ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף הלילה (בין ראשון לשני) בריאיון לתוכנית ״60 דקות״ של רשת CBS האמריקנית כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר לו שהוא מעוניין להיכנס פיזית לאיראן כדי להוציא ממנה את החומר הגרעיני המועשר. בריאיון הראשון שלו לרשת אמריקנית מאז תחילת המלחמה הנוכחית עם טהרן, נתניהו גם חזר על כוונתו לבטל לחלוטין את הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל במהלך העשור הקרוב. בנוסף, הוא סתר את הדיווח כי דחף את טראמפ לצאת למלחמה על-ידי הצגת הערכות אופטימיות מדי כי המשטר האיראני ייפול במהרה: "ידענו שיש חוסר ודאות".
ראש הממשלה בריאיון ל-60 דקות
(צילום: "60 דקות משודרת ב-yes")
בשיחה עם הכתב מייג'ור גארט הדגיש נתניהו כי המערכה הצבאית טרם הסתיימה. לדבריו, נותרו באיראן חומרים גרעיניים מועשרים, שלוחות טרור וטילים בליסטיים שיש לטפל בהם. כאשר נשאל כיצד יפונה האורניום המועשר, השיב נתניהו כי הדרך הטובה ביותר היא "להיכנס פנימה ולהוציא אותו". בהתייחסו לאפשרות של שימוש בכוחות מיוחדים, סירב ראש הממשלה לפרט על תוכניות צבאיות, אך שיתף פרטים משיחתו עם הנשיא טראמפ. "הנשיא טראמפ אמר לי 'אני רוצה להיכנס לשם'", ציין נתניהו. לדבריו, הפעולה הפיזית אפשרית, והוסיף כי ההעדפה היא לבצע זאת במסגרת הסכם.
הכרזה משמעותית נוספת בריאיון נגעה ליחסי הכוחות הכלכליים בין המדינות. נתניהו הצהיר כי הגיע הזמן לבחון מחדש ולאפס את התמיכה הפיננסית האמריקנית, העומדת כיום על 3.8 מיליארד דולרים בשנה. "אני רוצה להוריד לאפס את התמיכה הפיננסית האמריקנית ואת המרכיב הפיננסי של שיתוף הפעולה הצבאי שלנו", אמר נתניהו והבהיר כי שיתף את הנשיא טראמפ בתוכנית. הוא קרא להתחיל בתהליך העצמאות הכלכלית באופן מיידי ולפרוס אותו על פני 10 השנים הבאות, מבלי להמתין לקונגרס הבא.
במקביל, נתניהו טען כי התרומה הישראלית לארצות הברית אינה נמדדת רק בכסף. הוא הזכיר את דבריו של הגנרל האמריקני ג'ק קין, שלפיהם המודיעין שישראל מעבירה לארצות הברית "שווה חמש סוכנויות CIA", והוסיף כי גם אם ההערכה מוגזמת, תרומת ישראל בתחומי המודיעין והטכנולוגיה מצדיקה מעבר ממודל של סיוע למודל של שותפות. גארט ציטט במהלך הריאיון את השגריר הבריטי, שאמר שלבריטניה כבר אין "יחסים מיוחדים" עם ארצות הברית, ואם יש יחסים כאלה הם בין ישראל לארצות הברית. נתניהו ענה: "אני לא תמיד מסכים עם שגרירים בריטים, אבל על זה אצטרך להסכים".
הריאיון נערך שעות ספורות לאחר תקיפות ישראליות נגד יעדי חיזבאללה בלבנון. נתניהו שלל את האפשרות של הפסקת אש עם איראן שתותיר את חיזבאללה על כנו, והסביר כי איראן מעוניינת לשמר את הארגון כדי להמשיך להחזיק את אזרחי לבנון כבני ערובה ולאיים על ערי ישראל.
