בחודש מרץ, קצת אחרי עצרת זיכרון בברלין לקורבנות 7 באוקטובר, סוניה בוהל-דנקר, אמה של קרולין בוהל - שנרצחה בגיל 22 בקיבוץ ניר עוז, הלכה לפרמיירה של סרט. אורחת הכבוד של אותה פרמיירה, שהתקיימה בקולנוע "בבילון", הייתה פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו"ם לנושא פלסטין, הידועה בגישה האנטי-ישראלית שלה, בתיאוריות קשר והסתה נגד ישראל.
"מעולם לא הייתי בחלל מסוים שבו הרגשתי כל כך הרבה שנאה", אמרה אז בוהל-דנקר בריאיון לעיתון גרמני. "בכל מקום היו כאפיות, סלוגנים נוראים ושנאה טהורה כלפי כל דבר שקשור לישראל". בוהל-דנקר התבטאה רבות בנושא בתה בשנה האחרונה, בעיקר על תופעות התמיכה בחמאס ברחובות גרמניה והעובדה שהקורבנות של 7 באוקטובר, אפילו אזרחים גרמניים כמו קרולין, נשכחו לגמרי. "אני מרגישה שנטשו אותי", אמרה בינואר.
הביקורת של בוהל-דנקר על אירוע הפרמיירה הייתה מינורית. ההפגנות האלימות מחוץ לקולנוע - שם נשמעו קריאות כמו "ישראל רצחה יותר משני מיליון פלסטינים בעזה", ו"אין שום הוכחה שמישהו נהרג 7 באוקטובר" - זלגו לתוך האולם.
קרולין פרייסלר, פוליטיקאית גרמנייה שסבה היה חייל נאצי, הייתה גם היא באולם. מאז השבת השחורה, פרייסלר הופיעה באופן קבוע בהפגנות להשבת החטופים. בנוסף, היא נוהגת לפקוד הפגנות פרו-פלסטיניות בברלין, כשהיא מצוידת בדגלי ישראל ופוסטרים - שמזכירים כי "אונס נשים הוא לא התנגדות". היא נחשבת לאחת הדמויות השנואות על הסצינה הפרו-פלסטינית בגרמניה.
4 צפייה בגלריה
הגיעה עם דגלי ישראל ותמונות חטופים להפגנות. תומכת ישראל קרולינה פרייסלר
(צילום: מתוך X, לפי סעיף 27 א' )
בתוך האולם צרו על פרייסלר עשרות אנשים בכאפיות, דרשו את סילוקה מהאולם וזעקו לעברה: "נאצית, נאצית". כל מי ששאל שאלה ביקורתית, הותקף וכונה "גזען", או "נאצי". אלבנזה ישבה על הבמה ובין תיאוריית קשר אחת להסתה, היא סיפרה לקהל השוקק - רובו גרמני מקומי בלי רקע הגירתי - איך בבלגיה מאמנים כלבים שנמסרים לישראל, כדי לאנוס פלסטינים. בתגובה, הקהל הריע. "הייתי בהלם גם מהדברים, וגם מהתגובה אליהם", אמרה בוהל-דנקר אחרי הפרמיירה, "אבל בעיקר הייתי בהלם מהזהות של האנשים. לא היתה להם שום אמפתיה לקרולין, אליי או לשאר הקורבנות מהצד הישראלי".
אלבנזה, שגם התפרסמה בהופעות משותפות ואנטי-ישראליות עם גרטה טונברג ברחובות אירופאיים, היא אחת ממנהיגות הפרו-פלסטינים באירופה. תפקיד שלה באו"ם מעניק לה חזות אובייקטיבית והיא נחשבת לבעלת סמכות והשפעה על אחרים. בעיני רבים, התיאוריות שלה הופכות את השטח לכר פעיל של אלימות שמגשימה את עצמה ברחובות. היא אמרה בעבר שלא אכפת לה מישראל אלא רק מהחוק הבינלאומי, וכי העולם "צריך להטיל סנקציות על ישראל, עד שזו תחדל מלהתקיים".
הקיצוניות של דבריה ומעשיה של אלבנזה, גרמו לכך שהממשל האמריקני הטיל עליה הגבלות מסע והקפיא את הגישה שלה למערכות כלכליות בינלאומיות - דוגמת חשבונות בנקים או כרטיסי אשראי. בתביעתה להשיב אליה את הגישה, ציינה אלבנזה כי ההחלטה מונעת ממנה ומבעלה גישה גם לתרופות שהם צורכים. דבר שלא מנע ממנע להגיב ברוע לב לדבריה של בוהל-דנקר לגבי האירוע בברלין במרץ.
בוהל-דנקר כתבה רבות על ההשפעות של המוות של בתה היחידה, על העובדה שהיא לא יכולה לשאת את האובדן, על חוסר הרצון והיכולת שלה להמשיך לחיות. אלבנזה, עובדת של האו"ם כזכור, כתבה בתגובה: "אז תחליפי תרופות". לא הייתה שום אמפתיה לדברים הללו. מבחינתה, בוהל-דנקר ובתה קרולין שייכות לצד הרע, הישראלי. "לא אכפת לי מה היא אומרת עליי", כתבה בוהל-דנקר, "היא משמיצה הרבה אנשים, ואני רק אחת מהן. אכפת לי מהדברים שהיא מפיצה. לטעון שכלבים מאומנים כדי לאנוס בני אדם זה שקר חולני", סיכמה.
