטנקיסטיות. הצוות יצא לשם בריצה, יחד עם כל החטיבה שיצאה לעזור בדרום העוטף. הם נכנסו בתחילה לאחד המוצבים על הגבול שכבר היה מושמד לחלוטין. הרגו את כולם והוא היה נטוש. אף אחד לא יודע מה קורה".
צוות פלד, יחידת התערבות מובחרת ללוחמה בטרור, נקראת על שמו של יאיר פלד ז"ל, שפיקד על סיירת הצנחנים ונרצח ב- 1959. מדובר בצוות שמונה תשעה לוחמים בלבד. "את האירוע התחלנו עם היתקלות בכביש 232, כביש הגישה ליישובי העוטף, ובלחימה מול עשרות מחבלים", סיפרה מ"פ בפלוגת טנקיסטיות, סרן ק'. "המשכנו בסריקות במרחב כדי לוודא שאין עוד איומים באזור. לאחר מכן הגענו לגדר המערכת, שם הבנו שכנראה מה שראינו עד עכשיו הוא רק תחילת האירוע".
אחד הלוחמים סיפר: "הטנקיסטיות היו צמודות לצוות שלנו, והן היו מדהימות. מטורפות". לוחם נוסף הדגיש: "הן עזרו לנו מאוד. מגיע להן צל"ש מבחינתנו. הן תפקדו שם כמו מכונות, ברמה מקצועית שאי אפשר להסביר, כמו שמצופה מכל צוות טנקיסטים. ניהלנו שם קרב במשך כ-40 דקות מול חוליה של 20 מחבלים, הטנקיסטיות באו, הדפו וחיסלו את המחבלים". על הכביש נהרג סרן יפתח גורני ז"ל מבאר מילכה מירי מחבלים.
6 צפייה בגלריה
גורני ז"ל. "לא הבנו לאן פנינו מועדות. רואה את תמונתך מול עיניי"
( צילום: באדיבות המשפחה)
לאחר שאיתרו ארבעה מחבלים במושב יתד והכניעו אותם במהרה, הם החלו בנסיעה לכיוון קיבוץ חולית, בעקבות מידע שקיבלו על אירוע במקום. "חזרנו לאחור והצטרפנו למח"ט (אלוף-משנה שמר רביב, א"ק), ויחד איתו התחלנו נסיעה על הכביש עם הטנק לכיוון חולית", המשיכה סרן ק'. "כשהגענו שער הקיבוץ היה סגור. האזור נראה יחסית שקט, ולא שמענו יריות. פתאום התקדם אלינו מתוך הקיבוץ חייל וסימן לנו להיכנס פנימה בעקבותיו. הבנו שכוחות נוספים עדיין לא חברו לאירוע בקיבוץ. לקחנו תנופה עם הטנק, שברנו את שער הקיבוץ ונסענו לפי הוראות החייל, שהוביל אותנו למוקד האירוע".
אחד מחברי הצוות סיפר: "הטנקיסטיות נתנו לנו חיפוי, הן דרסו את הגדר ומחבלים שהיו במקום. נתקלנו שם בעשרות מחבלים והן סייעו לנו עם האש. הן ניהלו קרב במטעים מול המחבלים ונתנו לנו עשן כדי לעזור בפינוי פצועים. סרקנו את היישוב, והמראות היו זוועה. טיהרנו את כל המחבלים והוצאנו אותם. תחושת הזמן קצת אבדה לי. אני רק יודע שהן נלחמו שם כמו לביאות. אני שומע אותן בקשר, את אור המג"דית (אור בן יהודה, א"ק), קרת רוח, כמו כל הלוחמים שם, ברמה הכי גבוהה".
חבר הצוות הוסיף: "כשהגענו לנקודה המרכזית בחולית ווידאנו אם יש אזרחים בפנים, ירינו מקלעים לכניסה לבית כדי לראות אם מחבל יוצא ולפתע הותקפנו מכיוון השדה שמאחור. סובבנו את הטנק והתחלנו לירות צרורות למרחב. אחד מכוחות הלוחמים נפגע מאחורה. זיהינו את המחבל, ירינו פגז וראינו שמצב הכוחות יציב. הכוחות הלוחמים שהיו בפנים החלו בסריקות כדי לחפש עוד מחבלים בסביבה האזרחית".
הלוחם שנפגע הוא לירן אלמוסנינו ז"ל, שנהרג מפגיעת צלף. "הטנקיסטיות, לירן ויפתח הם גיבורים", סיפרו אנשי הצוות. הם סיפרו כי חוליית המחבלים שחדרה לקיבוץ הייתה מיומנת היטב. "היה ברור כי לא מדובר במחבלים מתאבדים אלא בלוחמים של ממש, שהיו מציודים במפות ומכשירי קשר וירו אש כבדה שכללה מטענים, נשקים אוטומטיים ורימונים במקביל".
"תוך כדי הסריקות, אבטחנו את המרחב וירינו צרורות כדי לא לאפשר למחבלים להתקרב, בזמן שאנחנו מוודאות שכל התושבים מוגנים". סיפרה ק'. בינתיים, אנשי הצוות פינו את הפצועים והתושבים. "לאחר מכן, המח"ט עלה בקשר, עדכן על חדירת מחבלים בצד השני של היישוב והורה לנו להגיע לשם. הבנו שהמחבלים ברחו ונסענו לכיוון מערב כדי לאתר אותם. המחבלים ירו, זיהינו שניים מהם, דרסנו וחיסלנו אותם".
ביום ראשון הובאו למנוחות סרן גורני ורס"ם אלמוסנינו ז"ל בבית העלמין הראשון שהוקם במושב קדש ברנע. גורני היה נשוי לסיוון ואבא של נגב, שדה ובוסתן. אלמוסנינו, היה נשוי לאפרת ואבא של גיא, גבע, פלג, טנא ומטר.
מפקד הצוות ספד לגורני: "נסענו צפונה לא מבינים לאן פנינו מועדות. הכדורים שרקו מסביב ואפילו הקריאה 'גורני נפגע!' נבלמה באוזניים תחת אש. כשהגעתי אליך הבנתי מיד. אני רואה את תמונתך מול עיניי. אני מחכה לרגע בו אצליח לראות תמונות אחרות".