נתניהו אמר כי לפני המלחמה החזיק חיזבאללה בכ-150 אלף רקטות וטילים, שלדבריו היו "הריכוז הצפוף ביותר בעולם" של אמצעים כאלה. הוא טען כי ישראל השמידה יותר מ-90% מהמערך הזה, אך הוסיף כי בידי הארגון נותרו עדיין אלפי רקטות וחלק מהטילים הבליסטיים. הוא אמר כי חיזבאללה הציב לפני המלחמה כ-5,000 אנשי כוח רדואן שהיו מוכנים לפלוש לגליל, ובישראל ראו בכך איום של שחזור טבח 7 באוקטובר - ואף מעבר לכך.
נתניהו אמר כי צה"ל דחק את הכוח הזה לאחור ויצר חגורת ביטחון שמונעת ירי נ"ט לעבר יישובים ישראליים הסמוכים לגבול. ראש הממשלה הביע בנוסף תקווה כי היחלשות או נפילה של המשטר באיראן יובילו לקריסת מערך השלוחות כולו, הכולל את חיזבאללה, חמאס והחות'ים בתימן.
בהמשך השיחה התייחס נתניהו לדיווח ב"ניו יורק טיימס" שלפיו הציג בפברואר בחדר המצב בבית הלבן תמונה אופטימית מדי, כי הפלת המשטר האיראני מובטחת. הוא הכחיש את הדיווח, והדגיש כי שני המנהיגים הסכימו שישנם חוסר ודאות וסיכון משמעותי בפעולה הצבאית. במקביל, הוא הצביע על התקרבות חסרת תקדים מצד מדינות ערב כתוצאה מהלחימה. לדבריו קיימת דחיפה מצד מדינות ערביות להעמיק את הברית עם ישראל בתחומי האנרגיה, הבינה המלאכותית והטכנולוגיה הקוונטית, במטרה להרתיע את המשטר האיראני.
בסוגיית המעורבות הסינית אישר נתניהו כי בייג'ינג סיפקה לאיראן רכיבים מסוימים לייצור טילים. הוא הבהיר כי לא אהב זאת, אך סירב להרחיב בנושא לקראת הפסגה המתוכננת בין הנשיא טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג. נתניהו התייחס בריאיון גם לרוסיה, וטען כי התמיכה הצבאית הישירה שלה באיראן לא הייתה משמעותית ו"לא הייתה סוגיה גדולה" בעימות הנוכחי. כשנשאל אם מוסקבה סיפקה לאיראן סיוע מודיעיני, הוא סירב להשיב.
ראש הממשלה נשאל גם על הירידה החדה בתמיכה הציבורית בישראל בארצות הברית, במיוחד על רקע התמונות מעזה. הוא ייחס את הפגיעה התדמיתית הכבדה כמעט במלואה למניפולציות ברשתות החברתיות מצד מדינות זרות. "ישראל מותקפת בחזית התקשורתית ובחזית התעמולה, ולא הצלחנו במלחמת התעמולה", הודה נתניהו.
גארט המשיך ולחץ על נתניהו גם סביב השינוי בוושינגטון, וציין כי במשך עשרות שנים הייתה בקונגרס הנחת יסוד דו-מפלגתית בעד ישראל, אך כיום זה נכון פחות מאי פעם בקריירה שלו. נתניהו השיב כי מדובר ב״חזרה של מחזור היסטורי של אנטישמיות״, וטען כי אחד ההסברים לתופעה הוא ״קנאה בהצלחת היהודים ובכוחה של ישראל״.
כאשר נשאל האם טעויות טקטיות של צה"ל תרמו לירידה באהדה, השיב כי מדובר במלחמה, ובמלחמות צבאות לעתים מפספסים ואזרחים נהרגים. הוא חזר על מחויבותה של ישראל לפרז את עזה ולמנוע מחמאס להוות איום בעתיד, והדגיש כי יבחר את הזמן והנסיבות לעשות זאת אם הקהילה הבינלאומית לא תיקח על כך אחריות. נתניהו הדגיש כי שניים מהיעדים המרכזיים של ההסדר שעליו דיבר בעבר לא הושגו: פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. לדבריו, ישראל הצליחה לצמצם במידה ניכרת את מפעלי הנשק בעזה ולבלום את צירי ההברחה, בעיקר דרך ציר פילדלפי, אך חמאס לא קיים את התחייבותו להתפרק מנשקו.
