סדר יום קצר, מקדמים שורת חוקים נפיצים: מליאת הכנסת, שנפתחה הבוקר (רביעי) ב-9:00 ותסתיים בשעה 15:00 בגלל חג החנוכה, הצביעה על שורת הצעות חוק של הקואליציה בקריאה טרומית. על הפרק: פגיעה בסמכות של נשיא בית המשפט העליון, ניסיון לפגוע ביו"ר מפלגה, והעדפת מינויים פוליטיים לתפקידים בחברות ממשלתיות.
ברוב של 46 תומכים אל מול 40 מתנגדים, אושרה בקריאה טרומית הצעת "חוק הג'ובים" של ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד), שתאפשר להמליץ על מינוי של מועמד בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל חברה ממשלתית.
החוק הקיים קובע כי אם הוועדה לבדיקת מינויים מצאה כי למועמד לתפקידים אלה יש זיקה פוליטית לשר בממשלה, היא לא תמליץ על מועמדותו, אלא אם יש לו כישורים מיוחדים או מתקיימים שיקולים של כשירות מיוחדת. הצעת החוק מבקשת להסיר דרישה זו כך שלא תהיה מגבלה להמליץ על מינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת להצעה, וטוענת: "החוק פוגע בציבור והופכת את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים".
חוק נפיץ נוסף שעלה להצבעה, "חוק ההרכבים הדיגיטליים" של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), קובע כי ההרכבים של שופטי העליון ישובצו לתיקים השונים על-ידי תוכנת מחשב ולא על-ידי נשיא בית המשפט העליון. החוק, שאושר בקריאה טרומית ברוב של 48 ח"כים אל מול 37 מתנגדים, מפקיע את הסמכות שנשיא העליון משתמש בה כדי לקבוע לעיתים הרכב "סניוריטי" או להרחבת הרכבים בדיונים עם חשיבות ציבורית, או לקביעת הרכבים לפי המומחיות של השופטים.
רוטמן מציע להפקיע את הסמכות ושההרכב ייקבע על-ידי מחשב, בטענה שקביעת ההרכב ושיבוץ שופטים משפיעים על כיוון הדיון והתוצאות. לפי סעיף אחר בהצעה, רק רוב של שופטים יוכל להחליט על דיון נוסף בתיק מסוים. כיום, לנשיא העליון או לשופט שאותו הוא הסמיך לכך יש את הסמכות לקבוע דיון נוסף.
היועצת המשפטית לממשלה מגדירה את מהלך החקיקה "חפוז, לא מעמיק וללא עבודת מטה רצינית". בחוות דעת שהועברה מהנהלת בתי המשפט לוועדת השרים לענייני חקיקה נאמר כי "הצעת החוק מגלמת פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון והעומד בראשו ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה".
שלילת דרגות ופנסיות מבכירי מערכת הביטחון
חוק נוסף שעלה להצבעה, של ח"כ אריאל קלנר וח"כ אושר שקלים (הליכוד), מוגדר "חוק יאיר גולן" על-שמו של יו"ר מפלגת הדמוקרטים. הצעת החוק, שאושרה בקריאה טרומית ברוב של 47 חברי כנסת אל מול 37 מתנגדים, קובעת כי "יישללו הטבות, לרבות דרגות ופנסיות, מבכירי מערכת הביטחון שקראו למרי אזרחי, סרבנות או הוציאו דיבת הארץ רעה". גם במקרה זה הביעה היועצת המשפטית לממשלה התנגדות.
עוד הצעה שעלתה להצבעה היא של ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד) שמוכרת בשם "חוק המזוזות" או בשמה המקורי "חוק הגשמת הזהות היהודית". הצעת החוק, שאושרה בקריאה הטרומית ברוב של 49 תומכים אל מול 35 מתנגדים, תחייב שורת צעדים במרחב הציבורי שקשורים לדת ויהדות, אבל בוועדת השרים לענייני חקיקה דרשו לצמצם אותה על-רקע הביקורת.
החוק יכלול בעיקר איסור הפרעה לתפילה, חובת התקנת מזוזות במוסדות ציבור, ואיסור הפרעה לדוכני תפילין במרחב הציבורי. עוד נקבע בחוק כי הרבנות תכריע על מחלוקות בעניין מעמד קהילה של בתי כנסת. לפי הסיכום בוועדת השרים לענייני חקיקה, חלק מסעיפי הצעת החוק יעברו שינויים לקראת הקריאה הבאה במליאת הכנסת.
